ספיר אשכנזי, מנהדסת אנלוג בחברת סינאפטיקס בראיון מיוחד למגזין TapeOut
כבר בתחילת המפגש עם ספיר אשכנזי היה ברור כי ספיר היא מסוג האנשים שיודעים מה הם רוצים וגם יודעים כיצד להגיע לשם. חרף גילה הצעיר, לא פחדה לבחור את הבחירות שלה גם כאשר היו שונות מהמקובל בסביבתה ונראה שהיא ממש שלמה עם הבחירות הללו. כך עשתה כשבחרה ללמד הנדסת חשמל, מקצוע שרק בנות מעטות בוחרות בו באוניברסיטה, וכך נהגה כשבחרה לעסוק בספורט מאתגר כמו הרמת משקולות.
היא גדלה בישוב הקהילתי עומר שליד באר שבע לזוג הורים שחינוך היה בראש מעיניהם. אב המשפחה, מהנדס מכונות בהשכלתו, הבהיר לכל ילדיו (ארבע בנות ובן) כי חשוב לא רק להשקיע בלימודים אלא רצוי במיוחד להשקיע במקצועות הריאלים כדי שיוכלו להמשיך ללימודים גבוהים בתחום הנדסי וגם לעסוק בתחום. ספיר הבינה שזה מה שמצפים ממנה הוריה ולשמחתה גילתה כי המקצועות הריאלים באים לה בטוב.
אחרי הצבא כשהתלבטה מה ללמד באוניברסיטה רצתה להתמחות במשהו שעוזר לשמור על הסביבה כמו אנרגיה מתחדשת אך בסוף בחרה בלימודי הנדסת חשמל עם התמחות בזרם חזק ותכן שבבים (VLSI). לאחר שהשלימה את לימודי התואר בהנדסת חשמל באונב' בן גוריון מצאה דרך לשלב בין לימודיה לבין רצונה לעסוק בתחום האנרגיה המתחדשת כשהצטרפה לחברת סולאראדג' אך שם עסקה בתכנון מעגלים מודפסים ואחרי זמן קצר הבינה שתחום ה- VLSI יותר מתאים לה. לפני כשנה הצטרפה לסניף הישראלי של חברת סינאפטיקס ((Synaptics לאחר שזו רכשה את חברת DSPG הישראלית שם היא עובדת כמהנדסת פיתוח לתחום האנלוג.
הקריירה המקצועית של ספיר היא די אופינית למהנדסים גברים אך כשמדובר בנשים אין לצערינו רבות כמוה בתעשייתינו. ניסינו להבין מדוע זה כך וחזרנו עם ספיר לימי לימודיה באוניברסיטה.
האם כשלמדת באוניברסיטה היה מספר שווה פחות או יותר של סטודנטים וסטודנטיות שבחרו ללמד הנדסת חשמל?
האמת היא שהיו רק 10% נשים כלומר כ-30 בנות מתוך מחזור של כ- 300 סטודנטים ולצערי חלק מהן פרשו או עברו ללמד הנדסה בתחומים אחרים.
את יודעת להסביר מדוע כל כך מעט נשים בוחרות בתחום?
זה תחום תובעני וקשה ואת חלק מהבנות זה מפחיד. בדרך כלל זה מקצוע שמתחבר לגברים ולא לנשים וכך גם רואה זאת הסביבה. כשסיפרתי לאנשים שאני לומדת הנדסת חשמל שאלו אותי. מה פתאם? מה תעשי עם זה?
לדעתי יש בציבור דעה קדומה כאילו זה פחות מתאים לנשים. אפילו הדוד שלי כשסיפרתי לו שאני לומדת הנדסת חשמל אמר לי: "מה יש לך לעשות בחשמל? את רוצה להיות חשמלאית?"
ספיר גרה כיום בבאר שבע מאורסת לבחור באר שבעי המנהל מכללה באיזור ומבלה לא מעט מזמנה בנסיעות ברכבת בין ביתה בדרום לבין משרדי סינאפטיקס שבהרצליה. בזמן לימודיה עסקה בהרמת משקולות ואף השתתפה בתחריות ארציות כחלק מנבחרת אונב' בן גוריון. כיום היא מסתפקת בביקורים תכופים בחדר הכושר ובשאר זמנה הפנוי היא מנגנת בגיטרה ומציירת.
אז מה את עושה כיום בסינאפטיקס?
"אני מהנדסת בצוות האנלוג של החברה העוסק בפיתוח שבב מתקדם למצלמות מאובטחות המשולבות במחשבים ניידים".
ציינת שרק 10% מהסטודנטים באוניברסיטה בחרו ללמד הנדסת חשמל. האם זה כך גם בתחום ה- VLSI?
למען האמת כאן אני חייבת לציין לטובה את פרופ' מור פרץ, ראש מסלול VLSI בבן גוריון ואת סם בן יעקב, האחראי ללימודי תחום האנלוג. מור וסם יצרו הילה חיובית סביב נושא ה- VLSI והפכו את התחום לאחד המבוקשים באוניברסיטה. כתוצאה מכך היו כ-60-70 סטודנטים במחזור שלי וגם מבחינת החלוקה בין גברים לנשים זה היה בערך 50-50 . הרבה בנות אהבו את המסלול וחלקן אפילו המשיכו לתואר שני.
מה לדעתך צריך לעשות כדי שיותר בנות יבחרו ללמד את המקצוע?
אני מאמינה שכבר בתיכון צריך לדחוף נשים למקצועות ריאלים וזה מתחיל מההורים. מנסיוני כאשר נתתי שעורים פרטיים לילדים בתיכון, שמתי לב שההורים דוחפים את הבנים למקצועות הריאלים ומצפים שילמדו 5 יחידות ולעומת זאת מהבנות מספיק להם שילמדו 3 יחידות. אבא שלי לא ויתר לנו ולכן הגעתי לאן שהגעתי. כך צריכים לעשות גם הורים אחרים.
ומה בנוגע למורים?
גם המורים צריכים לסייע. כשהייתי בתיכון (מגמה ריאלית בתיכון מקיף עומר) שמתי לב שהבנים הם אלו ששאלו את רוב השאלות בכיתה והבנות התביישו לשאול. לשמחתי, המורים שלנו במקצועות הריאלים ובמחשבים עודדו נשים ואפילו נתנו יותר תשומת לב לנשים כדי לסייע להן להצליח.
ומה את עושה ברמה האישית לטובת הענין?
אני משתדלת לשוחח עם נשים אחרות בכל הזדמנות שיש לי לעודד אותן ולדחוף אותן ללמד את תחום ה- VLSI. גם לאחיניות שלי אני אומרת: "תעשו בגרות ריאלית כדי שתוכלו להכנס לתחום ואל תסיימו סתם את הבגרות".
כבוד !!! אלופה אחת
כבוד !!! אלופה אחת