כך אומר ל-Chiportal אבי שבתאי, המנכ”ל הנכנס של חברת רמון ספייס בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו . לדבריו למחשבים בחלל תהיה דרישה גבוהה עם בניית מערכות ענן חלליות, ורמון ספייס נמצאת בעמדה מובילה לקראת פריצה זו
“החלל החדש עומד לפני פריצה כמו תעשיית הרכב לפני עשור”. כך אומר בראיון לאתר Chiportal אבי שבתאי, המנכ”ל הנכנס של חברת רמון ספייס. שבתאי נכנס לתפקיד המנכ”ל לאחר השקעה של קרן גרוב ונצ’רס, וכניסתו של מייסדה דב מורן למועצת המנהלים. מייסד רמון ספייס, פרופ’ רן גינוסר, יהפוך לנשיא וימשיך להיות אחראי על הפיתוח, בתיאום עם שבתאי.
לרמון ספייס, יש לדברי שבתאי הזמנות בעשרות מיליוני דולרים. רובן חסויות, פרט לאלו המיועדות למשימות החלל העמוק: משימת JUICE של סוכנות החלל האירופית – חללית שתחקור את ירחיו עשויי הקרח של צדק – גנימד קליסטה ואירופה, שוב לירח בחללית LUNAR FLASHLIGHT של נאס”א ושוב לאסטרואיד, הפעם במשימת Double Asteroid Redirection Test (DART) שנועדה לבחון את היכולת הטכנולוגית להסיט אסטרואיד המאיים על כדור הארץ ממסלולו.
שבבים של החברה נמצאים בכל רחבי מערכת השמש. החל ממקפת המאדים אקסומארס, על הירח, על האסטרואיד ריוגו בתוך נחתת שירדה מהחללית היפנית היאבוסה 2, וכמובן על הירח – בין שרידי החללית בראשית נמצא גם מחשב מתוצרת רמון ספייס (כידוע, מקור התקלה שגרמה להתרסקות לא היה במחשב אלא בפקודה שגויה לסגירת המנוע בזמן הלא נכון).
“הסכמתי לתפקיד כתוצאה משילוב של כמה דברים: ראשית, פגשתי את רן גינוסר ואנשי הצוות של החברה. ראיתי שיש צוות ממוקד, אנשים שמרימים תעשיה שלמה בעשר אצבעות. שנית – תחום החלל באופן כללי מרתק ואני רואה הזדמנויות עסקיות מדהימות. החלל עובר כעת את מהפכת “החלל החדש” שמבוסס על פרויקטים מסחריים ולא על מכירה לגופים ממשלתיים. לרמון יש את יכולת המיחשוב הכי מתקדמת בחלל. זה מדהים שחברה ישראלית מיוקנעם מחזיקה בטכנולוגית המיחשוב הטובה ביותר בחלל.”
“אין המון חברות שמנוסות בלשלוח מערכות מיחשוב מתקדמות לחלל. זו משימה לא פשוטה. בנוסף, היכולת של החברה לפתח בתוכה מעבדים מאוד מתקדמים ברמות של מעבדים שתמצא בחברות הכי טובות בעולם אבל שיודעות לעבוד בסביבה חללית הידועה בשפע הקרינה שלה ובפערים חדים בטמפרטורה מחום עצום בחשיפה לשמש ועד קור מקפיא בתקופה בה החללית לא חשופה לשמש. יש פה מקרה ייחודי של חברה שיש לה גם נסיון וגם חדשנות. אף חברה אחרת לא יכולה להגיד שרכיבים שלה נמצאים בכל רחבי מערכת השמש.
ברור שגם בתחום החלל החדש תופס הגרף הידוע של הייפ ואחריו נפילה ואחריה שוב הייפ. אנו רואים מגמה של הזדמנויות שהולכות וגדלות. דברים קורים, יש לתעשיה את הקצב שלה, אנחנו חווים את זה בצורה מאוד חזקה.
מה המודל העסקי של רמון צ’יפס?
שבתאי: “אנחנו מפתחים היום מערכות שלמות המבוססות על הרכיבים שלנו. אנחנו הולכים על פרויקטים גדולים”. כלומר הכיוון הוא הפוך למגמת העיסוק בננו לוויינים של חברות חלל חדש רבות.
“אפשר לחלק את החלל לשני היבטים”, מסביר שבתאי: שירותים מסלוליים ומשימות חלל עמוק. בעולם של החלל העמוק מדובר בפרויקטים בודדים בכל רחבי מערכת השמש אותם ציינו. אבל המיקוד של רמון ספייס יהיה במשימות במסלול סביב כדור הארץ. אנו רואים שלושה שווקים שיספקו את הביקוש למיחשוב חללי: לוויני תקשורת של הדור הבא, שישפרו את המודל העסקי של ספקי שירותי תקשורת על כדור הארץ, השוק השני בגודלו הוא שוק החישה מרחוק – לווייני תצפית. אולם התחום השלישי שאנו רואים כי הוא הולך ומתפתח וסבורים כי הוא עשוי לגדול באופן משמעותי – תשתיות ענן בחלל – הן במיחשוב והן באיחסון.
סביב תחום הענן החללי מתפתחות אפליקציות חדשות ומודלים עסקיים חדשים. כדי לספק אותם צריך הרבה מאוד כח חישובי שעובד בחלל וזו הנקודה שאנחנו ברמון ספייס נכנסים אליה. אנו מספקים בחלל את אותן מערכות מיחשוב שאתה מקבל בכדור הארץ ליישם גם בחלל.
“בישראל יש תעשיית שבבים מדהימה עם נסיון של כמה עשורים בפיתוח שבבים. זו אחת מתעשיות השבבים הגדולות בעולם. אם אתה מוסיף לכך את הניסיון והידע שנצבר בישראל בתחום החלל – הגענו לבידול המתאים. ישראל ייחודית מבחינה זו.
מאיפה יבוא הכסף?
החברה התבססה גם על גרנטים כאלה או אחרים מישראל ומאירופה, מכירות וההחלטה שלנו היא לזוז לשלב הבא לקראת הניו ספייס גם להוסיף לזה את השכבה של גיוס כספים שתיתן דחיפה יותר חזקה קדימה. תעשיית החלל המסורתית נשענה מאוד חזק על כספים ממשלתיים אבל הטרנד שרואים בשנים האחרונות כניסה של שוק ההון סיכון לתחום יחד עם אינטרסים כלכליים מאוד חזקים. זה חלק מהטרנד של הניו ספייס.
במסגרת זו אנחנו מסתכלים על גיוסי כספים במגזר הפרטי. עד היום החברה התחרתה על מענקים ופרויקטים של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית. כאמור הודענו על ההשקעה של גרוב ונצ’רס. יש היום קרנות המתמחות בחלל הפעילות כבר שנים, ובנוסף, יש קרנות רבות שמסתכלות על טכנולוגיה עמוקה (דיפ-טק) שמחפשות את התחומים הבאים שישבשו את השווקים שלהם. חלל הוא בהחלט תחום כזה, ולכן קרנות דיפ-טק מתחילות עכשיו להשקיע בתחום החלל.”
ניתן להשוות זאת לדרך שבה קרנות הון סיכון התייחסו לתחום האוטומוטיב לפני עשור, היו קרנות שזה לא עניין אותם עד שהבינו שתחום האוטומוטיב הולך לעבור שיבוש והן נכנסו. תחום החלל החדש הולך לעבור תהליך דומה.
כאמור רן גינוסר הוא נשיא החברה, ובאופן טבעי הוא בעל יכולות וזכויות בחלל הישראלי. אנחנו עובדים ביחד גם על ההיבטים השיווקיים וגם בהיבטים של המוצר והטכנולוגיה. גם שאר עובדי החברה חברים בצוות טכנולוגי מרשים, כך שיש לנו את כל המרכיבים לקחת את זה מכאן ולהמריא, כמשמעותה המילולית של המראה.
שבתאי החל את דרכו באלווריון לפני כעשרים שנה בהנדסה ואחר כך באגף העסקי. היה מנכ”ל של כמה סטרטאפים בתחום השבבים ובהם מטהלינק ומולטיפיי.
בהתייחסו לשאלת CHIPORTAL כיצד השפיעה מגיפת הקורונה על תחום המיחשוב בחלל ענה: “כמו בכל חברה, היה צורך לעבור לעבודה מהבית שזה אילוץ שגורם לפרויקטים להתארך. אבל בתחום החלל מדובר בפרויקטים לתקופות של שלוש שנים קדימה. מי שצריך לשגר לווינים כדי לספק שירות יעשה זאת גם תחת משבר הקורונה.”
לסיכום אמר שבתאי: “רמון ספייס נמצאת היום בעמדה מדהימה מבחינה טכנולוגית בשוק שהולך להיות אחד השווקים הדומיננטיים שישפיעו על כלכלת כדור הארץ. אנחנו שם. מקווה שנצליח לממש את כל מה שאנחנו רוצים.”
