פרופ' שריקי, חוקר מוח מאוניברסיטת בן גוריון והיזם של חברת NeuroHelp לזיהוי התקפים אפילפטיים, אמר את הדברים לקראת מפגש פורום הסיליקון קלאב שיעסוק ביכולות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית. לדבריו, אם האפשרות לקרוא מחשבות תתממש, צפויה פגיעה משמעותית בפרטיות,
בעתיד נוכל לאפשר לנכים להפעיל מערכות באמצעות מחשבה עליהן אבל יש גם חשש לפגיעה בפרטיות. כך פתח פרופ' אורן שריקי, חוקר בולט מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בראיון לקראת מפגש מועדון הסיליקון שיעסוק בנושא "כח המוח: יכולות המוח האנושי בעידן הבינה המלאכותית". הכנס יתקיים ביום ב' 6/1/2025 בבית IBM בפתח תקווה. פרופ' שריקי הוא גם היזם של חברת NeuroHelp לזיהוי התקפים אפילפטיים.
"המעבדה שלי עוסקת במגוון תחומים, שילוב של ממשקי מוח-מחשב, חקר התודעה ופיתוחים רפואיים פורצי דרך אבל בשנים האחרונות אני מתמקד בשלושה עולמות עיקריים: אפילפסיה, ממשקי מוח-מחשב, ותודעה," כך פתח דר' אורן שריקי, חוקר בולט מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון. על אף עיסוקו בתחומים מגוונים, לדבריו, ישנו קשר עמוק בין כל התחומים הללו – הבנת המוח האנושי והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו אלגוריתמים של בינה מלאכותית לניתוח נתונים ולפיתוח כלים חדשים.
דר' שריקי החל את דרכו בלימודי פיזיקה, אך כבר אז גילה עניין עמוק במדעי המוח. "תוך כדי הלימודים שילבתי קורסים בנוירוביולוגיה, ודוקטורט שלי באוניברסיטה העברית התמקד בתחום של עיבוד מידע במוח." מאז, משלב שריקי בין מודלים תיאורטיים לבין עבודה ניסיונית, תוך שימוש בטכנולוגיות EEG מתקדמות וניתוח נתונים מבוסס AI. "אנחנו מתמקדים בשילוב בין עולמות – גם תיאוריה וגם מעבדה, גם מודלים וגם ניסויים."
מטיפול באפילפסיה ועד לשליטה על מכשירים ביתיים באמצעות המחשבה
אחד הפרויקטים המרכזיים שבהם עוסק שריקי הוא פיתוח מערכות לבישות לאבחון וחיזוי התקפי אפילפסיה. לפני כארבע שנים הוא הקים חברת סטארטאפ המתמחה בתחום זה. "המערכת שלנו, בדמות סרט ראש, יודעת לזהות התקפים בזמן אמת ולחזות אותם שעות מראש," הוא מסביר. לדבריו, מדובר בפיתוח שמשלב בין אבחון מתקדם לבין ממשקי מוח-מחשב, עם פוטנציאל אדיר לשפר את איכות חייהם של חולי אפילפסיה ברחבי העולם.
דר' שריקי מדמיין עתיד שבו טכנולוגיות EEG יהיו זמינות בכל בית, בדומה למדחום או לשעון חכם. "בעתיד, אנשים ישתמשו במערכות כאלה כדי לעקוב אחרי הפעילות המוחית שלהם באופן יומיומי," הוא מתאר. לדבריו, מערכות אלה לא רק יאפשרו זיהוי מוקדם של בעיות נוירולוגיות, אלא יוכלו לסייע גם בשליטה על מכשירים ביתיים באמצעות המחשבה בלבד.
התודעה היא אחד הנושאים המרכזיים במחקרו של דר' שריקי, המשלב בין ניסויים מעשיים לבין שאלות פילוסופיות עמוקות. "אנחנו חוקרים את הקשר בין דינמיקת הפעילות המוחית לבין תודעה, ובודקים מתי המורכבות המוחית נעלמת ואנו מאבדים הכרה," הוא מסביר. בנוסף, המעבדה שלו עוסקת בניסויים עם מטופלים בהרדמה מלאה ובמצבים של פגיעה במודעות (אפילו במצב צמח), כדי להבין את התנאים הדרושים ליצירת תודעה.
המוח האנושי הוא מערכת גמישה במיוחד, טוען שריקי, ואין גבול עקרוני ליכולות הקוגניטיביות שניתן להרחיב ולשפר. "אנחנו מסוגלים להעניק לאנשים חושים חדשים ולפתח יכולות שקשה לדמיין כיום." הוא נותן דוגמה לניסויים שבהם העניקו לעכברים ראיית אינפרה אדום, באמצעות חיבור בין מצלמות ואלקטרודות במוחם, ומדגיש כי טכנולוגיות דומות עשויות להעניק לבני אדם יכולות חדשות בעתיד הקרוב.
התמודדויות אתיות ורגשיות
בצד ההתקדמות הטכנולוגית, שריקי מדגיש את האתגרים האתיים הקשורים לפיתוחים הללו. "היכולת לפענח פעילות מוחית ולהשתמש בה לצרכים רפואיים או טכנולוגיים מעוררת גם שאלות על פרטיות והוגנות." הוא מזהיר מפני שימוש לרעה בטכנולוגיות אלה, אך מאמין שניתן להתמודד עם האתגרים הללו תוך רגולציה נאותה.
לשאלה האם מערכות בינה מלאכותית יוכלו לפתח תודעה, השיב שריקי כי מדובר בשאלה פתוחה אך מרתקת. "אין סיבה לחשוב שתודעה היא תכונה בלעדית לנוירונים ביולוגיים. מערכות מלאכותיות שעומדות בתנאים מסוימים עשויות לחוות תודעה ורגשות בדומה לבני אדם."
מבט קדימה
"אנחנו רק בתחילת הדרך – השילוב בין AI, ממשקי מוח-מחשב, והבנת התודעה פותח אינספור אפשרויות חדשות, וגם מעלה שאלות חשובות לעתיד האנושות." מסכם פרופ' שריקי.
