ניתוח של BestBrokers מעריך את הכנסות ChatGPT ממנויים מול עלות החשמל לעיבוד כ־2.5 מיליארד שאילתות ביום, ומדגיש את התלות בהנחות לגבי מספר המנויים וההכנסה הממוצעת למשתמש
דוח חדש של BestBrokers טוען כי OpenAI נמצאת בדרך להפוך לאחת מעסקי המנויים הגדולים בעולם: לפי חישובי צוות האנליזה של החברה, הכנסות ChatGPT ממנויים בתשלום עשויות לעמוד על כ־955 מיליון דולר בחודש – כ־11.46 מיליארד דולר בשנה – בהנחה שמספר המנויים המשלמים (35 מיליון) שדווח בתקשורת אכן נכון. (Reuters)
לצד התחזית להכנסות, הדוח מציב תמרור אזהרה סביב ההשפעה האנרגטית של שימוש המוני בבינה מלאכותית: לפי ההערכה, מענה על היקף פעילות של כ־2.5 מיליארד שאילתות ביום ידרוש כ־17.23 מיליארד קוט״ש בשנה (17.23 TWh). אם חשמל זה היה נרכש “על הנייר” לפי תעריפים אמריקניים ממוצעים, העלות השנתית הייתה מתקרבת לכ־2.4 מיליארד דולר – רק עבור החשמל הדרוש לשירות השאילתות. (Fast Company)
מאיפה מגיעים המספרים – ומהן נקודות החולשה
ב־BestBrokers מדגישים כי מדובר באמידה המבוססת על נתונים שנחשפו בפומבי, דיווחים בתקשורת והנחות “שמרניות” לגבי תמהיל תוכניות המנוי והתמחור. אחת הנקודות המרכזיות היא מספר המנויים המשלמים: רויטרס דיווחה (בהסתמך על The Information) כי נכון ליולי 2025 היו ל־OpenAI כ־35 מיליון משתמשים משלמים, וכי היעד הפנימי עשוי להגיע לכ־220 מיליון משלמים עד 2030. (Reuters)
גם היקף השימוש שמניע את חישוב החשמל נשען על דיווחים: TechCrunch ו־The Verge כתבו ביולי 2025, בהסתמך על מידע שנמסר ל־Axios, כי משתמשי ChatGPT שולחים כ־2.5 מיליארד “פרומפטים” ביום. (TechCrunch)
עם זאת, צריך להבחין בין “עלות חשמל תאורטית” לבין עלות תפעול כוללת בפועל. צריכת החשמל היא רק רכיב אחד בעלויות: תשתיות מחשוב, רכישת שרתים ומאיצים, קירור, שטחי דאטה־סנטר, קישוריות, כוח אדם, וכן עלויות מו״פ – אינם נכללים בחישוב החשמל עצמו. בנוסף, OpenAI אינה מפרסמת פירוט מלא של עלויות אנרגיה/תפעול לכל שאילתה, ולכן כל השוואה “דולר מול קוט״ש” תלויה מאוד במודל, בהנחות, ובשאלה איך מגדירים “שאילתה” (אורך, מודל, שימוש בכלים, יצירת תמונות, ועוד). (Fast Company)
2030: הכול תלוי ב־ARPU
הדוח מציג את שנת 2030 כנקודת מבחן: אם OpenAI אכן תגיע לכ־220 מיליון מנויים משלמים, ההכנסה השנתית ממנויים בלבד עשויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים – אך זה תלוי בהכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU). לפי תרחישים שמציגים מחברי הדוח:
ב־ARPU של 20 דולר לחודש – כ־52.8 מיליארד דולר בשנה; ב־25 דולר – כ־66 מיליארד; וב־30 דולר – כ־79 מיליארד (בקירוב “כ־80 מיליארד”). (Fast Company)
הטענה המרכזית של BestBrokers היא שמודל המנויים לבדו עשוי לכסות בקלות יחסית את רכיב החשמל המחושב – ולכן, בקנה מידה גדול, ChatGPT יכול להתנהג כלכלית כמו פלטפורמת מנויים גלובלית “בסדר גודל של נטפליקס/ספוטיפיי”, לפחות ברמת ההכנסות. כאן חשוב לזכור: ההשוואה להיקפי הכנסות של ענקיות צריכה אינה בהכרח השוואה לרווחיות, שכן עולם הבינה המלאכותית נושא עלויות הון ותפעול חריגות וגדלות במהירות. (Fast Company)
למה זה מעניין גם מעבר ל־OpenAI
מעבר לסקרנות על “מי מרוויח כמה”, המסמך משתלב בשיח הציבורי בתחילת 2026 סביב אנרגיה, קיימות ועלויות תשתית של בינה מלאכותית: ככל שהשימוש גדל, כך גם צריכת החשמל והלחץ על תשתיות מחשוב. במקביל, דוחות וניתוחים פיננסיים מזהירים שהאקוסיסטם כולו יצטרך להמיר השקעות עתק בהקמת דאטה־סנטרים להכנסות עצומות כדי להצדיק תשואות. (Tom's Hardware)
