מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".
הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.
לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.
"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".
השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?
שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.
"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.
הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.
"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.
אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".
והאם כל זה ייתר את האדם?
על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".
לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".
אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:
"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".
סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה
למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".
תגים:
ASD
ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית
נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI
אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!
