כשהגענו ליקב סריג, הממוקם בישוב מרחביה שליד עפולה, ציפיתי לפגוש את הינן אמיר סריג, במיוחד לאור העובדה כי תיאמתי את ביקורי ישירות עימו, אך הוא לא היה שם כשהגענו. כזהו אמיר, צנוע ונחבא אל הכלים.
אבל אל תבינו לא נכון, במשק המשפחתי בו נמצא היקב זכינו מלוויי ואני לקבלת פנים אוהדת מאד שכללה את ד"ר פיני סריג, אביו של אמיר ומומחה לגידול גפנים, את אבישג אשתו (של אמיר) ואת ענת אמו שטרחה להגיש לנו לחם מאפה ידיה ושמן זית איכותי. עד מהרה הציע פיני כי נתחיל בטעימה, והבטיח שאמיר יצטרף בהמשך. אך לפני שאספר על הינות שטעמנו כמה מילים על היקב הסימפטי והלא מוכר הזה.
משפחת סריג עוסקת בחקלאות עוד מראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל בשנת 1920, בשלושת העשורים האחרונים מגדלים בני המשפחה ענבי יין עבור יקבים גדולים וידועים כרקנאטי, טוליפ ואחרים. לצד גידול הגפנים ככורמים החליט אמיר סריג לייצר ינות בעצמו. הוא התחיל לייצר את ינותיו בשנת 2006 אך רק לאחר שהשלים שני תארים (בביוטכנולוגיה מהאונב' העברית וביננות מאונב' אדלייד באוסטרליה) ועבד מספר שנים בכמה יקבים גדולים.
את יקב סריג אני כבר מכיר ומעריך כמה שנים. ההערכה שלי מורכבת מאיכות הינות שמייצר היקב מחד ומחירם הנגיש מאידך (50 ש"ח ברוב המקרים). לא התפלאתי לכן ששניים מינות היקב זכו ממש לאחרונה במקומות הראשונים בתחרות . Best Value 2021.
היקב מייצר כיום כ- 5,000 בקבוקי יין בשנה בלבד, מרביתם מהזנים שיראז, גרנאש ומרסלן. טעמנו:
רוסאן 2020
זן הרוסאן גדל בדרך כלל בצפון עמק הרון בצרפת שם נעשים ממנו ינות המשלבים את שני הזנים הרוסאן והמרסאן. עשיית יין מזן הרוסאן התאפשרה בעקבות המתחותו של ד"ר פיני סריג בהבאת זני ענבים חדשים ואיקלומם בישראל. צבעו צהבהב בהיר עם מעט ירקרקות, חלל האף התמלא בניחוחות של צמחי תבלין עם ריחות ורדים ברקע, אך בפה קיבלתי חמיצות גבוהה וללא מתיקות מאזנת מספיק, כמו אגס שטרם הבשיל ונראה כאילו הענבים נבצרו מעט מוקדם מדי. זהו אחד הינות החדשים של היקב ואני בטוח שישתפר עם הנסיון שיצטבר בגידול הזן בכרמי היקב.
רוזה 2020
יין העשוי מענבי גראנש, צבעו ורוד כהה נוטה מעט לכתום. יין בעל גוף קל, רענן ופירותי. באף קיבלנו ריחות של תות שדה ודובדבנים, בפה חמיצות גבוהה וטעמי תות שדה ופטל. ענבי הגרנאש מתאימים מאד לעשיית רוזה אך לטעמי האישי היין יכול היה להיות קצת יותר מתקתק כדי שנוכל ליהנות ממנו בארוחת צהריים לא מחייבת או בשתיה על שפת הים בערב קיץ חמים.
GSM 2019
צבעו אדום ארגמן עשוי משלושת זני הענבים המסורתים של דרום עמק הרון גרנאש, סירה, מורבדר . בעבר השתמש אמיר בזן המרסלאן במקום המורבדר אךלאחרונה החליף את המרסלאן במורבדר כנהוג בעמק הרון. באף קיבלנו ריחות תות שדה בשילוב תבלינים, פלפל שחור וציפורן. בחיך התערבבו להם טעמי שלושת הזנים ויצרו יין עשיר, מורכב ומאוזן עם טעמים של תות שדה, סוכריות ורטר, מעט תבלינים וחמיצות טובה ומאזנת. היין התיישן במשך 12 חודשים בחביות ובוקבק ללא סינון.
מרסלאן 2020
זן המרסלאן, שהוא הכלאה בין קברנה סובניון לגרנאש מתחיל להיות יותר ויותר מוכר בישראל ונראה שגם הגרסה הזו מייצגת את "גיורו" המוצלח של הזן הצרפתי הזה. מדובר ביין צעיר שלא יושן בחביות ,צבעו אדום ארגמן, באף ריחות עדינים של פרחי סיגליות בשילוב תות שדה וטעמיו כוללים שזיפים אדומים, תות שדה ופטל. היין צעיר ורענן בעל חמיצות עדינה וכיפי לשתיה.
Tannat 2019
עוד זן ענבים לא מוכר שהגיע לארץ בזכות עבודתו של פיני סריג ונמצא באחד מהגרסאות הראשונות שלו. מוצאו של הטאנט בחבל הבאסקים בצפון ספרד, מגדלים אותו במקומות רבים בעולם אך הוא פופלארי במיוחד בדרום צרפת ובאורוגוואיי. צבעו אדום כהה נוטה לסגלגל. באף קיבלנו ריחות דובדבנים בשלים ופירות יער ובפה שזיפים שחורים ואוכמניות. ליין גוף מלא וטאנינים בולטים. הישון של 12 חודשים בחבית בהחלט ריכך אותו אך נראה שהזמן יוסיף לו עומק ומורכבות וכדאי ליישן אותו כמה שנים לפני שתיה.
את הטעימה סיימנו בטעימת שני ינות מזוקקים:
Grappa 33
הגראפה של יקב סריג אינה נעשית משאריות של קליפות הענבים ששימשו ליצור יין אחר אלא מענבים שיועדו מלכתחילה ליצור המשקה האיטלקי הידוע. הגראפה עשויה מ-100% ענבי מוסקט. לאחר תסיסתם עברו הענבים זיקוק כפול במזקקה צרפתית מסורתית עשויה נחושת בה מזוקקים הענבים בשיטת ALAMBIC. הענבים נבצרים בבציר מאוחר (כדי להבטיח רמת סוכר גבוהה), ונסחטים בעדינות. לאחר הזיקוק יושנה הגארפה בחביות עץ אלון צרפתי למשך 3 חודשים, תהליך אשר העניק לה עידון, מורכבות וכן את צבעה הזהוב. התוצאה גראפה קטיפתית ואיכותית המחליקה בקלילות בגרון למרות רמת אלכוהול המתקרבת ל-50%.
GIN
עוד הפתעה שציפתה לנו היתה בקבוק ג'ין שיוצר ביקב. הג'ין הוא משקה ותיק שמקורו באירופה של ימי הביניים. כאן השתמש אמיר בענבים שנבצרו באופן ידני וסלקטיבי, ועברו שלושה תהליכי זיקוק איטי בשיטת ALAMBIC שהביאו את רמת האלכוהול בו ל -45% . לתהליך זה נוספו חליטות של 11 תבלינים ועשבי תיבול ובראשם צמח הערער שריחו הדומיננטי מורגש מאד באף. התוצאה מפתיעה לטובה ומפרגנת לחיך. משקה עשיר בטעמים מתקתקים, מחליק במורד החיך בקלילות קטיפתית ובעל סיומת ארוכה. מרשים!
רק לאחר שהסתיימה הטעימה הופיע אמיר והתנצל שהיה עסוק בהתארגנות לקראת בנייתו של היקב החדש. גם כשביקשנו לצלמו לכתבה זו הסכים בביישנות לא לפני שציין כי כבר שנים לא הצטלם עם היינות שלו. נחבא אל הכלים כבר אמרנו?
לסיכום ניתן לומר כי אמיר הוא יינן מוכשר שלא מפחד לעשות נסיונות עם זנים לא שגרתים ותהליכים לא פופלארים בארצינו. לצד עבודתו היננית המעניינת הוא גובה מחירים מאד הוגנים המספקים יחס תמורה/מחיר מצוין: 50 ש"ח לינות ו-100 ש"ח למזוקקים (בעיקר בגלל רמת המיסוי הגבוהה לכהלים) .
הלוואי והיינו זוכים לרמת מחירים שכזו גם ביקבים אחרים בישראל.
