כך עולה לאחר הצהרתו השבוע של נשיא סין שי על כך שסין מבקשת להתאחד בחזרה עם טאיוואן “בדרכי שלום”. מומחים: היא אולי תכבוש את הבניינים אבל העובדים המיומנים יברחו.
למרות שהיא לא החברה היחידה עם יכולת לייצר שבבים לוגיים בחזית הקידמה, במצבים רבים TSMC היא האפשרות המעשית היחידה שיש לחברות שמתכננות שבבים, ובתנאי שוק רגילים היא כנראה תישאר כך עוד שנים רבות. השליטה על מפעלי הייצור של TSMC בטאיוואן נראית לכן כגורם מכריע בנכונות של בייג’ינג להסתכן בניסיון לאיחוד בכוח וגם בהחלטה של מדינות אחרות האם לנקוט בעמדה תקיפה נגד מהלך כזה. לאחרונה אמר נשיא סין שי ג’ינפינג כי הוא חותר להתאחד בחזרה עם טאיוואן, אך טען שיעשה זאת בדרכי שלום.
כשמרחיבים את נקודת המבט, מתברר שלמעשה לא סביר ש-TSMC תכריע את הכף. פלישה כנראה נמצאת עדיין בתחתית הרשימה של מנהיגי סין כשהם מעריכים פתרונות ל”בעיית טאיוואן”. האופציות של בייג’ינג למציאת מקור לרכיבי אלקטרוניקה הדרושים להם הן באסטרטגיה מדינית ארוכת טווח המבוססת על יציבות בסיסית מעבר למיצר טאיוואן ומסתמכת על המשקל הכלכלי הגדל של סין כדי ליצור את התנאים לאיחוד בדרכי שלום. המצב הזה תומך בעלייה הכלכלית והטכנולוגית של סין, שבה חברות טאיוואניות כולל TSMC ממלאות תפקיד חשוב.
עם זאת בלוגרים טכנולוגיים וכלכליים כדוגמת ג’ורג’ קאלהון, מנהל תוכנית המימון הכמותי במכון סטיבנס לטכנולוגיה סבורים כי: “יצור שבבים זה לא עסק של “הכנס והפעל”. הפעלת המכונה העצומה הזאת מצריכה מידה רבה של ידע אנושי ומיומנות טכנית של מומחים. גם אם הסינים ימצאו את עצמם מחר מחזיקים בתשתית הפיזית השלמה של מפעלי השבבים של טאיוואן, האם הם יידעו איך להפעיל אותם בעצמם? כמובן שלא. אין להם את הניסיון, הידע והמיונויות הדרושות. (חברות השבבים של סין העממית יוצאות מגדרן כדי לגייס מומחים מטאיוואן כדי שיעזרו להפעיל את המפעלים שלהן). אחרי ההשתלטות (אם תקרה חו”ח), הבעלים הסינים החדשים עדיין יהיו מאוד תלויים בעובדים הטאיוואנים המאוד מיומנים שזה עתה “סיפחו”. לא צריך דמיון מפתח כדי לחזות איך ניכור או עריקה ממשית של עובדי מפתח יהוו מכשול. את שדות הכותנה בשינג’יאנג אפשר להפעיל בעבודת כפייה, אבל לא את מפעלי השבבים.”
לדברי דון ברונל, אנליסט עסקים, כותב ובעל טור שפועל בוונקובר ושעד לפרישתו לגמלאות עמד בראש הקהילה העסקית של מדינת וושינגטון, אם טאיוואן “תאוחד” עם סין, היא תתפוס את מפעלי ייצור השבבים הכי מתקדמים של TSMC. TSMC היא קבלנית הייצור הכי גדולה בעולם של שבבים – המפעילים את הטלפונים, המחשבים הניידים, המכוניות, השעונים והמקררים שלנו, ומוצרי צריכה אלקטרונים רבים אחרים. בין הלקוחות שלה אפל, אינטל, קוואלקום, AMD ואנבידיה.”
המגזין טיים דיווח ש-TSMC ששוויה 550 מיליארד דולר שולטת כיום על יותר ממחצית מהשוק הגלובלי של שבבים המיוצרים לפי הזמנה והאחיזה שלה במעבדים הכי מתקדמים חזקה אפילו יותר, עם נתח שוק של יותר מ-90% לפי חלק מההערכות. תעשיית השבבים הצטמצמה למרות שהשבבים עצמם נעשו יותר שכיחים וחשובים. פרט ל-TSMC, החברה היחידה שמסוגלת לייצר באופן מסחרי את שבבי ה-5 ננומטר העכשוויים הכי מתקדמים היא סמסונג בדרום קוריאה.| TSMC גם משקיעה בשבבים יותר ויותר מתקדמים. היא מקימה מפעל ייצור חדש על שטח של 22 מגרשי פוטבול בדרום טאיוואן כדי לייצר שבבי 3 ננומטר פורצי דרך, שצפויים להיות מהירים יותר בעד 15% ולהשתמש בפחות חשמל.
עבור וושינגטון (הפעם הבירה), הצד החיובי הוא ש הביקוש לשבבים חדישים צפוי לגדול ב-50% בעשר השנים הבאות. זו הסיבה שהממשל האמריקאי פועל כיום נמרצות לבנות יותר ויותר מפעלים בארה”ב. הקמת מפעלים של TSMC וסמסונג על אדמת ארה”ב צפויה להגדיל את יכולות היצור, להקטין את התלות האמריקאית ביצור במזרח וכפועל יוצא גם להקטין את החשש מפני פלישה אפשרית של סין לטיוואן.
