דגימת דם יחידה הנלקחת ממטופל קורונה במצב קשה ניתנת לניתוח על ידי מודל של למידת מכונה תוך שימוש בחלבוני הפלסמה שבדם על מנת לחזות את סיכויי ההישרדות שלו, זאת שבועות לפני התוצאות הקליניות
[תרגום מאת ד"ר משה נחמני]
השיטה החדשה, שפותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ברלין, ומאפשרת חיזוי של אחוזי ההישרדות של חולה קורונה, פורסמה בכתב העת המדעיPLOS Digital Health . במסגרת המחקר, החוקרים גילו מתאם חיובי בין הרמות של 14 חלבונים הנמצאים בדמם של חולי קורונה קשים לבין אחוזי ההישרדות שלהם מהמחלה.
מערכות הבריאות ברחבי העולם כולו מתמודדות עם הקושי לטפל במספר גבוה של חולי קורונה קשים הנדרשים לטיפול רפואי מיוחד ומאתגר, בעיקר אם אלו מסווגים כחולים בסיכון גבוה. בתחום של שירותי רפואה, מערכות מבוססות מבחינה קלינית להערכת סיכונים כגון SOFA או APACHE II, הדגימו עד כה אמינות מוגבלת בלבד בחיזוי התוצאות העתידיות של חולי קורונה.
במחקר החדש, החוקרים בדקו את הרמות של 321 חלבונים שניטלו מתוך דגימות דם שנלקחו במסגרת 350 נקודות זמן מתוך 50 חולי קורונה קשים שטופלו בשני מרכזי בריאות בלתי תלויים בגרמניה ובאוסטריה. החוקרים עשו שימוש בגישה של 'למידת מכונה' על מנת לבדוק את המתאם שבין החלבונים הנמדדים לבין אחוזי השרידות של המטופל: 15 מהמטופלים בקרב קבוצת הנבדקים מתו; הזמן הממוצע מרגע האשפוז למוות היה 28 ימים. עבור המטופלים ששרדו, חציון זמן האשפוז היה 63 ימים. החוקרים מצאו 14 חלבונים אשר, במהלך הזמן, הריכוזים שלהם השתנו בכיוונים הפוכים עבור מטופלים ששרדו, זאת בהשוואה למטופלים שלא שרדו לאחר אשפוזם במחלקת טיפול נמרץ. בשלב הבא, צוות המחקר פיתח מודל של למידת מכונה על מנת לחזות את סיכויי ההישרדות על סמך מדידה יחידה של החלבונים שזוהו ובחן את המודל בעזרת קבוצת בקרה בלתי תלויה של 24 חולי קורונה במצב קשה. המודל הדגים יכולת חיזוי גבוהה בקבוצת נסיינים זו, תוך שהוא חוזה באופן מדויק את הישרדותם של 18 מתוך 19 חולים, ואת מותם של חמישה חולים מתוך חמישה (AUROC = 1.0, P = 0.000047). החוקרים הגיעו למסקנה שבדיקות של חלבונים ספציפיים בדם, אם הן תיערכנה בקרב קבוצות נסיינים גדולות, עשויות להיות שימושיות הן בזיהוי חולים עם סיכוי התמותה הגבוה ביותר, והן עבור בדיקת ההשלכות של שינויים בטיפול בחולה הפרטני.
