מה משמעות המיתון על השקעות הון הסיכון, על ההייטק בפרט ועל המשק כולו?
זאב הולצמן, מיסד גיזה הון סיכון וIVC
כיצד ישרוד ההייטק הישראלי את המיתון הכלכלי הנוכחי הגלובלי שאנו בתחילתו, הצניחות בשוקי ההון, בבורסות , בעיקר של חברות הטכנולוגיה. מה המשמעות לחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה שונים, לקרנות הון הסיכון הישראליות אשר בהתאם למאגר המידע IVC גיסו ב 5 השנים האחרונות,2017-2021, מעל 16 מיליארד דולר והמחזיקות “בהרבה” כסף פנוי להשקעות. מה המשמעות על הכלכלה בישראל בה משקל והשפעת סקטור ההייטק חשובים במיוחד .
לפני מספר שבועות שלחו קרנות סקויה, מהמובילות בעולם ו Y Combinator, הידועה בזכות השקעותיה הראשוניות בדרופבוקס וחברות בולטות נוספות, מכתב לחברות הסטארט-אפ ובו הם מזהירות אותם מפני המיתון וממליצות להתחיל מייד בתהליך קיצוצים והתיעלות , שימור ההון כדי להישאר בחיים לפחות שנתיים. מכתבים אלו מתבססים על ניסיונם רב השנים בהשקעות בהייטק, בהון סיכון .
נבחן האם אכן יש “הרבה “כסף פנוי להשקעות לקרנות הישראליות ולכן אין מקום לחששות, למיתון בסקטור ההייטק בישראל ואיתו לכלכלה. נבחן האם המצב בישראל דומה או שונה, כיצד תפעלנה ומה צריכות לעשות קרנות הון הסיכון הישראליות כדי לשמר את השקעותיהן ומה יעלה בגורל הסטרטאפים השונים, סקטור ההייטק למרכיביו והכלכלה כולה . בין היתר לעובדים שפתאום אין להם יכולת להיכנס להייטק.
כדוגמה, נבחן את הסכום הפנוי להשקעה של קרן הון סיכון טיפוסית שגיסה 100 מיליון דולר. אורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עשר שנים אך רק בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן היא מורשית לבצע השקעות ראשוניות חדשות ובמקביל כמובן גם השקעות המשך לחיזוק חברות הפורטפוליו הקיימות. בחמש השנים הנותרות הקרן תוכל להמשיך לבצע רק השקעות המשך. סך ההוצאה הישירה ודמי הניהול למנהלים של הקרן לאורך חייה הוא $20 מד, כ 20% מההון שגויס. מכאן שסך ההון הפנוי להשקעות ראשוניות והמשך הוא 80 מד, מתוכו ההקצאה להשקעות ההמשך היא של 50% ולכן נותרנו עם 40 מיליון דולר בלבד מתוך 100 מיליון הדולרים שגויסו במקור המיועדים להשקעות חדשות.
כלומר אם קרנות ישראליות גייסו מיליארד דולר בשנה מסוימת רק כ 400 מד מתוכם מיועד להשקעות ראשוניות בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן, בממוצע כ-80 מד בכל שנה. מספר קטן של השקעות טובות ובתקווה גם יוניקורן אחד או יותר (כל המרבה הרי זה משובח) לאורך חיי הקרן, מוקדם ככל האפשר, אמורים לספק 80%-100% מסך תשואת הקרן. חלק מחברות הפורטפוליו צפויות להיסגר במהלך חיי הקרן. כ 20% מחברות הפורטפוליו תספקנה כ 80% מהתשואה וההחזרים למשקיעים של כל קרן ספציפית.
בהתחשב ברמת הסיכון בהשקעה והנזילות המוגבלת לאורך זמן אזי המשקיעים בהון סיכון מצפים, מקוים, לשיעור תשואה שנתית פנימית (IRR) של לפחות 20% שמשמעותה היא מכפיל של פי 6 על ההון שגויס, החזר הון בתוך עשר שנים של $600 מד ($100מדX6). אם הקרן תצליח להחזיר $600 מד תוך 6 שנים בלבד לחייה אזי ה IRR יהיה 35% . בניכוי דמי ההצלחה למנהלים של20% מסך הרווחים , אזי החזר ההון, הרווח למשקיעים בקרן יהיה $400 מד, תשואה נטו קטנה מ 20%. כמובן הכל תלוי במספר האקזיטים, תקופת הזמן ,גודלם, כאשר רצוי בעיקר הנפקות בנאסד”ק שם השווי מקסימלי.
אחרי הנפילות הגדולות בבורסות בעולם נעצר גל ההנפקות, חלון ההזדמנויות נסגר ונשאלת השאלה האם ניתן במצב כיום להגיע למכפיל הנדרש כדי להמשיך ולאפשר להגיע לאותן תשואות, תוצאות שראינו בשנים האחרונות?.
המשקיעים מצפים ממנהלי קרנות להתנהל אחרת בשעת “האטה”, “משבר”, “מיתון” או “תיקון” (בחרו בכינוי המועדף עליכם) בשוק, כלומר להאט היקף וקצב ההשקעות השנתי , לבצע הערכה מחודשת של סיכוני השוק, אסטרטגית ההשקעות, המגמות העדכניות, מצב חברות הפורטפוליו הקיימות, שימור ההון. המשקיעים למיניהם , מוסדיים,חברות, פרטיים, הן בקרנות והן ישירות בחברות, בלחץ ולפניהם אתגרים חדשים לאור השינויים בשוק. כאשר יורד גשם כולם נרטבים.
מנהלי הקרנות המקבלים דמי ניהול שנתיים יכולים להרשות לעצמם לעצור השקעות לתקופה של שנה ויותר לצורך הערכת מצב וביצוע התאמות ועדיין לשמר ולשמור על הצוות והידע. כלומר לקוות לשינוי במחזוריות הכלכלית, לחזרה לתקופת צמיחה וגידול שתאפשר בסופו של דבר לעמוד בציפיות להחזרים גבוהים. המשקיעים בהון סיכון הם רצי מרתון, תהליכי ההשקעה והבדיקות יהיו ארוכים ויסודיים יותר, והשוויים של החברות נמוכים משמעותית.
עיקר ההשקעות של קרנות הון הסיכון, בארה”ב ובישראל, תתמקדנה בהגנה, תמיכה ושמירה על החברות הקימות והצומחות, עם צוות ניהולי מנוסה ,מודל עסקי מוכח, מכירות, הון זמין לתקופה של לפחות שנחיים, ולא בחברות בשלבי ראשוניים של צמיחה (Seed, early stage ) בהם סיכוני ההשקעה גבוהים יותר משמעותית. יש לזכור כי למשקיעים הזרים המהווים את מרבית המשקיעים בארץ, הן ישירות בחברות והן בקרנות הישראליות, יש העדפות ל”עניי עירם”. יש לצפות לירידה משמעותית בהיקף וקצב ההשקעות הצפוי בסקטור ההייטק בישראל, במספר והיקף האקזיטים, במספר החברות החדשות שתיווצרנה, לעליה משמעותית במספר החברות שתסגרנה ושעובדיהם יחפשו אלטרנטיבות. הביקוש לעובדים (של החברות הגדולות והסטארט-אפים) יקטן, וכן משכורות עובדי ההייטק. נחווה סגירה של קרנות שלא תצלחנה לגייס קרנות המשך.
ההשלכה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל ועל סקטור ההייטק תהיה גדולה ולמעשה רוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של הסקטור ההייטק בארץ אזי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי בישראל. האם האבטלה בהייטק תגדל? אמנם סביר להניח כי לרבים מהעובדים בעלי הניסיון תימצא תעסוקה אבל מה על האוכלוסיות שחשוב שתשתלבנה בהיי-טק? חרדים, ערבים, פריפריה? מה עם הפערים הכלכליים-חברתיים? . האם בשנתיים הקרובות נראה מגמה לפיה היקף התעסוקה בסקטור ההייטק עולה מ 10% לכיוון ה 15% כמתוכנן , כמוצהר, וכרצוי ?.
בנוסף, האם הסיכונים הפנימיים והגאו פוליטיים לפניהם עומדת ישראל (יציבות הממשלה, בטחון אישי, טרור, יוקר המחיה, שסעים בחברה, איראן, חמאס, חיזבאללה, אוקראינה -רוסיה, מיתון כלכלי עולמי, ריביות עולות, מחירי הנפט, אינפלציה-דפלציה, סין, שרשרת האספקה וכו’) השתנו? נעלמו?. מה המשמעות של ההתפתחויות והצפויות? ברמת המקרו – המדינה,הממשלה, האוצר, משרדי הממשלה, רשות החדשנות , ברמת המיקרו – משקיעים, קרנות, יזמים, מנהלים, עובדים, חברות סטארטאפ. האם יש מקום לשאננות, לבטחון יתר,?.
עדיפה תמיד ראיה ריאלית של המציאות הצפויה ומשמעותה –יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר- ולכן כדאי להסיק מסקנות ללא שהיות, על ידי כל הגורמים השונים המושפעים והמשפיעים, ובהתאם להכין ולהפעיל מיידית תוכניות האמורות לקדם את פני הרעה. ההייטק הישראלי ידע לצאת מהמשברים הקודמים מחוזק יותר, וכידוע כל משבר טומן בתוכו את ההזדמנויות ההשקעה החדשות, מהווה זרז להיווצרות חברות מצליחות חדשות (כפי שראינו בעקבות משבר הקורונה לא מזמן) וצמיחה מחודשת של הסקטור והכלכלה בישראל.
