כך עולה מדוח על מצב תחום הבינה המלאכותית שהוציא משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה.
ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מספר אתגרים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, שמעמידים בספק את המשך התפתחותה ויכולתה לשמור על מעמדה כמובילה עולמית. ראשית, חלה ירידה של כ‑28% במספר הפרסומים המדעיים בתחום בישראל בעשור האחרון, בעוד שבמדינות ה‑OECD נרשמה ירידה מתונה של כ‑7% בלבד. מגמה זו מצביעה על האטה במאמץ המחקרי האקדמי ועל הפחתת היקף הפרסומים ברמה גבוהה, שעלולה לפגוע בכושר החדשנות ובקצב הובלת המגמות העולמיות.
שנית, קצב צמיחת ההון האנושי המיומן בבינה מלאכותית, בו ישראל מדורגת תשיעית בעולם, אינו מספק כדי לשמר את יתרונה ההיסטורי. בשמונה השנים האחרונות נרשם קצב גידול שנתי ממוצע של כ‑17% בריכוז הכישרונות, אולם קצב זה החל להאט, במיוחד בקרב נשים, ועלול לאבד מנופנו אם לא יוגברו המאמצים להכשיר ולהשאיר כוח אדם איכותי בתחום לאורך זמן.
מעבר לכך, סביבת הפעילות המקומית מצויה בחולשה בולטת: ישראל ממוקמת במקום ה‑65 מתוך 83 מדינות במדד Tortoise Global AI Index לסביבה רגולטורית, חקיקה, דעת קהל והגירת הון אנושי. דירוג זה משקף פער משמעותי ביחס למדינות המובילות, ולפיכך עשוי להרתיע השקעות ולהאט נכנסו של מוסדות חדשניים ותשתיות תמיכה. גם תשתיות המחשוב והתקשורת נחולות בעיות—דירוג ישראל בתחום זה עומד על המקום ה‑26 מתוך 83. כמו כן, אסטרטגיה ממשלתית ברורה ליישום ובקרה על בינה מלאכותית מדורגת רק במקום ה‑62, וזמינות הנתונים למחקר ופיתוח נמצאת במקום ה‑25 מתוך 188 מדינות. פגיעה בתשתיות, באסטרטגיה ובנגישות הנתונים פוגעת ביכולת המהירה להגיב לדרישות השוק ולמנוע חשיפה לפגיעה אבטחתית ואתית.
למרות החסרונות, יש לבחון את תמונת המצב במלוא עומקה ולצד זאת להכיר ביתרונות הבולטים של ישראל בתחום. ראשית, ישראל מדורגת במקום התשיעי ברחבי העולם במדד Global AI Index ולצד זאת במקום השני יחסית לגודל האוכלוסייה במסגרת 83 מדינות נבדקות, מה שמעיד על פוטנציאל מחקרי ויכולת הסתגלות גבוהה לטכנולוגיות חדשות.
תחום המחקר הישראלי מציג יתרונות איכותיים: בשנת 2023 חוקרים ישראלים לקחו חלק בפיתוח כ‑4% מהמערכות המרכזיות של למידת מכונה עולמית, מעל פי 30 משיעורם באוכלוסייה. זאת בנוסף לכך שפרסומים ישראליים בתחום מצוטטים בממוצע 40.8 פעמים בפרסומים אחרים—פי 6.2 מהממוצע העולמי—and מופיעות פטנטים ישראליים בהיקף גדול משמעותית מיתר העולם.
בנוסף, האקוסיסטם המקומי של סטארטאפים מפותח ומשגשג: נכון להיום פעילים בישראל 2,132 סטרטאפים בתחום הבינה המלאכותית, שגייסו עד כה כ‑78 מיליארד דולר. יחס זה מציב את ישראל במקום הרביעי בעולם במספר סטרטאפים החדשים וגיוסי ההון, ובמקום הראשון ביחס לגודל האוכלוסייה. חברות ישראליות בולטות במיוחד בתחומי הסייבר, אבטחה דיגיטלית ותשתיות IT, והן משמשות כמנוע צמיחה מרכזי לכלכלה המקומית.
גם בתחום ההון האנושי מציגה ישראל נתונים חיוביים: מדד ריכוז המומחים בבינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי מגיע ל‑1.13% מכלל העובדים—השיעור הגבוה בעולם—ובמונחי חדירה יחסית של כישורי AI ישראל מדורגת חמישית בעולם. נתון זה מעיד על קיומו של רבים בהון האנושי ובפוטנציאל להפוך מיומנויות טכנולוגיות למוצרים ולשירותים ברי-קיימא.
לאור התמונה האירופית-גלובלית, מציע הדו״ח מספר צעדי מדיניות לשימור המובילות ולהתגברות על החולשות:
- שדרוג תשתיות המחשוב והתקשורת – הגברת השקעות בתשתיות ענן, מחשוב עתיר ביצועים ורשתות תקשורת מהירות, כדי לאפשר למחקר ולפיתוח ליהנות מתמיכה טכנולוגית מיטבית.
- הרחבת הכשרת כוח אדם מיומן – קידום תכניות לימוד מתקדמות, שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה ומענקי הכשרה, בדגש על גיוס נשים ומיעוטים לתחום.
- פיתוח מסגרות רגולטוריות ואתיות – ייזום חקיקה המפתחת איזון בין חדשנות לבין הגנה על פרטיות והוגנות אלגוריתמית, ובניית מנגנוני בקרה והסמכה למערכות בינה מלאכותית.
- הגברת זמינות ונגישות הנתונים – יצירת מאגרי נתונים פתוחים ומאובטחים, תוך קידום תשתיות AI מקומיות ותמיכה בפיתוח כלים לניתוח ושיתוף ידע.
- גיבוש אסטרטגיה ממשלתית כוללת – הגדרת מטרות ארוכות טווח ברורה, הקצאת תקציבים מתמשכת והקמת גוף אחוד לפיקוח על יישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.
לסיכום, על אף האתגרים הניצבים בפני ישראל בתחום הבינה המלאכותית, הכרת היתרונות והחסרונות המובהקים מאפשרת למקבלי ההחלטות לתכנן צעדים ממוקדים לשיפור התשתיות, הרחבת ההון האנושי וחיזוק הסביבה הרגולטורית. רק דרך השקעה מתמדת, תיאום בין המגזרים וקידום חדשנות אחראית תוכל ישראל לשמר את מיקומה בחזית טכנולוגיות הבינה המלאכותית בעולם.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "המשרד ימשיך להוביל מהלכים שיבטיחו את עתידה של ישראל כמעצמת חדשנות, תוך צמצום פערים והנגשת הזדמנויות לכלל האוכלוסיות במדינה".
