הדו"ח השנתי של רשות החדשנות: ענף ההייטק על פרשת דרכים

על אף המשך צמיחה בשנת 2023 החברות והמשקיעים מבטאים חששות לגבי העתיד לאור הירידה החדה במדדים רבים, ובפרט קשיי גיוס ההון

ענף ההייטק בשנת 2023 מציג תמונה מורכבת, כך עולה מ-"תמונת מצב: הייטק בישראל 2024", הדו"ח השנתי של רשות החדשנות שמתפרסם היום (4.6, יום שלישי). במספר אינדיקטורים המשיך ההייטק הישראלי לצמוח למרות אתגרי השנה – 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022, כשבמהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל, וחלקו של ההייטק עמד על 53% מהייצוא מישראל אשתקד – 73.5 מיליארד דולר – שיעור עקבי בשנים האחרונות.

אך בעוד שהאינדיקטורים המקרו-כלכליים המשיכו את מסלולם כלפי מעלה, קיימות גם מגמות של ירידה במדדים הקשורים לפעילות העסקית של הענף. הגידול בתעסוקה בהייטק התמתן באופן משמעותי ועולה רק במעט על קצב גידול האוכלוסייה, ומדדי פעילות עסקית שונים חזרו לרמות של 2018 או קודם לכן. למשל, ההשקעה בסטארטאפים ישראלים רשמה ירידה חדה של כ-55% ב-2023, כאשר סבבים מתקדמים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר.

תמונת מצב ההייטק – סקרי 2024/Q1

סקרים שנערכו במסגרת הדו"ח השנתי בקרב 500 חברות הייטק חשפו חששות מהעתיד, אחוז בולט מהסטרטאפים (כ-40%) שנמצאים בתהליכי גיוס צופים סבבי גיוס בשווי נמוך יותר (Down Rounds). ההשפעה המרכזית של ה-7.10 על חברות הייטק היא האטה בפעילות העסקית של החברה, עיכובים בפיתוח המוצר או אי עמידה ביעדי החברה. במהלך חודשי המלחמה סטארטאפים ישראלים דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כח האדם שלהם לשנה הקרובה, עיקר הצמצום צפוי בגיוס עובדים ועובדות בישראל. רק 39% מהסטרטאפים שמגייסים הון מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את הסכום לו הם זקוקים.

בנוסף, נתונים שנאספו בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות ובשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מראים כי כמעט 40% מקרנות ההון סיכון עדות למגמה בה לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה קניין רוחני לחו"ל עקב חוסר היציבות המקומית. כמעט רבע מקרנות ההון סיכון מעריכות שמעל ל-30% מחברות הפורטפוליו שלהם כבר העבירו בשנה האחרונה או יעבירו פעילות משמעותית לחו״ל בשנה הקרובה שלא כתוצאה מגידול אורגני.

בנוגע לפעילות ההשקעות בישראל, קרנות הון הסיכון מעריכות כי בשנה הקרובה קרנות זרות יצמצמו את השקעותיהן בסטארטאפים בישראל יותר מאשר קרנות ישראליות. הקרנות מעריכות כי אי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארטאפים ישראלים, והיא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל. על פי הקרנות, מגמות אלה עלולות להחמיר בשנה הקרובה.

האתגרים וחשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית:

על פי הדו"ח, ההייטק הישראלי עומד בפני פרשת דרכים לאחר תקופה של צמיחה מהירה מאז 2018. השאלה היא האם, במבט קדימה, ההייטק יחזור למתווה של צמיחה, ייכנס לקיפאון כמו בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט-קום ב-2001, או חלילה יעבור לנתיב של צמצום.

תפקידו של ההייטק כ"בולם זעזועים כלכלי" היה משמעותי למשק והתרומה שלו לצמיחה בתוצר בלטה במיוחד בשנות משבר כגון מגיפת הקורונה וטלטלות גיאו-פוליטיות בשנת 2023. כאשר בוחנים את התקופה מ-2018 ועד שנת 2023, ההייטק אחראי ללמעלה מ-40% מהצמיחה בתוצר בישראל וכותבי הדו"ח מדגישים כי הענף משך באופן עקבי את הצמיחה המשקית כלפי מעלה בשנים האחרונות. מרכזיותו של ההייטק בכלכלת ישראל דומה למשאבי טבע במדינות אחרות, אך בניגוד למדינות שנשענות על משאבי טבע כענף מרכזי, בישראל שנשענת על ההייטק, מספר המועסקים בענף משפיע באופן ישיר על הפעילות הכלכלית והצמיחה שלה.

המשך צמיחת התעסוקה של הענף בקצב העולה על שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה (כ-2% בשנה) הוא קריטי להשפעה חיובית של ההייטק על הכלכלה, לרבות תרומה לתמ״ג, לייצוא ולמיסי המדינה. יתרה מכך, הקשרים הרב-לאומיים של הענף (משקיעים בסטארטאפים, חברות רב-לאומיות שהן מעסיקות משמעותיים ורוכשות של סטארטאפים, לקוחות של החברות הישראליות, קשרי מחקר אקדמיים ותעשייתיים בינ״ל) מדגישים את רגישותו לתקינות היחסים הבינלאומיים של ישראל.

חשיבות ההייטק גוברת בתקופה בה צרכי המימון הביטחוניים והאזרחיים של המדינה עולים, ולכן יש חשיבות לשמור על היקף הפעילות הכלכלית המשמעותית של הענף, אשר מייצרת זרם תקבולי מס משמעותיים למדינה. הדו"ח מראה כי השכר הממוצע בהייטק עלה בעשור האחרון כמעט פי ארבעה מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק. פגיעה במוניטין הישראלי על רקע המצב, אשר עלולה להתבטא בירידה במגוון מדדי פעילות שצוינו לעיל, מציבה את עתיד ההייטק הישראלי בטווח הקצר ואף מעבר לכך בסיכון. הורדת דירוג האשראי של ישראל כבר  מבטאת חששות של משקיעים זרים בנוגע לעתיד הכלכלה הישראלית. בתוך כך, על אף מרכזיות ההייטק בכלכלה הישראלית, ההשקעה הממשלתית בהייטק בישראל נמוכה מזו של מדינות המדורגות מעל ישראל במדדי חדשנות כמו ארה"ב, בריטניה וקוריאה. הענף עלול להתקשות לצלוח תקופות משבר מכיוון שהוא נסמך ברובו המוחלט על השקעות זרות וללא רשת ביטחון מקומית משמעותית.

בשביל להתמודד עם האתגרים הרבים, רשות החדשנות ממליצה בדו"ח לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות, בייחוד נוכח הישענות הענף על השקעות זרות. דרך אפשרית אחת להגדלת הודאות היא יצירת תוכנית השקעה ממשלתית רב-שנתית בהייטק.

על מנת להמשיך בצמיחה ארוכת טווח בהייטק, ברשות ממליצים עוד להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי. כמו כן, לאור התחרות הגוברת מול האבים אחרים של חדשנות ישנה חשיבות ללמוד ממקומות אחרים אשר עקפו את ישראל במדדי חדשנות שונים, כמו לונדון, בהם התפתחו בשנים האחרונות אקוסיסטמים של סטארטאפים וחדשנות.

כדי לתת מענה לחלק מהאתגרים שהוצגו בדו"ח, רשות החדשנות הציגה בשנה האחרונה מספר תוכניות להשקעה בענף. העיקריות שבהן הן הערוץ המהיר לחברות עם Runway קצר אשר היקף השקעתה עומד על למעלה מ-400 מיליון שקלים, השקת קרן ההזנק בהיקף של כחצי מיליארד שקלים וקרן יוזמה 2.0 בסכום של כ-600 מיליון שקלים אשר צפויים למנף כ-2 מיליארד שקלים מכספי המוסדיים הישראלים, וכן עדכון בתוכנית החממות (Venture Creation Incubators) בסכום של כ-150 מיליון שקלים.

עוד נתונים בולטים מתוך הדו״ח:

על הענף:

• 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022. הגידול במספר העובדים חיובי, במהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. יחד עם זאת, קצב הגידול ב-2023 היה נמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי מאז 2018.
• בישראל כ-9,200 חברות הייטק, מתוכן: 600 חברות חדשות שהוקמו ב-2023.
• 515 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות המעסיקים קרוב ל-90 אלף עובדים. למעלה מ-70% מהעובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בחברות תוכנה או מוליכים למחצה.

• 393 חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות שנסחרות לפי שווי מצטבר של 234 מיליארד דולר (נכון לאפריל 2024) ומעסיקות במצטבר כ-320 אלף עובדים ברחבי העולם (חלק משמעותי משווי השוק והעובדים בחברות הטכנולוגיה הציבוריות שייכים לסקטור התוכנה הארגונית). 
  • 843 קרנות הון סיכון פעילות בישראל, מתוכן 537 קרנות הון סיכון זרות ו-306 קרנות ישראליות.
  • קרנות הון סיכון ישראליות גייסו בשנת 2023 בסך הכל 1.52 מיליארד דולר.

                        שכר:

• השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-2023 היה 30,217 שקל – פי 2.74 מהממוצע במשק, לאחר שעלה ב-7% בשנה זו. מאז 2013 ועד 2023 עלה השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-10,460 שקל – כמעט פי 4 מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק.
• פערי שכר בתוך ענף ההייטק: בענף שירותי ההייטק (תוכנה) השכר הממוצע גבוה ביותר מ-4,000 שקל בחודש מאשר בענף תעשיית ההייטק.

תעסוקה:

• ב-2023 הועסקו בענף ההייטק 395.7 אלף עובדים ועובדות – גידול של כעשרת אלפים איש בהשוואה ל-2022. מספר המועסקים בענף ההייטק ב-2023 היה קרוב ל-12% מכלל המועסקים בישראל.
• מאז 2014 ועד 2023 מספר העובדים בענף גדל בכ-150 אלף איש, צמיחה של כ-60% (שהתבטאה בגידול שנתי של מספר דו ספרתי של אלפי עובדים בכל שנה מ-2018). עיקר הצמיחה הייתה בחברות בענף שירותי ההייטק (תוכנה).
• עיקר הגידול בתעסוקה בהייטק הוא במשרות מו״פ בענף: מספרן יותר מהוכפל מ-94 אלף ב-2014 למעל ל-190 אלף ב-2023.
• עיקר הגידול בעשור האחרון בתעסוקה בהייטק הגיע ממקצועות המו"פ. העובדים במשרות המו״פ היו 48% מכלל עובדי ההייטק ב-2023, בהשוואה ל-38% ב-2014.
• אין שינוי מבחינת הגיוון הדמוגרפי בהייטק: 65% מעובדי הענף הם גברים יהודים (שאינם חרדים). כמעט אחד מכל חמישה גברים יהודים (לא חרדים) בשוק העבודה עובד בהייטק. אצל נשים ערביות, אחת מכל מאה נשים שמועסקות בשוק העבודה – עובדת בהייטק.

• התגייסות המילואים בהייטק: ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים, 60% מתוכם בתפקידי מו״פ (יותר מחלקם מקרב העובדים). בינואר ובפברואר מספר זה הצטמצם לפחות מ-12 אלף איש, כ-3% מהמועסקים בהייטק.
• בעקבות ה-7.10, חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק, בעיקר במחוזות ת״א והמרכז. ברבעון הראשון של 2024 התחילה התאוששות וחזרה לרמה שלפני המלחמה – שהייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2019.
• עובדים בתפקידים טכנולוגיים מחוץ לענף ההייטק: ב-2023 הועסקו 165.8 אלף איש במשרות טק מחוץ לענף ההייטק (כלומר משלחי יד טכנולוגיים בענפים שאינם ההייטק). מספר זה גדל בעשור ב-45 אלף משרות – קצב גידול איטי משמעותית בהשוואה לגידול בתפקידים הטכנולוגיים בענף ההייטק.

תוצר ההייטק:

• חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל. חלקו של ההייטק מתוך התוצר בישראל ב-1995 היה 6.2% – כלומר חלקו היחסי של ההייטק עלה פי שלושה בתקופה של כמעט שלושה עשורים. באותו זמן השווי של תוצר ההייטק צמח יותר מפי תשעה במונחים ריאליים.

ייצוא:

• חלקו של ההייטק עומד על 53% מהייצוא מישראל בשנת 2023 – 73.5 מיליארד דולר. שיעור זה עקבי בשנים האחרונות – בשלוש מתוך 4 השנים האחרונות ייצוא ההייטק היה מעל ל-50% מהייצוא הישראלי.
• עיקר הגידול בייצוא ההייטק נובע מצמיחה בייצוא של חברות בענף שירותי ההייטק שכולל בעיקר חברות תוכנה. לעומת זאת, הייצוא של חברות תעשייה, שכולל חברות תעשייה ביטחונית, חומרה ופארמה, שומר על גודלו בעשור האחרון (כ-20 מיליארד דולר בשנה).

השקעות:

• חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו כ-8 מיליארד דולר ב-512 סבבי גיוס הון ב-2023 – ירידה של כ-55% בהשוואה לסך גיוסי ההון ב-2022. עיקר הירידה הייתה בסבבי גיוס הון מתקדמים, של מעל ל-50 מיליון דולר שמספרם ירד אך גודל הסבב הממוצע נשאר דומה ביחס לשנים האחרונות.
• 60% מההשקעות בסטארטאפים ישראלים ב-2023 היו בשלושה תחומים מובילים: סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית. עליה משיעור של 53% ב-2022.

• עיקר השקעות השוק הפרטי בסבבים בשלבים המוקדמים שגודלם עד 10 מיליון דולר, הם בתחומי התוכנה (למעלה מ-70%). לעומת זאת, השקעות הממשלה בהייטק בגודל זה המבוצעות על ידי רשות החדשנות הן בעיקר בתחומי מדעי החיים והאקלימטק (אנרגיה, מים, פודטק ואגריטק).
• במהלך 2023 נראה היה כי נבלמה מגמת הירידה בגיוסי הון לסטארטאפים שהחלה ברבעון השני של 2022. סך הגיוסים הרבעוני היה כ-2 מיליארד דולר בשנה. מהנתונים שנאספו עד כה, סך הגיוסים הרבעוני במחצית הראשונה של 2024 צפוי לעלות על סכום זה.
• מספר סבבי הגיוס ברבעון המשיך לרדת במהלך 2023 ולתוך הרבעון הראשון של 2024. מספר הסבבים הרבעוני ב-2023 ובתחילת 2024 הוא הנמוך ביותר מאז 2017.
• גיוסי ההון לקרנות הון סיכון בישראל ירדו ב-2023 ב-70% בהשוואה לממוצע הגיוסים בשנים 2018-2022. זאת בהשוואה לירידה של כ-30%-40% בהאבים אחרים בעולם שנבדקו.

תגובות:

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "חדשנות היא משאב הטבע הכי חשוב שלנו, ותעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אנו רואים את תעשיית ההייטק ממשיכה להתפתח ולהוביל בעולם. אולם כדי להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולשגשג, עלינו כממשלה להמשיך לתמוך בחברות ולפתח את התשתיות הנדרשות. אנו נמשיך לפעול בנחישות ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לשמור על מעמדנו כמובילים חדשנות טכנולוגית בעולם"

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי הינו המגזר התעשייתי המוביל בישראל. על אף האתגרים העולמיים והמקומיים, המשיכה צמיחתו ב-2023  באופן אבסולוטי ובאופן יחסי כך שהוא מהווה כ-50% מהייצוא. צמיחה זו מדגישה עוד יותר את היותה של כלכלת ישראל כמוטת טכנולוגיה. מאידך, רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי, מביאים אותנו לנקודה רגישה בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות. בשונה מהאבים טכנולוגיים מרכזיים בעולם, בישראל התקציב הממשלתי למו"פ נמוך באופן יחסי. עיקר ההשקעה בהייטק מגיעה ממקורות לא ממשלתיים, ובחלק לא מבוטל ההשקעות מגיעות ממקורות זרים. לכן, יש לחזק את איתנותו של מגזר ההיי-טק באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק וצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות. עלינו להמשיך במיקוד מאמצים ולגייס משאבים נוספים, לחיזוק התפתחות חברות בשלבי צמיחה מאוחרים, מו"פ אתגרי בחברות בשלות ויצירת שיתופי בינלאומיים גם בתחומי ייצור הטק. הנעת תעשיית ההיי-טק של ישראל קדימה, כמגדל-אור של הצלחה, הינה המפתח להמשך המובילות הכלכלית וחיזוק האימפקט הישראלי בעולם".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "למרות האתגרים הרבים בשנת 2023, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. אולם, הצלחת הענף בעבר אינה ערובה להצלחתו בעתיד. מהדו"ח עולה כי ההייטק הישראלי מצוי כעת בפרשת דרכים: נתוני הבסיס המצוינים של ישראל לא השתנו, יש כאן יזמים, משקיעים וחוקרים מהשורה הראשונה בעולם. אולם התלות הגבוהה בהשקעות זרות מחד, והתחרות הגוברת, המגובה בהשקעות עתק של ממשלות, מצד "האבים" אחרים של חדשנות בעולם מאידך מחייבים אותנו לחשוב מחדש על האופן בו משקיעה ממשלת ישראל בענף האחראי לכ-20% מהתוצר ולכחצי מהיצוא. בשנת 2024, ובתקצוב מיוחד של הממשלה, הוצאנו אל הדרך מספר מהלכים אסטרטגיים שכללו בין היתר את הערוץ המהיר, קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשות. אולם נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית תוספתית באקוסיסטם גם בשנים הבאות על מנת להבטיח את המשך הצמיחה של המנוע של הכלכלה הישראלית. זהו הזמן לפעול שכן הפגיעה בישראל בעקבות המלחמה, שכבר באה לידי ביטוי בהורדת דירוג האשראי, עלולה להביא לירידה בהשקעות ובהזרמת ההון לישראל. בענף שתלוי בהון הזר להמשך הצמיחה שלו – זהו איום משמעותי ומחובתנו להבטיח שתרחיש של מחסור במימון לא יתממש".