כך עולה מדו"ח החדשנות השנתי לשנת 2022 שפרסמה היום רשות החדשנות
ההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך היתה נמוכה בשנת 2021 מממוצע ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. כל עולה מדוח החדשנות השנתי לשנת 2022 שפרסמה היום רשות החדשנות.
רשות החדשנות: "לאורך שנים ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח בתחומים מתפתחים ועתידיים, כאחוז מהתמ"ג, בירידה מתמדת. המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם".
בהקדמה לדו"ח כותבים יו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום והמנכ"ל דרור בין כי תמונת מצב זו שונה מכל קודמותיה בשל השינויים המבניים שחלו בכלכלה העולמית בכלל, ובכלכלה הישראלית בפרט, לאור הזרמת ההון חסרת תקדים שנעשתה על ידי הממשלות במרבית מדינות העולם עקב משבר הקורונה. בסיומה של שנת 2021 החלה האטה בהזרמת ההון, ובמקביל לה חלו ירידות בבורסות העולמיות.
כך, גם בישראל נרשמה האטה מסוימת בקצב השקעות ההון בחברות ההיי-טק ברבעון הראשון של שנת 2022 ,לאחר שהגיעו לשיא מרשים של כ-27 מיליארדי דולרים בשנת 2021 .שנה זו הייתה שנת שיא גם במספר החברות הצומחות לחברות שלמות המגיעות לשווי של מעל מיליארד דולר )יוניקורנים(, העומד על יותר מ-40 חברות. שיא נוסף שנרשם בשנת 2021 הוא מספר החברות שיצאו להנפקות )IPO ,)העומד על יותר מ-75 חברות מונפקות חדשות. שיאים אלה הובילו לגידול מואץ בדרישה לכוח אדם מקצועי, הן לעובדי מחקר ופיתוח והן לעובדים במקצועות עסקיים, ובתוך כך גם לתחרות עזה על עובדים. תחרות זו תורגמה לעליות שכר בהינתן מחסור חמור בכוח אדם מקצועי.
למרות כל השיאים הללו, המשך ההובלה העולמית וצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית אינו מובטח. קצב פיתוח הטכנולוגיות החדישות מואץ, ויישומן מלווה בהשקעות עתק המשנות את אורחות החיים ואת יחסי הכוחות הגלובליים. מדינות שיעמדו בקצב המחקר והפיתוח וביישום החדשנות לטובת כלכלתן, רווחת תושביהן וחוסנן הלאומי יהפכו לכוח רב-השפעה גלובלית. מדינות שלא ישכילו להשקיע, לפתח ולאמץ את החדשנות המואצת – יישארו מאחור מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. התפתחויות אלה מעמידות את ישראל בפני מספר אתגרי רוחב מורכבים, הדורשים מאמץ ממשלתי משולב עם המגזר הפרטי, כדי לאפשר לתעשיית ההיי-טק להמשיך לצמוח ולסחוף עימה את כלכלת ישראל. מרכזיותו של ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית, אשר השנה עבר לראשונה את רף ה-%50 מהייצוא הישראלי, דורשת את המשך התפתחותו המהירה של הענף, המהווה את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל ומספק לה את החוסן הלאומי.
עוד מעיקרי הדו"ח:
- 88 חברות ישראליות ביצעו "מגה גיוסים" של מעל 100 מיליון דולר והגבירו את תופעת היוניקורנים בשנה החולפת, אולם שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד" ק נחתך בשנה האחרונה בכ-10%.
- יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54%.
- התעסוקה בענף עוברת לראשונה את רף ה-10%.
- ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית; קיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית
- 19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק.
- הכפלה בשיעור בני 45-49 המועסקים בהייטק – מ-6% ב-2012 לכמעט 12% ב-2021.
- רק 8% מהמועסקים בענף עובדים בחברות המוגדרות חברות הזנק צעירות (סטארטאפים).
- כ-11% מהסטודנטים משלבים מדעי המחשב בלימודי התואר הראשון – המקצוע הפופולרי ביותר.
- ישראל במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג אך אחרונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום.
- ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 ב-2019.
- ישראל מובילה בעולם בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, אך רק 15% מהם מול חברות ישראליות.
