כך קובע מחקר שלל אוניברסיטת בן גוריון. בנפרד הטכניון ואוניברסיטת חיפה קובעים שאכיפה אדיבה תעזור בעצירת המגיפה
בשבועיים הקרובים תגיע מדינת ישראל ל”חסינות עדר”- תרחיש בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים, כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ’ מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על פי ממצאי המחקר, במצב זה, אדם חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (בניגוד למצב כיום) וכך כמות החולים תרד בהדרגה. הניתוח התבסס על נתוני התחלואה של משרד הבריאות בארץ וכן על מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.
ממצאיו של פרופ’ לסט תומכים בצעדיו של ממונה המאבק בנגיף, פרופ’ רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות הנגיף בארץ. לדברי פרופ’ לסט: “מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה ובחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי-משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ זה עלול להיות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של גמזו מבורכים וייטיבו עמנו לאורך הזמן”.
במחקרו השווה פרופ’ לסט את מדינת ישראל למדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות במאפיינים מסוימים לישראל. לדבריו, בהשוואה למדינות אלו התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת זו והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, “אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות”.
בהתייחס לניתוח ממצאי חולי הקורונה בישראל, ציין פרופ’ לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר של חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד דוגמת – היסטוריה רפואית, מספר ימי מחלה, מיקום ההדבקה וכדומה. לדברי פרופ’ לסט: “לטענת משרד הבריאות מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות החולים ופרטים מזהים אחרים, ניתן לבנות מאגר אנונימי עם פרטים קליניים שיאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר על המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר .
בתמונה המצורפת ניתן לראות תחזית נוכחית לחודשים הקרובים לפיה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר נגיע לשיא נדבקים בישראל ומשם תחל ירידה הדרגתית במספר החולים
חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה – אכיפה ידידותית תגדיל את היענות הציבור להנחיות
אכיפה ידידותית – זו הגישה שתשפר את היענותו של הציבור להנחיות הקשורות להתנהגות בימי קורונה. כך טוענים חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה במאמר דעה בכתב העת Nature Human Behavior. מחברי המאמר הם פרופ’ עדו ערב וד”ר אורי פלונסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון ועמיתם ד”ר יפים רוט מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.
לדברי שלושת החוקרים, אירועים שליליים נדירים כגון מגפה מעוררים בציבור שתי תגובות סותרות; האחת היא פאניקה, כלומר תגובת-יתר, והאחרת היא שאננות, כלומר תגובת-חסר (“לי זה לא יקרה”). ואכן, סקר שנערך בארצות הברית בעיצומה של המגפה הנוכחית גילה כי 31% מהתושבים סבורים כי הציבור נוקט תגובות-יתר ואילו 40% סבורים כי הוא נוקט תגובות-חסר. “אלה ואלה צודקים,” אומר פרופ’ ערב. “כיום אנחנו יודעים שאנשים נוטים להגיב בחרדת-יתר כשהם שומעים על איומים קרבים, אולם שגרת החיים בצל האיום עשויה להעביר אותם לצד האחר של המתרס – שאננות.”
כדוגמה למעבר המהיר מבהלה לשאננות מביא פרופ’ ערב את הדוגמה של פאנלים נשלפים נגד גניבת מערכות סאונד מכלי רכב. “במשך תקופה קצרה יחסית הייתה התלהבות מהמכשירים האלה בשל החשש מגניבות, אבל בסופו של דבר רוב הרוכשים הפסיקו לשלוף את הפאנל כשהם עוזבים את המכונית. באופן מפתיע, אנשים רבים מתמידים בהתנהגות של ‘לי זה לא יקרה’ אפילו אחרי שהם חווים גניבות ותאונות.”
לדברי החוקרים, הגורם המרכזי למעבר לשאננות הוא הנטייה של אנשים להתנהג באופן שהניב את התוצאות הטובות ביותר במרבית המצבים הדומים בעבר. אחת הסיבות לכך היא שבמקרים רבים, התנהגויות מסוכנות – חציית כביש שלא במעבר חצייה, לדוגמה – חוסכות זמן ומאמץ.
וכך גם במגפה. עם הגעתה של הקורונה לישראל נדרך רוב הציבור נוכח הסכנה ונטה להיענות להנחיות הריחוק החברתי וההיגיינה, וגם ברמה הלאומית נקטה הממשלה באמצעי החריף של סגר כולל. בחלוף הזמן החלו אזרחים רבים לנהוג כאילו לא מדובר במחלה מסוכנת. לכך מצטרפת העובדה שלא רק המחלה מידבקת, גם השאננות מידבקת, וכך אדם שרואה סביבו אנשים רבים המפרים את הכללים ייטה גם הוא להקפיד פחות ופחות.
החדשות הטובות הן, לדברי החוקרים, שלתופעה האמורה יש פתרון: אכיפה ידידותית. אחת הדוגמאות לכך היא אפליקציות המעקב. “שימוש וולונטרי נרחב באפליקציות כאלה יגביר מאוד את האפקטיביות של חקירות אפידמיולוגיות, אבל כיום רק מיעוט קטן משתמש בהן. כדי להגביר את שיתוף הפעולה של הציבור בעניין זה אפשר לדוגמה לדרוש מאנשים הנכנסים למקומות ציבוריים סגורים למלא טופסי הצהרה למיניהם, ואילו למשתמשי האפליקציות לאפשר כניסה מהירה. במצב כזה, אנשים רבים יטו להעדיף את השימוש באפליקציות, וקטיעת מעגלי ההדבקה תהיה הרבה יותר מהירה ואפקטיבית.
המאמר נתמך על ידי קרן המדע הישראלית (ISF).
