כך מתריע ויליאם לזוניק, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס שקושר את הצורך של יבמ למכור את מפעלי השבבים שלה בארה"ב לגלובל פאנודריז בעבר ואת הפיגור הטכנולוגי של אינטל כיום אחר TSMC וסמסונג בסכומי העתק שהקצו לרכישה חוזרת של מניות במקום במחקר ופיתוח
הסנאט האמריקאי אישר 52 מיליארד דולר עבור חוק ה-CHIPS for America, שמטרתו להחיות את תעשיית המוליכים למחצה האמריקאית במהלך העשור הבא. בעוד החוק ממתין לאישור בבית הנבחרים, יש בתעשיית השבבים מי שדורש לבחון האם זוהי הדרך היעילה ביותר לעודד השקעה בייצור מקומי. כך קובע ויליאם לזוניק, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס.
"אחת המטרות המרכזיות של חוק השבבים היא לעודד השקעה מחודשת בייצור. אבל התנאים שגרמו לארה"ב לפגר לא מטופלים בחוק. מבנה התמריצים בארה"ב מוטה מכיוון שיש נטיה חזרה למנהלים לבחור ברכישה חוזרת של מניות על פני השקעה במחקר ופיתוח." מסביר לזוניק.
לדבריו, כמה מחברות טכנולוגיה אמריקאיות שפועלות כעת למען חוק השבבים בזבזו את תמיכות העבר מממשלת ארה"ב, ובמקום זאת ניצלו את הכסף לרכישות חוזרות של מניות כדי להעלות את מחירי המניות של החברה. מבין חברות איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA) החתומים על במכתב שנשלח לאחרונה לנשיא ביידן בדרישה לאשר את החוק המוצע, ביצעו אינטל, יבמ, קוואלקום, טקסס אינסטרומנטס וברודקום רכישות חוזרות בסך של 249 מיליארד דולר במהלך העשור 2011-2020, על פי ויליאם לזוניק, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס.
רכישת מניות – הגורם לפיגור הטכנולוגי של אינטל
"אינטל מפגרת אחרי TSMC וסמסונג בטכנולוגיית תהליכים, בין השאר בגלל השקעת הרווחים שלה ברכישות חוזרות. לפי לזוניק, אינטל הוציאה 50 מיליארד דולר על הוצאות הון סכום הקרוב לזה שהוציאה על מו"פ בחמש השנים האחרונות 53 מיליארד דולר היא גם העניקה לבעלי המניות רכישות חוזרות של מניות של 35 מיליארד דולר ו-22 מיליארד דולר בדיבידנדים במזומן, שהשתמשו בסך הכל ב-100% מהרווח הנקי של אינטל. הכספים שחילקה אינטל לבעלי המניות היו גדולים בהרבה מאלה שבוצעו על ידי סמסונג או TSMC, לפי לזוניק."
כמו אינטל, גם יבמ לפני עשרות שנים התמקדה במקסום ערך לבעלי המניות. לאחר קיצוץ דרסטי במספר העובדים במהלך שנות ה-90, IBM החלה בחלוקות לבעלי המניות באמצעות של רכישות חוזרות, אפילו מ-1996 עד 2020 החברה הגדילה את תשלומי הדיבידנד השנתי שלה. יבמ עשתה רכישות חוזרות של 51.4 מיליארד דולר (79 אחוז מהרווח הנקי) בשנים 1995-2004 ו-119.7 מיליארד דולר (93 אחוז) ב-2005-2014.
יבמ יכלה להשקיע את הכספים האלה במתקני שבבים חדישים, אבל ב-2015 מכרה את מפעלי המוליכים למחצה שלה ל-GlobalFoundries. מ-2010 עד 2014, IBM ביצעה רכישות חוזרות של 70 מיליארד דולר (92% מהרווח הנקי) ו-50 מיליארד דולר ברכישות חוזרות ב-2005-2009 (93% מהרווח הנקי).
"בואו נודה בזה" כותב לזוניק, אי אפשר לקנות טוסטר שיוצר בארה"ב, אבל עכשיו המטרה היא להגביר במהירות את ייצור שבביים מובילים מתוצרת אמריקאית? האם ארה"ב עומדת לעשות טעות של מיליארדים כמו שעשתה ממשלת סין על ידי מימון הצטברות קיבולת לאומית שהפכה ברובה לפלופ?
לזוניק קורא לבטל את הסעיף באחריות הרשות לנירות ערך המעודד רכישה עצמית של מניות במטרה להגדיל את מחירן, ולחייב את החברות המקבלות את המענקים להשקיע אותם במחקר ופיתוח.
מחשבה נכונה, רק שאינטל כבר הבינה את זה לבד לפני שנה כשפיטרה את המנכל הקודם שהיה איש כספים במקור, והכניסה לתפקיד את פט גלסינגר שבא לעשות בדיוק את מה שלזוניק אומר (שנה לאחר מכן…) בכל אופן – כרגע יש משבר וצריך לטפל בו מיידית בעזרת כספים פדרליים… התיקון יוכל לבוא עוד כמה שנים אחרי שתהיה התיצבות