SPAC: ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – חברת רכישה למטרות מיוחדות, חברת צ'ק הפתוח, הופכת לתופעה, כאשר משקיעים מנפיקים חברות ללא תוכן במטרה למזג לתוכם חברה מעניינת בהמשך, עבור חברות ההייטק זו חלופה יעילה להנפקה
בשבועות האחרונים אי אפשר לפתוח אתר כלכלי בלי להיתקל במונח SPAC: ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – חברת רכישה למטרות מיוחדות, או בלשון יומיומית יותר חברות הצ'ק הפתוח, שבהן שותפים משקיעים מפורסמים כמו סופטבנק כמו גם מיליארדארים וסלבריטאים.
לאחרונה הגיעה התופעה גם לישראל. בתחילת פברואר דווח כי מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition) שבין משקיעיה אנשי הייטק ותיקים, הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר בנאסד"ק לרכישת חברת הייטק ומיזוגה אליה. בראש הקבוצה עומד אילן לוין, לשעבר מייסד ומנכ"ל סטרטסיס. בימים האחרונים נודע כי קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר לספאק חדש.
בתשובה לשאלת CHIPORTAL מסביר זאב הולצמן יו"ר IVC את התופעה: "אנשים מגייסים כסף ל- Blind Pool, שהקימה קבוצת יזמים, לרוב אנשים עם נסיון עסקי מוכח לפני כן מתוך הנחה שתוך שנה וחצי שנתיים הם ייצרו חברה מעניינת שתתמזג לתוך החברה שלהם שגייסה כסף ותהפוך לחברה ציבורית בעלת תוכן עסקי כזה או אחר. אבל, במידה והספאק לא מצליח להתמזג עם חברה עסקית לאחר כשנה וחצי שנתיים רוב הכסף המגוייס הראשוני מוחזר למשקיעים."
האם מדובר בתופעה חדשה?
הולצמן: "זו לא תופעה חדשה, ספאקים קיימים מעל 20 שה אבל מה שמאפיין את השנתיים האחרונות זה היקף הפעילות. מספר הספאקים וכמות הכסף המגוייסת קפצו בשנתיים האחרונות בסדרי גודל והפכו לתופעה שעוקפת הנפקה ציבורית ראשונית. כאשר ההנחה הרווחת היא שהפיכת חברה לציבורית תוך מיזוג עם ספאק קיים הינה תהליך מהיר יעיל וזול יותר מאשר תהליך ההנפקה הרגיל."
איך זה מתבצע?
"בעלי המניות בחברה המתמזגת הופכים לבעלי מניות בחברת הספאק הציבורית שנסחרת. בסוף התהליך בעלי המני"ות של החברה הממוזגת יהווה סדר גודל של כשמונים אחוז מבעלי המניות של החברה ממוזגת והיזמים המקוריים שגייסו את ההון הראשוני לספאק יהיו כעשרים אחוז. כל ספאק אמור לקנות חברה אחת בלבד, לאתר אותה לנהל משא ומתן ולרכוש אותה, ובהתאם להתמזג. לאור העובדה כי הכסף כיום זול והפך למעשה לקומודיטי, התהליך נהפך לפופולרי ביותר . הסיבה לכך היא הריבית הנמוכה וההזרמות האדירות של הבנקים המרכזיים והממשלות לשוק, כמו גם העדר אלטרנטיבות בעלות תשואה להשקעה. לאור כל זאת, אפיק הספאק נהפך לפופולארי. חלק מהספאקים שמוזגו נסחרים בשווי של פי 5-6 מהשווי המקורי."
עוד מוסיף הולצמן כי "גם הישראלים הזריזים ממשיכים לקפוץ על העגלה וגייסו ומגייסים ספאקים. נראה כי תופעת הספאק תהפוך למכשיר פיננסי נוסף שימשיך לפעול בשוק כאלטרנטיבה ל-IPO."
אין חששות מהיווצרות בועה?
הולצמן: "בסופו של דבר סביר להניח כי חוק השמונים עשרים יעבוד גם במקרה של הספאקים, כלומר כעשרים אחוז מהספאקים שיצליחו לאתר ולהתמזג לחברה עסקית מעניינת, ימשיכו לפרוח ולהתפתח והמשקיעים בהם עשויים לראות צורה סבירה או ברורה על השקעתם וכי בשמונים אחוז מהמקרים הם עשויים לחוות אכזבה."
לסיכום אומר הולצמן: "תופעת הספאק איתנו כנראה כדי להישאר לטווח הארוך. הזריזים ייהנו, המאחרים יתאכזבו."
