בפרויקט מיוחד של Chiportal ריכזנו עבורכם את הפיתוחים והשרותים שמציעה כיום תעשיית ההייטק הישראלית להתמודדות עם משבר הקורונה. החל מהפיכת מפוח הנשמה ידני למכונת הנשמה חשמלית ועד זיהוי חולי קורונה שמצבם מחמיר ע"י טביעת האצבע של קולם. להלן כל הפיתוחים והחידושים האחרונים למלחמה בנגיף.
מאז נכתב לפני כעשור הספר Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle קיבלה תעשיית ההייטק הישראלית הכרה עולמית ביכולת היצירתיות והחדשנות שלה. במקביל, המשיכה התעשייה לשמש כמנוע צמיחה קבוע לכלכלת ישראל . אין פלא כי גם כעת, בעת משבר הקורונה, נרתמה תעשיית ההייטק להתגבר ולמצא דרכים ותרופות להילחם בנגיף.
פתרון ישראלי יצירתי למחסור במכונות הנשמה בבתי החולים נולד לאחרונה במוחם של כמה בוגרי אחת היחידות המובחרות בצה"ל אשר ביחד עם ד"ר אלחנן פריד, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, שוקדים על פיתוח מכשיר הנשמה פשוט ויעיל. מדובר במכשיר המבוסס על מפוח ההנשמה הידני "אמבו" המצוי בכל אמבלונס ובכל תיקי עזרה ראשונה בארץ. המכשיר הידני עבר הסבה בה הוצמדו איליו מערכת המבצעת את פעולות ההנשמה בצורה חשמלית ואוטומטית. בשבוע האחרון החלו ניסויים במערכות האוטומטיות ובסיומן ניתן יהיה להחליט מתי אפשר יהיה להפכן לברות שימוש המוני.
חברת הבריאות הדיגיטלית הישראלית CLEW פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור חולים וזיהוי מוקדם של הידרדרות נשימתית. המערכת תוכנס לשימוש במחלקות טיפול נמרץ של בתי החולים איכילוב ושיבא על מנת לסייע בהיערכות לטיפול אפשרי במאות חולי קורונה, שחלקם יזדקקו לתמיכה. המערכת של CLEW מאפשרת לצוות הרפואי גם לעקוב מרחוק אחרי עשרות ומאות חולים מחדר בקרה (באופן שמקטין את הסיכון להדבקות בנגיף) ולתעדף את הטיפול בחולים הצפויים להידרדר ב-6-12 השעות הקרובות.
חברת Health Vocalis פיתחה ישום קולי מבוסס בינה מלאכותית המתיימר לאתר "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה וכן לבצע זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים בציבור הרחב ע"י דגימת קולם. בימים אלה נערך מחקר שמטרתו לאבחן האם אכן ניתן לאתר בצורה מהימנה חולי קורונה ו/או הדרדרות של חולים מאובחנים ע"י ניתוח קולם.
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם ארגוני בריאות בארץ ובעולם ובתי חולים – ביניהם המרכז הרפואי שיבא- תל השומר והמרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון); יחידת המו"פ במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון בראשות תא"ל יניב רותם; המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב "אפקה", בהובלת נשיא המכללה פרופ' עמי מויאל המתמחה בעיבוד דיבור; וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. תוצאות ראשוניות של המחקר צפויות להתקבל בתוך 4-6 שבועות.
במטרה לתמוך במאמץ המקומי סביב משבר הבריאות הנוכחי, חברת סיילספורס ישראל, בשיתוף פעולה עם עם דלוייט ישראל וחברת הסטרטאפ הישראלית Diagnostic Robotics פיתחו את פלטפורמת Covid360 המשמשת פתרון להמשכיות הטיפול הרפואי לשוהים בבידוד, חולים וגם רופאים ביחד. הפתרון החדש נותן מענה קבוע למטופל הנמצא בבידוד. המערכת מאפשרת המשך טיפול ובדיקות, באמצעות איבחון המחלה על בסיס בינה מלאכותית מתקדמת ומעקב צמוד אחר התפתחותה. המערכת ממליצה למטופל באילו צעדים עליו לנקוט, האם עליו להישאר בבידוד או לפנות לקופת חולים קהילתית ואפילו יודעת לקבוע עבורו תור זמין וקרוב לביתו במידת הצורך.
לרופא הנמצא בבידוד, הפתרון מאפשר להמשיך לעבוד מהבית ולטפל בחולים מרחוק, באמצעות גישה לכל הנתונים והמידע, תוצאות הבדיקות וכו'. המערכת אפילו מאפשרת סיוע פסיכולוגי להתמודדות עם הבידוד. במקביל, המערכת ממפה את כל המידע העובר בערוציה ויודעת לזהות מראש פוטנציאל התפרצות באזורים ספציפיים בארץ באמצעות בינה מלאכותית.
חברת טכנולוגיות המידע מיטווך, המייצגת בישראל את חברת VIDYO פיתחה מערך בקרה טיפולי מרחוק, משולב וידאו וקול, כדי לתקשר עם החולים במחלקות הקורונה, תוך שמירה על בטיחות הצוות הרפואי. למערכת ניתן לחבר מכשור רפואי נלווה דוגמת מכשירי Tyto, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי AKG ואחרים, המאפשרים ביצוע בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק, במהלך ביצוע שיחת הווידאו על ידי הגורם המטפל.
מצלמה מיוחדת מאפשרת צילום בזום רב עוצמה וכיוונון מרחוק, לטובת קריאת נתוני מוניטורים, ומחשב AIO בעל מסך גדול, מאפשר לחולים לראות, על גבי המסך את הרופא, או האחות המטפלים ולנהל איתם שיחה מרחוק. כמו כן המערכת מאובטחת כדי למנוע זליגת מידע רפואי רגיש.
חברת INSPIRA פיתחה תחליף למכונות ההנשמה בדמות קטטר תוך ורידי שמחמצן את הדם ישירות ללא צורך במכונת הנשמה. הקטטר החד פעמי מעשיר את אחוז החמצן בדם הוורידי ומיועד למטופלים במצב קריטי בשל אי ספיקה נשימתית. התקן ה-OXSPIRA מאופיין בעלותו הנמוכה ויעילותו הגבוהה מאחר והחדרתו לוריד לא מצריכה הרדמה מלאה של המטופל ויכולה להיעשות על ידי צוות רפואי קטן יותר שהוכשר לבצע החדרה של קטטר תוך ורידי מרכזי. כך למשל, בעיתות עומס ביחידות אשפוז וטיפול נמרץ, בכפוף לאישורים רגולטוריים, יאפשר ההתקן לצוותים רפואיים קטנים לטפל בכמות גדולה של חולים. אינספירה נמצאת כעת בשלב מתקדם של ניסויים פרה-קליניים, במטרה להגיש בקשות לאישור שיווק בהקדם, תחת מסלולים מואצים של ה-FDA ורשויות רגולטוריות נוספות ברחבי העולם.
חברת ההדמייה הרפואית Nanox פיתחה גרסה חדשנית של מכשיר הדמייה מבוסס רנטגן, המאפשר הפחתה משמעותית של העלויות ופריסה רחבה יותר של מכשירים במטרה להנגיש את המכשיר לכל מקום ציבורי. מערכת ההדמיה של ננוקס, הנעזרת בטכנולוגית בינה מלאכותית מבוססת ענן, יכולה לאבחן זיהומים ולמנוע התפרצויות מגיפה, כמו נגיף הקורונה. ננוקס מתכננת להפיץ את מכשיר ההדמיה הרפואית שלה, הנקרא- Nanox.ARC גם בשדות תעופה, תחנות רכבת ונמלים בתקווה למגר את המגיפה הנוכחית ואלו שיבואו אחריה.
בשבועות האחרונים ובעקבות הנסיון המצטבר במדינות כמו סין וקוריאה פעלה הממשלה להגדלת מספר בדיקות קורונה כדי לאתר במהירות את החולים ולבודד אותם. במכון ויצמן החלו לעבוד על פיתוח חדשני שיאפשר להגביר משמעותית את הקצב עד כדי 20 אלף בדיקות ביום. את המיזם מובילים הפרופסורים ערן אלינב ועידו עמית. מדובר בפרויקט המנצל טכנולוגיות מאוד מתפתחות שהחוקרים עבדו איתן במחקריהם בתחום הריצוף הגנטי וכרגע הותאמו לבדיקות לגילוי הקורונה. המערכת צפויה להיות זמינה לפעולה כבר בימים הקרובים.
חברת מיי-הריטג (MyHeritage) העוסקת במחקר אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א חברה לענקית הגנטיקה הסינית BGI כדי להקים בישראל מעבדת בדיקות קורונה. לפי הודעת החברה בניית המעבדה תושלם עד ה-9 באפריל ותאפשר למדינה לבצע בדיקות קורונה נרחבות, בהיקף של כ- 10,000 בדיקות ביום, ובהמשך אף להכפיל את המספר. מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן בה התפרץ נגיף הקורונה ומעבדה נוספת בשנזן.
עפ"י הודעת החברה, BGI תשלח לישראל בימים הקרובים ציוד הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR – בו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA ובהן ניתן למדוד כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה. כדי שהמעבדה תעמוד בלוח הזמנים הדחוק ותחל לפעול עד ה-9 באפריל, נערכת מיי-הריטג' לגיוס בהול של 110 עובדים למעבדה.
בנוסף לכל הפיתוחים הנ"ל גם מערכת הבטחון התגייסה למצא פתרונות למיגור נגיף הקורונה . מיטב המוחות מצה"ל, המוסד, התעשיות הביטחוניות, אנשי הייטק, מחקר ואקדמיה גויסו לעבודה וביחד הם מנסים למצא פיתוחים שיסייעו להילחם בנגיף הקטלני. לפי פרסום בחדשותN12 פיתוח ראשון שאומץ ע"י מפא"ת היא מדבקה יחודית שפותחה בטכניון ע"י פרופ' איל זוסמן עברה הסבה מהתכנון המקורי שלה (שהיה מיועד לצרכים צבאים) בליווי המרכז הרפואי לגלי בנהריה ותסייע לצוותים הרפואים להפחית את כמות ההידבקות מחולים שבסביבתם. המדבקה מוצמדת למסכה הכירורגית בה משתמשים הצוותים והופכת אותה ליעילה יותר. המדבקה המכונה "מאיה" מיוצרת במדפסת תלת מימדית, מורכבת מסיבים ננומטרים המצופים בחומרי חיטוי במטרה לנטרל ביתר יעילות את הנגיפים בסביבתו של הצוות הרפואי.
אם אתם מפתחים פיתוחים חדשנים או מכירים אחרים המפתחים פתרונות יצירתיים להתגברות על הנגיף כתבו אלינו ל info@a85642-tmp.s743.upress.link
