כך עולה מדו"ח רשות החדשנות 2021 שפרסמה היום רשות החדשנות * כ-10% מהמועסקים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על: 15% מהתמ"ג, 25% מכלל ממס ההכנסה המשולם בישראל, 43% מהייצוא ו-40% מערך החברות במדד ת"א 35
שנת 2020 הייתה שנת מגפה ומשבר, והביאה עימה אתגרים כלכליים ובריאותיים יוצאי דופן. ההיי-טק הישראלי, נכנס אל המשבר חזק ויציב, התמודד עם טלטלות המשבר – ומבחינות רבות נראה כי הוא מעולם לא היה בתקופה טובה יותר. דו"ח רשות החדשנות לשנת 2021 שמתפרסם היום (16.6) מציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש לענף ההיי-טק לתרום להתאוששות המשק הישראלי באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.
קיימת הזדמנויות של הענף לתרום להתאוששות המשק כולו ממשבר הקורונה באמצעות חיבור בינו לבין מגזרי המשק (העסקיים והציבוריים) כדי להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הטמעת הקידמה הטכנולוגית בישראל.הקורונה הדגישה את הפערים הקיימים בין ההיי-טק לשאר מדינת ישראל בכל הקשור להתמודדות עם משברים, מעבר מהיר לעבודה מהבית, התאמת סביבת העבודה וניצול ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרו.
- ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
- מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבע בחמש שנים. משלוש השקעות ב-2015 ל- 20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
- יצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא.
- עובדי ההיי-טק, המהווים כ-10% מן השכירים במשק, אחראים על כרבע מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל; עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל.
- בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.
התחומים המובילים להשקעות בסטארט-אפים ישראלים הם סייבר ופינטק, שמשכו את כמות ההון הגדולה ביותר בשנת 2020. על רקע שנת הקורונה כמות סבבי הגיוס הגדולה ביותר, אחרי ענף הסייבר, הייתה בסטארט-אפים העוסקים בבריאות דיגיטלית – תחום שהביקוש העולמי לו גדל. בנוסף, חברות העושות שימוש בטכנולוגיות בתחום ה-AI גייסו בשנת 2020 למעלה מ-4 מיליארד דולר.
ייצוא ההיי-טק גדל גם הוא בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא מישראל. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%.
החברות הישראליות מנצלות את פתיחת חלון ההנפקות בעולם וכמה חברות ישראליות נוספות נמצאות בצינור ההנפקות ונערכות לקראת רישום וגיוס הון בבורסות, כך שנראה כי מגמה זו תמשיך בעתיד הנראה לעין לאור 23 הנפקות שבוצעו ברבעון הראשון של .2021 יחד עם מגמה זו, מאז השיא ב-2015 ממשיכה ההתמתנות בקצב הפתיחה של מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב-לאומית, שלרוב מקימות את הפעילות שלהן בישראל עקב רכישה ומיזוג של סטארט-אפ. בשנת 2020 נפתחו ארבעה מרכזי פיתוח חדשים בלבד. בצד המיזוגים והרכישות, כמות העסקאות ירדה מ-148 עסקאות ב-2019 ל-109 עסקאות ב-2020.
יותר סטארטאפים מנפיקים במקום להימכר
יותר סטארט-אפים ישראלים, בהשוואה לעבר, בוחרים לשמור על עצמאות ולצמוח כחברות שלמות המעסיקות מספר עובדים גדול ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח יותר מפי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019 – כאשר היקף סבב גיוס ההון הממוצע של סטארט-אפ עלה ב-10% ביחס לשנת 2019. עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים שמגייסים סטארט-אפים בשלבים המתקדמים – חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה. בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה, משלוש השקעות ב-2015 עד 20 השקעות ב-2020. יתר על כן, ברבעון הראשון בלבד של 2021 נסגרו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
דו"ח רשות החדשנות לשנת 2021 מצביע על מספר מדדים מדאיגים:
- בתוך חמש שנים צנחה כמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל מ-1,404 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכ-850 חברות בשנת 2019 ומוערכת בשלב זה בכ-520 בשנת 2020.
- מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה-"סטארט-אפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים.
- היכן ייקלטו עשרות אלפי בוגרי התארים במקצועות ההיי-טק? אחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום. בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים.
- תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
- האטה בפתיחת מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב לאומיות
- הזדקנות – בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההיי-טק – שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.
ראו הרחבה אודות החדשות הרעות
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "השפעתו של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם. על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021. ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל – נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".
