חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשה לאבחון קורונה שהיא זולה ומהירה פי 4-10 מהבדיקה הנפוצה היום. רוב חומרי הבדיקה נמצאים בישראל בכל מעבדה, ללא תלות בחברות מסחריות בינלאומיות
מתחילת חודש מרץ, נרתמו חוקרי האוניברסיטה והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה בראשות פרופ׳ דנה וולף. כתוצאה משיתוף פעולה פורה זה, בוצעו עד היום כ-20 אלף בדיקות קורונה בשטחי בית החולים והאוניברסיטה.
האוניברסיטה העברית, שהייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל שהחל בביצוע בדיקות קורונה בשיתוף עם מרכז קליני, ממשיכה בתהליך המחקר וכעת פורצת דרך בכל הקשור לדרך ביצוע הבדיקה. זול יותר, מהיר יותר וללא תלות בגורמים מסחריים בעולם.
לאחרונה דווח בכלי התקשורת השונים על מחסור בחומרי הבדיקה של נגיף הקורונה, דבר שמאט את קצב הבדיקות לדגימות שכבר נאספו מחולים פוטנציאליים ומפחית את מספר הדגימות שניתן לבצע. הסכנה הכרוכה בכך ידועה – יותר חולי קורונה לא מאובחנים שעלולים להדביק את האוכלוסייה הבריאה. החומרים הנחוצים לבדיקות שמבוצעות כיום מגיעים כערכות מוכנות מחברות מסחריות בחו"ל, שאינן מצליחות לעמוד בכמויות וקצב הביקוש העולמי. קבוצה של מעבדות באוניברסיטה העברית מתחומים שונים התאגדו יחד ובהובלת ד"ר נעמי חביב ופרופ' ניר פרידמן יחד עם פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה, התגייסו לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון מחלת הקורונה המתבססת על חומרים שונים מהערכות המיובאות, שרובם זמינים בישראל וזולים משמעותית.
השיטה בה עובדת הבדיקה הנפוצה היום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. הבדיקה החדשה שפיתחו החוקרים עושה את אותה הפעולה, רק מחומרים שאין בהם מחסור ובמהירות גבוהה בהרבה. ד"ר נעמי חביב: "יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4-10 מהפרוטוקול הנוכחי, שמתבסס על חרוזים מגנטיים והוא עובד גם על רובוט וגם באופן ידני. הפרוטוקול הרובוטי כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות מחולים – ועכשיו הופך למבצעי".
קרדיט לסרטון: ד"ר איילת רהט, האוניברסיטה העברית
לא עוד לרדוף אחרי ערכות של בדיקות – יתרון נוסף של הבדיקה החדשה, הוא שרוב חומרי הבדיקה זמינים וניתנים לייצור כבר היום בישראל ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. החרוזים המגנטיים הם האלמנט היחיד שמצריך ייבוא מחו"ל, אך הם ניתנים למיחזור ושימוש בבדיקות קורונה נוספות. פרופ' ניר פרידמן: "השיטה שלנו מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית".
השלב הבא במחקר של החוקרים, הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. שיטה זו תבסס על כלים של ריצוף גנומי, ובינתיים התוצאות מבטיחות. פרופ' פרידמן: "אנחנו בעיצומו של פיתוח בדיקה שתאפשר בדיקה של 15,000 איש במקביל. יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד".
החוקרים עובדים יום ולילה בצוות גדול של כ-15 חוקרים וסטודנטים ממעבדות שונות ובעלי מומחיות משלימות בכדי להגיע ליעד. ד"ר נעמי חביב: "מרגש לראות את התגייסות והמוטיבציה של הצוות למצוא פתרונות להחזיר את ישראל לשיגרה". את פיתוח הפרוטוקול שנכנס עכשיו לשימוש הובילו ד"ר איילת רהט וד"ר מאשה אדם, אלון צ'פלבוים, ד"ר רונן שדה וד"ר אנייס קלושנדלר, יחד עם שני מומחי רובוטיקה מהתעשייה, ד"ר אורי שאבי וד"ר משה כהן. המחקר מומן על ידי קרן אדמונד דה רוטשילד.
עוד בנושא
