כחלק מהמתקפה הקטלנית על אוקראינה, נקטה רוסיה בצעד נדיר והיא משתמשת בזכויות קניין רוחני כטקטיקת מלחמה. בתחילת מרץ פרסמה ממשלת רוסיה צו לפיו חברות רוסיות אינן מחויבות עוד לפצות בעלי פטנטים, מודלים של שירותים ועיצובים תעשייתיים ממדינות “לא ידידותיות”. מומחים לקניין רוחני מסבירים מה משמעות ההחלטה
מאת אנריקו בונדיו מומחה לדיני קניין רוחני, אוניברסיטת לונדון ואלינה טרפובה, עוזר פרופסור למשפטים ומערכות אוטונומיות, אוניברסיטת נוטינגהאם
כחלק מהמתקפה הקטלנית שלה על אוקראינה, רוסיה נקטה בצעד נדיר והיא משתמשת בזכויות קניין רוחני כטקטיקת מלחמה. בתחילת מרץ פרסמה ממשלת רוסיה צו לפיו חברות רוסיות אינן מחויבות עוד לפצות בעלי פטנטים, מודלים של שירותים ועיצובים תעשייתיים ממדינות “לא ידידותיות”. אלה הן מדינות המערב שהטילו סנקציות נגד רוסיה, כולל בריטניה וארה”ב.
משמעות הדבר היא כי עסקים רוסים יכולים להשתמש בקניין רוחני, כגון המצאות מוגנות בפטנט או עיצובי אופנה, מבלי לשלם או לבקש את הסכמת בעלי הזכויות. חברות מושפעות אינן יכולות לאכוף את הפטנטים והעיצובים שלהן נגד חקיינים רוסים.
הוראה זאת הופכת את הפיראטיות בתחום הקניין הרוחני לחוקית במדינה שכבר ידועה בכך שלא הצליחה להגן כראוי על נכסים בלתי מוחשיים. בשנה שעברה נוספה רוסיה ל”רשימת מעקב בעדיפות” של ממשלת ארה”ב של מדינות שאינן מגנות במידה מספקת על קניין רוחני של חברות אמריקאיות.
המהלך של ולדימיר פוטין הוא בבירור תגובה לסנקציות הכלכליות של המערב ולהשעיית זכויות הסחר של רוסיה. זוהי גם תשובה להחלטות של חברות רב לאומיות רבות להפסיק לעשות עסקים עם חברות רוסיות.
הסנקציות והחרם השפיעו באופן מאסיבי על הכלכלה הרוסית עד כדי כך שהמדינה נמצאת כעת על סף פשיטת רגל, שיעורי ריבית שהוכפלו, שוק המניות שנשאר סגור במשך שבועות ושער הרובל צנח באופן דרמטי.
מתקפה חסרת תקדים על קניין רוחני
השעיית זכויות הקניין הרוחני כנשק כלכלי בהקשר של סכסוך היא חסרת תקדים, לפחות בעשורים האחרונים. דוגמאות היסטוריות מתוארכות למלחמת העולם הראשונה, כאשר ארה”ב הציגה את חוק הסחר עם האויב. חוק זה תפס זכויות יוצרים ופטנטים בבעלות מדינות אויב, כולל הפטנט לאספירין, שהיה המצאה גרמנית. לאחר המלחמה, סימן ההיכר אספירין בבעלות חברת התרופות הגרמנית באייר נמסר לארה”ב, צרפת, בריטניה ורוסיה, כחלק מפיצויי המלחמה של גרמניה שהוסכמו בהסכם ורסאי.
גורמים רשמיים ברוסיה רמזו כי זכויות קניין רוחני אחרות שבבעלות מדינות המערב עשויות להיות מוגבלות בקרוב, כולל תוכנה וסימנים מסחריים. הדבר יכול לאפשר ליזמים מקומיים להתאים ולנצל – ללא רשות ובחינם – מותגים כמו מקדונלד’ס. רשת מסעדות רוסית אחת אפילו אימצה לאחרונה, והגישה בקשה לרשום באופן מקומי לוגו הדומה מאוד לקשתות הזהב המפורסמות.
הסנקציות גם הובילו שופט רוסי לבטל תביעה על הפרת זכויות יוצרים וסימנים מסחריים שהוגשה על ידי החברה הבריטית המפיקה סדרת אנימציה בשם פפה פיג. השופט אנדריי סלבינסקי כתב בפסיקתו כי “הפעולות הלא ידידותיות של ארצות הברית של אמריקה ומדינות זרות הקשורות איתה” השפיעו על החלטתו.
אוקראינה, מצדה, לא הייתה בלתי פעילה במאבק הקניין הרוחני הזה. משרד ההגנה שלה פרץ לאחרונה והדליף מסמכים סודיים שלטענתה לקחו מתחנת כוח גרעינית רוסית.
האם תקנה זו מפרה את החוק הבינלאומי?
השעיית הפטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות שבבעלות חברות מערביות עלולה להפר אמנות בינלאומיות המגינות על נכסים אלה ברמה הגלובלית. כל מדינות ארגון הסחר העולמי (WTO) צריכות לכבד חוקים אלה ולהבטיח שעסקים זרים יוכלו לאכוף זכויות קניין רוחני נגד חקיינים.
מדינות שנפגעו מהצעד הרוסי עשויות להביא את רוסיה לבית משפט של ארגון הסחר העולמי ולבקש הטלת סנקציות נוספות. הצעד הזה יפגע שוב בעסקים רוסיים, במיוחד אלה המסתמכים על מותגים וטכנולוגיה מוגנת בפטנט, כמו גם על מגזר התעשייה היצירתית.
הדרך היחידה שרוסיה תוכל להצדיק את המהלך תהיה להסתמך על חריג ביטחוני שמופיע באמנת ארגון הסחר העולמי עצמו. חריג זה מאפשר למדינות לנקוט בכל פעולה שהן רואות לנכון כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלהן בעתות מלחמה. אבל חריג זה מעולם לא הופעל על ידי מדינה כלשהי באף סכסוך מאז הקמת הארגון, ולכן מעולם לא נבדק בפני שופטי ארגון הסחר העולמי.
אם רוסיה תגורש ממועדון WTO, כפי שכבר הוצע, באופן פרדוקסלי הגירוש יבודד אותה מאתגרי הקניין הרוחני העולמיים. אף מדינה לא תוכל להעמיד את רוסיה לדין בפני בית משפט של ארגון שהיא כבר לא חברה בו.
אלה תחזיות לגבי מה שעלול לקרות אם המלחמה תימשך. למותר לציין כי סיום מיידי של הסכסוך עשוי במקום זאת להרגיע את המתח בין המערב לרוסיה, ולשים קץ למאבק הקניין הרוחני הנוכחי.
