לקראת מפגש הסיליקון קלאב אשר יעסוק בנושא “ניהול בהפרעה” (יערך מחר, 29 ביוני, 2020) ובו ישתתף כמרצה, אנו שמחים לארח במדור “חמש עם…” את יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה הנכנס. בראיון ראשון ל- Chiportal מאז נכנס לתפקידו ביקשנו מהשר שי לשתף אותנו בדעותיו בנוגע להתמודדות התעשיה עם משבר הקורונה ותוכניותיו לעתיד. בין השאר אומר יזהר: ” בכוונתי לחזק את הקשר עם האקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות כדי לייצר ממשק אחוד למגעי התעשייה עם הממשלה ולייצר הבנה רוחבית במשרדי הממשלה השונים לגבי צרכי תעשיית החדשנות הישראלית ” לפניכם הראיון המלא עם יזהר שי:
1. כמנהל חברות בהייטק וכמשקיע בעברך, כיצד אתה רואה את תפקיד משרד המדע והטכנולוגיה כתומך בתעשיית ההייטק בישראל?
משרד המדע והטכנולוגיה אחראי על בניית התכנית האסטרטגית הלאומית בתחומי המחקר והפיתוח, על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים ועל המלצות לממשלה בנושא תשתיות טכנולוגיות לאומיות. במסגרת המשרד עובדת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הבוחנת את החלופות השונות ומגישה את הצעותיה מעת לעת לממשלת ישראל. מכאן, שהמשרד צריך להיות בקשר שוטף עם תעשיית החדשנות הישראלית, לשמוע דיעות, להשמיע ולנהל תהליך רציף של הפרייה הדדית ולמידה, תוך עידוד מחקר ישראלי וחדשנות. בנוסף, בכוונתי לחזק את הקשר עם האקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות כדי לייצר ממשק אחוד למגעי התעשייה עם הממשלה ולייצר הבנה רוחבית במשרדי הממשלה השונים לגבי צרכי תעשיית החדשנות הישראלית.
2. כאשר רוב הכסף המיועד לתמיכה בתעשיית ההייטק נמצא במשרד הכלכלה מהי יכולתך להשפיע באמת על התעשיה?
אני עובד בצמוד לשרי האוצר והכלכלה בכל מה שקשור לעידוד תעשיית החדשנות בישראל. יש לנו פרויקטים משותפים עם רשות החדשנות וכאמור לעיל, מאחר שהמשרד אמון על התוויית מדיניות ארוכת טווח, הרי שזה מחייב שיתוף פעולה וממשקי עבודה רבים.
3. משבר הקורונה שנחת על כולנו בהפתעה עלול להביא למשבר כלכלי מקומי ועולמי. איזה שינויים אתה צופה שיקרו בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שלדעתך הכל יחזור לקדמותו?
המשבר יצר בעייה קשה של ביקושים לרוב חברות ההייטק, גם אלו שהשכילו להתאים את עצמן לעבודה מרחוק ו/או תחת מגבלות הקורונה. בנוסף, יש ירידה משמעותית בהיקפי ההשקעות בארץ ובעולם. אני צופה שההתאוששות תגיע רק כשיימצאו פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לכלכלות במדינות העולם לחזור לתפקד בהיקפים מלאים ובמגמות של צמיחה. עד אז, נראה ירידה במשכורות, צמצומים בהיקפי כוח אדם ובגיוסים. במקביל, חשוב לזכור שהוכח כבר במשבר הקודם של 2008, כי השקעה מסיבית במו”פ מייצרת מנועי צמיחה ותעסוקה. לכן, חשוב להמשיך לתמוך בחברות בשלבים מוקדמים וגם יזמים ויזמיות יכולים להניח שזה הזמן לצאת לדרך היזמות, ליצור מיזמים חדשניים ולהצמיח את הדור הבא של חברות חדשניות.
4. בסקר שנערך לאחרונה ע”י רשות החדשנות דיווחו יותר מ-50% מהחברות כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים. האם לדעתך המדינה (קרי משרד האוצר, הכלכלה ואולי אף משרדך) צריכים לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר או שזו אחריות החברות ומשקיעיהן?
בתנאים של כשל שוק זהו בהחלט תפקידה של המדינה לבחור אזורים בהם היא מייצרת תמריצים ומסירה חסמים. ללא ספק, ההשקעה בשלבים מוקדמים היא אחד מהתחומים האלה.
5. פעמים רבות צוטטת כמי שפועל למען שילוב אוכלוסיות ומגזרים בהייטק וכן מעונין להביא את ההייטק לפריפריה. מהן תוכניותיך בנידון?
משרד המדע והטכנולוגיה מעורב בפעילויות רבות המנגישות את מקצועות המדע והטכנולוגיה לבני נוער ולאוכלוסיות מודרות ברחבי הארץ. בכוונתי להעמיק את הפעילויות האלו ובמקביל לייצר קשר בין אלפי החברות הפעילות בתעשיית החדשנות לבין אלפי הקבוצות הנמצאות במסגרות שונות בהן תומך המשרד. בנוסף, אנחנו עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה, תוך יצירת שיתופי פעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי למטרה זו.
