17 רפובליקאים הצטרפו לדמוקרטים כעת נותר חלק טקסי בלבד – חתימה של הנשיא ביידן, שממילא היה זה שיזם את ההצעה למרות שזו עברה קיצוץ והופרדה משאר חוק החדשנות שכלל בין היתר השקעה של 100 מיליארד דולר במחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה באקדמיה
בניצחון גדול לממשל ביידן, בית הנבחרים העביר חקיקה דו-מפלגתית שמטרתה לתמוך בייצור מקומי של שבבים. החקיקה כבר עברה בסנאט מוקדם יותר השבוע בהצבעה של 64 מול 33 וכעת היא מגיעה לנשיא ביידן לחתימה כדי להפוך לחוק.
הצעת החוק המכונה שלא במפתיע CHIPS, ראשי תיבות (באנגלית) של יצירת תמריצים מועילים לייצור מוליכים למחצה, תספק מענקים בסך 54 מיליארד דולר לייצור ומחקר של מוליכים למחצה, עשרות מיליארדים לתמיכה במרכזי טכנולוגיה אזוריים וזיכוי מס המכסה 25% מההשקעות בייצור שבבים עד 2026.
"באמצעות ייצור יותר מוליכים למחצה בארצות הברית, הצעת החוק הזו תגדיל את הייצור המקומי ותוזיל את העלויות למשפחות", אמר ביידן בהצהרה שפורסמה לאחר ההצבעה בבית הנבחרים. "בנוסף, היא תחזק את הביטחון הלאומי שלנו בכך שתהפוך אותנו לפחות תלויים במקורות זרים של שבבים", אמר.
הצעת החוק היא גרסה צרה יותר של חבילת תחרותיות כלכלית שעברה בסנאט בשנה שעברה אך נתקעה בבית הנבחרים.
בית הנבחרים העביר את החקיקה ברוב של 243 מול 187, כאשר 24 רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים כדי לתמוך בחקיקה. אותם רפובליקנים תקפו בחריפות את הנהגת המפלגה שניסתה להשתמש בהצעת החוק כחלק ממאבק פוליטי על עסקה שהושגה בתיווך בין הסנאטור ג'ו מנצ'ין – דמוקרט המתנגד לפעולה נגד משבר האקלים לבין מנהיגים דמוקרטים על הצעת חוק נפרדת בנושא אקלים ומס שקודם נכרכו בחבילה אחת. .
מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, קווין מקארתי, כינה ביום חמישי את החקיקה "צ'ק ריק" לתעשיית השבבים.
מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, שיבח את החקיקה יום קודם לכן מבימת הסנאט, ואמר כי היא "תירשם כאחד ההישגים הדו-מפלגתיים הגדולים של הקונגרס הזה, יחד עם חוק ההשקעות בתשתיות והמשרות וחוק בטיחות הנשק האחרון".
"לעם האמריקני מגיע לראות עוד דוגמאות כאלה, שבהם שני הצדדים מתאחדים כדי לעשות דברים מאוד מאוד גדולים שישפיעו לטווח ארוך על המדינה שלנו", הוסיף שומר.
17 רפובליקנים בסנאט הצביעו בעד החקיקה: רוי בלאנט ממיזורי, ריצ'רד בר מצפון קרוליינה, שלי מור קפיטו ממערב וירג'יניה, ביל קסידי מלואיזיאנה, סוזן קולינס ממיין, ג'ון קורנין מטקסס, סטיב דיינס ממונטנה, לינדזי גרהאם מדרום קרוליינה, ביל האגרטי מטנסי, מיץ' מקונל מקנטקי, ג'רי מורן מקנזס, רוב פורטמן מאוהיו, מיט רומני מיוטה, בן סאס מנברסקה, תום טיליס מצפון קרוליינה, רוג'ר וויקר ממיסיסיפי וטוד יאנג מאינדיאנה. הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי אך מצביע בדרך כלל עם הדמוקרטים (וכידוע היה קרוב מאוד למועמדות לנשיאות ב-2016 והפסיד אחרי מאבק ארוך להילרי קלינטון), הצביע נגד הצעת החוק.
תומכי החקיקה טוענים כי היא היתה צריכה להתקבל מזמן, ולהפחית את ההסתמכות של ארה"ב על סין לייצור שבבים, שלדבריהם מהווה סיכון לביטחון הלאומי.
על פי שירות המחקר של הקונגרס, כמעט ארבע חמישיות מכושר הייצור העולמי נמצאים באסיה נכון לשנת 2019.
"פעם היינו מייצרים 40% מהשבבים בעולם, עכשחן בערך 12%", אמרה שרת המסחר ג'ינה ריימונדו במהלך שולחן עגול וירטואלי עם ביידן ביום שני אחר הצהריים. "המציאות היא שבעוד שלא השקענו דבר כדי לדרבן את ייצור השבבים המקומי, סין השקיעה יותר מ-150 מיליארד דולר כדי לבנות את היכולת המקומית שלהם. אז נמצאים אנחנו מאוד מאחור".
ממשל ביידן אומר ששיפור תעשיית השבבים מבית יעזור גם להקל על שיבושים בשרשרת האספקה. אבל מבקרי החקיקה, כולל סנדרס, מטילים ספק בסבסוד תעשיית המוליכים למחצה. "הבה נבנה מחדש את תעשיית השבבים בארה"ב, אבל בואו נעשה זאת באופן שיועיל לכל החברה שלנו, ולא רק לקומץ תאגידים עשירים, רווחיים וחזקים", אמר סנדרס בהצהרה באמצע יולי.
החלק הנפרד של החקיקיה – זה שעדין תקוע גם יאשר הוצאות של כ-100 מיליארד דולר על פני חמש שנים על מחקר מדעי, כולל יותר מ-80 מיליארד דולר עבור הקרן הלאומית למדע.
"שבבים לבדם לא יספיקו כדי לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב, ולכן אנחנו צריכים את שאר הצעת חוק החדשנות כדי שנשקיע לא רק בטכנולוגיית הליבה שמניעה את החדשנות כיום, אלא גם בטכנולוגיות שיניעו את החדשנות מחר", אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן במהלך השולחן העגול של הבית הלבן.
