קוונט-אל–אר QuantLR)) שהוקמה לאחרונה באוניברסיטה העברית, חברה המפתחת מוצר להגנה על רשתות תקשורת המבוססות על סיבים אופטיים, הכריזה באמצע החודש שעבר על פריצת דרך משמעותית – ניסוי שהדגים בפעם הראשונה הצפנה קוונטית מחוץ למעבדות מבוקרות ובתנאי שדה הצליח. החברה הראתה שניתן לבנות מערכת בעלות נמוכה שמצפינה מידע על בסיס עקרונות מתורת הקוונטים בתנאים יומיומיים רועשים ולא אידאליים.
הדגמה שכזו נחשבת אבן דרך משמעותית לקראת פריסת קווי תקשורת נרחבים המוצפנים בעלות נמוכה באופן משמעותי (הוזלה בכ-90 אחוז) לעומת טכנולוגיות דומות הנמכרות בשוק. לפני כשלושה חודשים אמר פרופ’ חגי איזנברג, חוקר בכיר במכון רקח לפיסיקה בעל שם עולמי בטכנולוגיות קוונטיות, מייסד ושותף בחברת קוונט-אל-אר, שמפתח כיום שיטות לאבטחת מידע אופטי שיהיו חסינות בפני פריצה בעידן המחשבים הקוונטיים: “אחת ההשלכות העיקריות של עידן המחשוב הקוונטי שאנו ניצבים בפתחו היא היכולת של מחשבים כאלה לפרוץ את מערכות ההצפנה המגינות כיום על רוב המסחר האלקטרוני והפעילות המאובטחת ברשת. אני מאמין שהחברה שלנו תוכל להציע מוצר בעשירית המחיר שקיים כיום, ולספק הגנה זולה יחסית לגופים כמו רשתות תקשורת סלולרית מהדור הבא ומאגרי מידע מקוונים”.
ההדגמה שבוצעה בקמפוס אדמונד י. ספרא בירושלים יושמה על סיב אופטי קיים שאורכו כשלושה קילומטר היוצא ממרכז התקשורת של האוניברסיטה העברית בראשות אלכס אוריצקי ובחנה את יעילותו. תוצאות ההדגמה, כאמור, היו מצוינות. כעת, החברה מתכננת לעבור לשלב בדיקות נוסף שיעמיד את הטכנולוגיה החדשה אל מול מספר משימות מגוונות. לצורך כך, בחברת קוונט-אל-אר מתכננים לצאת אל השטח ולבחון את יכולות המערכת שפותחה ביישום של מערך סיבים אופטיים המתופעלים על ידי מספר חברות תקשורת שונות בשילוב ציוד התקשורת התקני שבו הן משתמשות.
הפרוטוקול שעליו מתבססת חברת קוונט-אל-אר הוא “פרוטוקול החלפת מפתחות קוונטיות” ובלעז “Quantum Key Distribution” (QKD). זהו הפרוטוקול המבוסס היחיד שהוכח כמסוגל להצפין מידע ולהגן עליו באופן אולטימטיבי, בעיקר בעידן החדש של המחשבים הקוונטים.
פרופ’ איזנברג סיכם ואמר כי “היכולת להתקין את הטכנולוגיה הזו במהירות ובקלות היא תוצאה של עבודה קשה ותכנון מקיף”. יניר פרבר, מנכ”ל ומייסד חברת קוונט-אל-אר הדגיש: “אנחנו נרגשים להודיע שסבב הבדיקות שבחן את הטכנולוגיה שלנו על הסיבים האופטיים של האוניברסיטה העברית הצליח ובגדול. למעשה, זו הבדיקה הראשונה מתוך סבב בדיקות מקיף שיתקיים בחודשים הקרובים ויבחן את יכולות ההצפנה בשילוב של סיבים אופטיים וציוד תקני”.
