פיתוח חדש של ד”ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לקצר את זמן האיבחון של חולה בקורונה לכ-15 דקות במקום שעה כיום * הטכנולוגיה החדשה, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה, יכולה לזהות כ-100 חולים במהירות ולצמצם את זמן ההמתנה. המעבדה המרכזית לוירולוגיה של משרד הבריאות מודעת למחקר ומשתפת פעולה.
זמן האיבחון הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בחולי קורונה. ההמתנה הארוכה לאיבחון של כל אדם המגיע עם חום גורמת לחשיפה של רבים לוירוס. באמצעות הטכנולוגיה החדשה בדיקות הרוק יוכלו להיות מפוענחות בשלושת רבעי מהזמן. מדובר בפיתוח ישראלי חדשני שכבר הוכח על וירוסים כמו זיקה ונמצא בשימוש במעבדה המרכזית לוירולוגיה של משרד הבריאות בתל השומר. הפיתוח שמיועד לוירוס הקורונה עשוי לקצר את זמן האיבחון במעבדה לכ-15 דקות.
איך זה עובד? במעבדה של ד”ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הוירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. אבל בריכוזים נמוכים של RNA, האות הנפלט כה נמוך, שהמכשירים הקיימים אינם יכולים לזהותו. נניח לדוגמה שכל החדר הזה הוא תמיסת הרוק של חולה בקורונה,” מסביר ד”ר דניאלי “גודל קרן הלייזר הוא כגודלו של אגרוף ובריכוזים נמוכים בתוך האגרוף יהיו אולי 3-2 מולקולות פלואורסצנטיות.” ד”ר דניאלי מוסיף לתמיסה חלקיקים מגנטיים שנצמדים למולקולות הפלואורוסנטיות. התוצאה: אפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ולהקטין את השגיאה במדידה.
“שתי מטרות עמדו לנגד עיני בשלב זה, לפשט את התהליך ובתוך כך גם לדייק את תוצאותיו. החידוש שלי נשען על השימוש בשני אלקטרו-מגנטים, מגנטים המופעלים באמצעות זרם חשמלי. באמצעות הצבה נכונה שלהם הצלחנו ליצור שדה מגנטי עצמתי ולאסוף את כל אלפי המולקולות הפלואורוסנטיות שבתמיסה אל קרן הלייזר הצרה, עכשיו עצמת האות הוכפלה בכמה סדרי גודל. אבל זה לא הכול. כדי שלא נצטרך לשאוב את התמיסה, אנחנו מפעילים לסירוגין את האלקטרו-מגנטים, פעם ימני ופעם שמאלי. המולקולות אז נעות מצד לצד, בכל פעם שהן עוברות בתוך קרן הלייזר הן מאירות וכשהן יוצאות ממנה אינן מאירות, ההבהוב הזה שונה מהרעש הקבוע של התמיסה ומאפשר לנו, ללא תהליך נוסף, לקבוע במדויק האם החולה נחשף לוירוס הקורונה. הרגישות הגבוהה של הטכנולוגיה יחד עם הפשטות של הפעלתה מאפשרים את הפיתוח של מכשיר קטן בגודל של מכונת קפה ביתית המסוגל לזהות במהירות ריכוזים קטנים מאוד של גורמי מחלה שונים. ד’ר דניאלי מציין כי מלבד זיהוי ה-RNA של הוירוס, הקבוצה עובדת בשיתוף עם אוניברסיטאות באירופה על זיהוי נוגדנים שהמערכת החיסונית של החולים מייצרת כנגד הוירוס, ובכך לתת לרופאים אלטרנטיבה נוספת לזיהוי ודאי של הוירוס. בעוד שד’ר דניאלי מפתח קיטים לזיהוי מחלות שונות כדוגמת וירוס הקורונה, חברת MagBiosense מפתחת את המכשור המבוסס על הטכנולוגיה.
בימים אלה מחפש ד”ר דניאלי יזם שיסכים להשקיע בהאצת פיתוח הקיט לזיהוי הקורונה והכנסתו לשימוש בבתי חולים.
