ד”ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח דיבר במפגש הפורום שהתקיים השבוע על השפעת שנת הקורונה על אימוץ טכנולוגיות ובינה מלאכותית
תעשיות רבות עברו קפיצת דרך דיגיטלית בתקופת הקורונה, שילוב של רובוטים ובינה מלאכותית בתחומים שונים ובהם רפואה הקפיץ את הטכנולוגיות הללו קפיצת מדרגה שאחרת היתה אורכת שנים. כך אמר ד"ר תומר סיימון המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח במפגש הסיליקון קלאב שנערך ביום שני השבוע .
"בדצמבר 2019 דיברנו על הגלובליזציה ופתאום הקורונה הגיע וסגרה את הכל. 136 מדינות סגרו את הגבולות . תלמידים ברחבי העולם נאלצו להסתגל לבית וברגע אחד היה צריך לשנות את כל המנהגים ולהתרגל לטכנולוגיות שקודם לא השתמשו בהם. מחקרים מ-2009 מראים כי כדי לאמץ טכנולוגיה חדשה נדרשים 50-60 ימים, אם נוסיף שתי סטיות תקן, כדי להגיע לכל האוכלוסיה הנתון עומד על 86 ימים. הסגר הראשון בישראל ארך 104 ימים, במצב זה רבים הסתגלו לחיים החדשים. אם זו עבודה מהבית, לימודים מרחוק או החיים הפרטיים, המשפחתיים או הצרכניים. לא נוכל עדיין לדעת אילו מהטכנולוגיות שאימצנו בשנה האחרונה ישארו איתנו לתמיד או לא, אבל מגבלות הקורונה זירזו בין היתר את צמצום הפער הבין דורי, אנשים בני שבעים ומעלה נעזרו בטכנולוגיות כדי לתקשר עם המשפחה. היכולת לעבוד מרחוק זירזה תהליכי אוטומציה בארגונים מסחריים וארגנוני בריאות."
"ראינו שימוש ברובוטים במחלקות קורונה רבות בעולם שרובוטים לקחו מדדים מהחולים ונתנו להם תרופות. גם תחום הטלרפואה התפתח. הטרנספורמציה הדיגיטלית לא כוללת רק שימוש בבינה מלאכותית לצד הרופאים אלא גם את הממשק המאפשר לבצע בדיקות רפואיות מרחוק. אחרי שנים של נסיונות בתחום, נרשם השנה זינוק של שימוש בפטנטים לטלרפואה, גם של מיקרוסופט. אגב יש ליכולת זו השפעה רוחבית כי ביטול הזמן בנסיעות ובהמתנה במרפאות עולה למשק המון וגורם בין היתר לכך שבישראל הפריון הוא מהנמוכים ב-OECD."
"גם בתעשיות אחרות – למשל תעשיית האירוח – מלונות, פרקי שעשועים וכו' הכניסו רובוטים. תעשיות שלמות קפצו מדרגה. עם זאת היו כאלה שלא היתה להם אסטרטגיה. ארגונים רבים עשו ניסוי ותעיה בטכנולוגיה בזמן הסגר הראשון, וכשהסתיים הסגר הם נטשו את התהליך וחזרו לדרך שבה עבדו קודם. הדבר חזר על עצמו גם בשאר הסגרים."
אבל בכל זאת, ראינו שינויים גדולים. בכל הקשור לנושא של ייצור חלק גדול מהצרכים בכל מדינה רוצה להגיע למצב של אספקה עצמית. צריך לבנות מחדש שרשראות אספקה. והיו גם פספוסים. למשל בהתחלה נתנו את האחריות לתחום הבינה המלאכותית ושאר הטכנולוגיות החדשות למחלקת ה-IT. היום מבינים שזו טעות וארגונים רבים, ובהם גם במערכת הבטחון מוציאה את העיסוק בתחומים אלה מאגף התקשוב ומכשירה את המפקדים בשטח ואת הפיקוד הבכיר להבין את התהליכים הללו.
בסקירה של תעשיות רבות עברו כבר עכשיו את התחזית לשנת 2025 או אף 2030, בגלל התאוצה שקיבלו בשנה האחרונה. אמנם המכונות לא יחליפו רופאים, אבל רופאים שיודעים לעבוד עם בינה מלאכותית ורובוטים יוכלו לרפא טוב יותר. הבינה המלאכותית והרובוטיקה, והמהפכה הדיגיטלית הם השינוי הגדול שאנו רואים כעת." סיכם ד"ר סיימון.
