המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ממליצה מפרסמת היום את הדוח השנתי שלה לשנים 2023-2024, במסגרתו היא ממליצה לממשלה: להרחיב את השקעות המו"פ הממשלתי, להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, להגדיל את מספר הסטודנטים למדעים לרבות סטודנטים לתואר שלישי ולחזק את העיר ב"ש מבחינת מו"פ ואקטוסיסטם חדשני.
יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, פרופ' פרץ לביא, הגיש לשרת החדשנות והמדע גילה גמליאל את הדו"ח השנתי של המועצה המציג תמונת מצב המו"פ האזרחי בישראל לשנת 2023. הדו"ח מצביע על מגמות מסוכנות המאיימות על חוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל בטווח הזמן הקרוב: המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית בתעשיית ההייטק (48.3% מהייצוא), ניכרת ירידה מתמשכת בהיקף ההשקעות בהייטק וגיוסי הון שהחריפה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב–7 לאוקטובר. שיעור תקציבי המו"פ הממומנים על ידי גורמים מחו"ל (54%) נחשב חריג וגבוה משמעותית בכל קנה מידה בהשוואה לנהוג במדינות העולם. ועלול לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית ואת המשק כולו לסחרור ומשבר במצב בו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל. כפועל יוצא המועצה ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, הגדלת השקעות המו"פ הממשלתיות, הגדלת מספר הסטודנטים למדעים לרבות סטודנטים לתואר שלישי וחיזוק את העיר ב"ש מבחינת מו"פ ואקטוסיסטם חדשני.
הדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) נועד להציג תמונת מצב של המו"פ האזרחי בישראל לשנת 2023 מתוך ראייה רחבה ושימת דגש על התפתחותה האיכותית והטכנולוגית של ישראל, תוך התייחסות לפעילות עבודת המולמו"פ במסגרת ועדותיה (חינוך מדעי, אקדמיה -משק, תשתיות מו"פ, מצוינות מדעית וסביבה), מצב המו"פ של ישראל על מרכיביו השונים הכוללים: השקעה ממשלתית במו"פ, מצב הפרסומים המדעיים, רישום פטנטים, תמונת מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות שונות (לרבות השוואה בינ"ל), מצב החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון של ישראל ומצב המו"פ בערים המרכזיות של ישראל: ת"א, חיפה, ירושלים וב"ש.
כל אלו מאפשרים להבין כיצד יש לקדם את המו"פ בישראל ומאפשרים להמליץ למקבלי ההחלטות המלצות על מדיניות לאומית, כאשר בשנה זו ישנה גם התייחסות למצב המו"פ בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
נתוניה הכלכליים של ישראל בעשור האחרון מלמדים כי תלותה של כלכלת ישראל בתעשיית ההייטק, התהדקה. ההייטק הישראלי מהווה מרכיב מרכזי בתל"ג, בצמיחה ובייצוא. בעוד שבשנת 2012 יצוא ההייטק עמד על 37.2%, בשנת 2023 הוא חצה את ה-50%. הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר והפיתוח שלה שמעודדות חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים. תשתיות אלו מבוססות על מערכות חינוך מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצויינים – המעודדים לחשיבה מדעית עצמאית ואיכותית, ועבודות מחקר מעמיקות. אלו בסופו של דבר מניבים תוצר גבוה, כשחשוב לזכור כי כל זה לא יכול לצמוח ללא כח אדם איכותי.
כ-60% ממסיימי התיכון בישראל, שנבחנו לבגרות בישראל, עומדים בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטאות, מתוכם 21% נבחנים בבגרות 5 יח' למתימטיקה, והם הפוטנציאל להשתלב בענף ההייטק של ישראל. מבחינת היקף תעשיית ההייטק הישראלית, מבחינת משרות שכיר, בישראל (2023) ישנן כ-400 אלף משרות שכירים/ות בענף ההייטק, ועוד 100 אלף שכירים/ות במשרות טכנולוגיות בשאר המשק, המהווים סה"כ כ-10% ממשרות השכיר בישראל.
אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים – בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.
מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.
בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.
מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.
אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים – בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.
מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.
בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.
מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.
אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים
– בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.
מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.
בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.
מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.
