ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב הנכנס, הספיק בתקופת כהונתו הקצרה להבין את חשיבותה הכלכלית והאסטראטגית של תעשיית השבבים לארה"ב. את השבוע הנוכחי הוא פתח בישיבה עם בכירי תעשיית השבבים אותם הזמין לדיון דחוף על מצב התעשיה. בעודו אוחז פרוסת סיליקון בידו שוחח עם מנהלי התעשיה על הנזק שגורם המחסור החמור בשבבים לתעשיות רכב ותעשיות אחרות וציין כי ארה"ב צריכה להשקיע יותר בתשתיות ליצור ואריזת שבבים. במסגרת המאמץ לחזק את תעשיית השבבים המקומית הודיע ביידן על תמיכה בסך 50 מיליארד דולר שמטרתה לסייע ביצור ובמחקר בתחום השבבים. זאת, כחלק מהצעתו הכוללת להשקעה בתשתיות בסדר גודל של 2 טריליון דולר, שלדבריו תסייע לארצות הברית לזכות בתחרות העולמית מול סין.
חלק ניכר מהכסף לתחום השבבים ילך ככל הנראה להקמת מפעלי שבבים מתקדמים שעלותם מיליארדי דולרים על ידי אינטל, סמסונג ו- TSMC. אך בכירים בתעשייה טוענים כי התייחסות לשרשרת האספקה הרחבה היא מכריעה, וממשל ביידן עומד בפני בחירות מורכבות באיזה תחומים עליו לתמוך ולסבסד. כיום מהווה יצור השבבים בארה"ב רק כ -12% מכושר הייצור העולמי, לעומת 37% בשנת 1990 ואילו יותר מ -80% מהשבבים העולמים מיוצרים כיום באסיה.
ייצור שבבים כולל כיום שלבים רבים המיוצרים בחברות שונות רובן באסיה בעיקר תודות להתמחותן בתחום ובזכות כח העבודה הזול העומד לרשות המדינות האסיאתיות. התהליך מתחיל בדיסקיות של סיליקון גולמי בגודל צלחת המיוצרים ע"י יצרנים מתמחים ונשלחים למפעלי השבבים המכונים 'פאבים', שם מוטבעים המעגלים המשולבים על גבי פרוסות הסיליקון באמצעות סדרה של תהליכים כימיים מסובכים. שבבי הסיליקון יוצאים מהמפעל עם מאות או אפילו אלפי שבבים בגודל של ציפורן על כל דיסקית או פרוסת סיליקון. את השבבים הללו צריך לחתוך לשבבים בודדים ולארוז כל שבב בנפרד. באופן מסורתי פירוש הדבר היה הצבת כל שבב על מסגרת עשויה מתכת, חיבור רגלי השבב לאריזה והלחמת הרגליים לתוך מעגל מודפס. כל שבב ארוז באריזה שתפקידה גם להגן עליו. תהליך זה הוא עתיר עבודה ומוביל חברות שבבים למיקור חוץ למדינות כגון טיוואן, מלזיה, הפיליפינים וסין. חברות אלה, הן קבלניות משנה, המרכיבות ואורזות את השבבים עבור יצרני שבבים שונים כמו גם לספקי רכב כמו בוש וקונטיננטל, אשר בתורם מספקים מוצרים סופיים ליצרניות הרכב.
ממשל ביידן שואף להעביר כמה שיותר מהתהליכים הללו לארה"ב כולל תהליך האריזה. החדשות הטובות הן כי קיימים כיום תהליכי אריזה חדשים שהם הרבה פחות אינטנסיביים ודורשים פחות ופחות כח אדם, מה שמוביל כמה יצרני שבבים בארה"ב להאמין שניתן להחזיר אותם מחו"ל.
בנייה מחדש של תעשיית האריזות בארה"ב יכולה לא רק להקטין את הסיכון הפוליטי הקיים כיום לחברות השבבים האמריקאיות אלא גם לסייע להן להשתחרר מהמחזורים הארוכים הכרוכים ביצירת שבבים חדשים. כמו כן, על ידי ביצוע יותר עבודות מקומיות, חברות השבבים האמריקאיות יכולות ליצור סדרות ייצור קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר. יכולת זו מאפשרת חדשנות ואולי אף כושר הסתגלות מהיר יותר לביקוש. שולי הרווח הנמוכים הקיימים בתעשיית האריזות היקשו עד כה על יצרניות השבבים לבצע את האריזה בארה"ב אך יתכן כי בעזרת מערכות רובוטיקה חדישות יוכלו להקטין את כח האדם הדרוש להן ולייעל גם את שלב האריזות.
