ECFR קוראת לאמץ את הגישה היפנית ולגבש תקצוב מאוחד כדי לחזק את מעמד אירופה בשוק השבבים העולמי
במהלך אפריל האחרון הזהיר הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על כל שרשרת האספקה האלקטרונית, כולל שבבים, במסגרת חקירות ביטחון לאומי. בצד זאת, האיחוד האירופי מוצא את עצמו מתמודד עם ביקורת קשה על “Chips Act” מ־2023, שמטרתו להכפיל את נתח השוק האירופי ל־20% עד 2030, אך מגדירה היעד כ”שאפתני במיוחד” וחווה קשיים בביצוע.
בלב הדיון עומדת ההכרה כי לאירופה יש כמה מנופי מפתח: חברת ASML ההולנדית שולטת במכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצוני (EUV) הדרושות לייצור שבבים מתקדמים, וחברת Zeiss הגרמנית מספקת את המרכיבים האופטיים היחידים לכך. על רקע זה,European Council on Foreign Relations (המועצה האירופית ליחסי חוץ) ECFR, באמצעות קריאתה של קיארה מאלפונטי, ממליצה לגשר על הפערים באמצעות “חשיבות אסטרטגית” – מושג שאומץ ביפן וכולל שמירה על חברות חיוניות בבעלות מקומית, קידום השקעות רב־ממשלתיות ושיתוף פעולה ציבורי־פרטי.
לפי ECFR, יפן הובילה דוגמה ב־2023, כאשר גוף ממשלתי יפני רכש ומחק מהמסחר את JSR Corp, ספקית החומר החשמלי המרכזית בתעשיית השבבים, כדי להבטיח את שליטתה באספקה העולמית. אירופה, לעומת זאת, נותרה מפולגת: מתוך כ־100 מיליארד אירו שהוקצו על ידי המדינות השונות מאז 2023, רק 3.3 מיליארד הגיעו מתקציב האיחוד, מה שמפתח תחרות לא-בריאה בין בירות היבשת.
כדי להתמודד עם הפיזור הזה, יוזמת “קואליציית חצי־מוליכים” שהוקמה במרץ כוללת תשעה מדינות מובילות – אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, ספרד והולנד – במטרה לגבש מיפוי ממצה של יכולות המחקר, הייצור והבדיקה ולחזק שותפויות עם התעשייה. הארגון מציע לערוך מפגשים אזוריים שבהם נציגי המגזר הציבורי והפרטי יגדירו יחד סדרי עדיפויות ותוכניות השקעה רב־בירות.
בהסתמך על המלצותיו של מריו דראגי בדוח התחרותיות של האיחוד, ECFR ממליצה להקצות תקרת תקציבית ייעודית לתעשיית השבבים במסגרת “קרן התחרותיות” החדשה, שתאפשר תמיכה משותפת במיזמים בעלי השפעה גבוהה, תפחית את הסיכון להשקעות פרטיות ותעודד שיתופי פעולה חוצי־גבולות. הקואליציה, המכילה את שוקי התשעה הגדולים, עשויה להשפיע על משא ומתן התקציב השבע־שנתי של האיחוד ולתת דגש לקשר בין שבבים לביטחון, מה שעשוי להרחיב את התמיכה בקרב מדינות החברות.
בימים שבהם המאבק על ממשק הייצור העולמי נעשה אינטנסיבי יותר, מציינת ECFR כי אירופה צריכה לעבור ממודל הגנתי של “מניעת פגיעות” למודל יזום של “ניהול עוצמה”, ולהפוך את “חשיבותה האסטרטגית” למרכיב מרכזי במדיניות התעשייתית. כך תוכל היבשת להבטיח שהיא תישאר שחקן מרכזי בשוק השבבים, ולא תיחשף למהלכים של מדינות אחרות.
