לצד החדשות הטובות שסיפק דו"ח ההייטק בזמן קורונה של רשות החדשנות מסתבר שיש אתגרים שצריך להתגבר עליהם, בעיקר אבטלה כרונית של ג'וניורים
ההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. ההיי-טק המשיך בצמיחה במדדים הכלכליים, כולל מדד ההיי-טק של רשות החדשנות המציג תמונת מצב שנתית אגרגטיבית של היקף הפעילות והתמורות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. זאת בניגוד ליתר ענפי הכלכלה שהזעזוע הכלכלי השפיע עליהם באופן חזק יותר. כך עולה מדו"ח ההייטק בזמן קורונה שפרסמה רשות החדשנות ואשר מכסה את השנים 2020-2021.
בתוך כך, הביקוש לעובדים במקצועות הטכנולוגיה נותר גבוה גם בזמן המשבר – על אף שהמחסור בעובדים הצטמצם השנה מכ-19 אלף לכ-13 אלף משרות פנויות בענף, כפי שניתן היה לראות בדו"ח ההון האנושי שפרסמה הרשות. שיעור מקבלי דמי האבטלה בהיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לקרוב ל-14% בתקופת הסגר הראשון. שיעור זה גבוה פי שבעה בהשוואה לשיעור מקבלי דמי האבטלה בענף טרום הקורונה – שעמד על 2% בלבד בינואר 2020.
אולם, בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. שיעור המובטלים בהיי-טק עלה גם ביתר הסגרים – אך הפער לעומת כלל המשק הצטמצם. עם חזרת המשק לשגרה, שיעור המובטלים בענף נכון לחודש אפריל 2021 עמד על 8.2% – שהוא עדיין גבוה פי ארבעה משיעור המובטלים טרום הקורונה. עם זאת, לאור הגידול במספר המועסקים הכולל בענף, עולה החשש שאוכלוסיית מובטלי ההיי-טק אינה צפויה לחזור לתעסוקה בענף בקרוב.
רוב מובטלי ההיי-טק בקורונה הם עובדים המשתכרים משכורות נמוכות באופן יחסי לענף ההיי-טק, דהיינו מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקלים בחודש. לפיכך, ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק מתרכזת בעובדים צעירים (“ג'וניורים") ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעמד על 25.3 אלף שקלים, נכון לשנת 2020. עובדים ותיקים במקצועות הליבה הטכנולוגיים בהיי-טק נפגעו תעסוקתית בצורה מועטה באופן יחסי לחומרת המשבר הכלכלי והשפעתו על כלל המשק.
הגיל הממוצע בהייטק גבוה מהממוצע הכללי
ש כמה מגמות ארוכות טווח נוספות הקשורות למשאב האנושי בהיי-טק הנידונות בהרחבה בדו"ח. הראשונה היא עלייה בגיל העובדים בהיי-טק והיא משקפת את התבגרות התעשייה. בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6. מגמה שנייה היא עלייה בקצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף שאמורים לצמצם את המחסור בעובדים. מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת הלימודים הנוכחית הוא תואר ראשון בהנדסה, שבו לומדים מעל ל-18% מכלל הסטודנטים בישראל. בסך הכל, אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות ה- STEM (מקצועות המדעים וההיי-טק), מתוכם 64% באוניברסיטאות, והוא מסתכם כיום בכ-55 אלף סטודנטים. בתוך כך, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב.
מצד אחד, זוהי בשורה מצוינת עבור הענף שמשווע לידיים עובדות וסובל ממחסור כרוני בעובדים. מנגד, זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום.
