סין היא השוק העיקרי היחיד שהגדיל את הוצאות הייצור משנה לשנה, למרות ההאטה הכלכלית העולמית. בניגוד לכך, טאיוואן, דרום קוריאה וצפון אמריקה הפחיתו את השקעותיהן בציוד לייצור שבבים.
סין הפכה לקניין הגדול ביותר של ציוד לייצור שבבים. במחצית הראשונה של 2024, חברות סיניות השקיעו 25 מיליארד דולר בייצור שבבים.
השקעותיה של סין עלו על ההוצאות של דרום קוריאה, טאיוואן וארצות הברית בתחום זה. ב-2024, סין צפויה להוציא 50 מיליארד דולר על מפעלים לייצור שבבים. על רקע הסנקציות, חברות סיניות מבקשות להגדיל את הייצור המקומי ככל האפשר בתוך גבולותיהן. ב-2024 ו-2025 צפויים להיפתח יותר מתריסר מפעלים כאלה.
ההשקעות אינן מוגבלות ליצרנים הגדולים ביותר, כגון Semiconductor Manufacturing International Corp. (SMIC) ו-Hua Hong, אלא גם עסקים בינוניים וקטנים מעורבים בכך. ההשקעות הללו אפשרו לסין לשמור על מעמדה כשוק הגדול בעולם לציוד ייצור שבבים. כמעט כל המפעלים החדשים בסין מתמקדים בשלבי הייצור הסופיים, משום שקשה להם להשיג תהליכים מתקדמים.
סין היא השוק העיקרי היחיד שהגדיל את הוצאות הייצור משנה לשנה, למרות ההאטה הכלכלית העולמית. בניגוד לכך, טאיוואן, דרום קוריאה וצפון אמריקה הפחיתו את השקעותיהן בציוד לייצור שבבים.
עלויות הייצור העולות בסין השפיעו משמעותית גם על יצרני שבבים אחרים. חברות כמו Applied Materials, Lam Research ו-KLA מארצות הברית, Tokyo Electron מיפן, ו-ASML מהולנד דיווחו על עלייה ברווחים מלקוחות סינים. תרומת הלקוחות הסינים לרווחים נעה בין 32% (Applied Materials) ל-49% (ASML).
הרכישות האגרסיביות של סין הובילו לעלייה שנתית של 15% בעוצמת ההשקעה בענף השבבים במשך ארבע שנים ברציפות. כמו המכירות העולמיות של שבבים, נתון זה הוא מפתח למעקב אחר האיזון בין היצע וביקוש בתעשייה. בסך הכל, התחזית לתעשיית השבבים נותרה חיובית. הצמיחה ב-2024 נבעה בעיקר מהביקוש לשבבי זיכרון ומעבדים לבינה מלאכותית.
