מבקר המדינה: יש להקים גוף ממשלתי שיגבש אסטרטגיה ארוכת טווח לשימור ההובלה של ישראל בהיי-טק

בדוח הראשון שלו כמבקר המדינה, בוחן מתניהו אנגלמן את ענף ההיי-טק וקובע כי מעמדו התדרדר מאוד בעשור האחרון, וכי הוא מרוכז יותר מדי במטרופולינים הגדולים ופחות בפריפריה, וכן מתמקד בבעית המחסור בכוח אדם

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם שלשום בדו"ח הראשון בקדנציה שלו (שהוכן ברובו בימי המבקר הקודם יוסף שפירא) פרק שעוסק בתעשיית ההיי-טק ובאתגרים העומדים בפניה.

הוא מתריע בפני התדרדרות מעמדה של ישראל בענף, בעיקר במדדים כמו ההשקעה למו"פ כחלק מהתל"ג, מתייחס לחברות הרב לאומיות ולסטארט-אפים וקובע כי יש להקים גוף ממשלתי שבו יהיו חברים המשרדים והרשויות הרלוונטיות, ואשר יגבש אסטרטגיה ארוכת טווח לשימור ההובלה של ישראל בהיי-טק.

"לתעשיית ההיי-טק הישראלית יש השפעה גדולה על כלכלת מדינת ישראל, על תעסוקה איכותית וכן על חוסן הכלכלה הישרלאית במדדים בין לאומיים. " כותב המבקר. "הפיכתה של לשכת ה מדען הראשי במשרד הכלכלה לרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית עצמאית היתה צעד מבורך אשר איפשר לרשות גמישות פעולה ומתן מענה מהיר ויעיל לאתגרים של ענף ההיי-טק. ממצאי הביקורת מלמדים על פערים בתחומים שונים אשר עלולים להביא לאיבוד היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית ולהקשות על התעשיה להתמודד עם אתגרי העתיד.

כדי לשמור על היתרון של ישראל בזירת הטכנולוגיה, כותב המבקר נדרש תאום מלא בין הגופים הנוגעים בדבר. כן יש חשיבות לקיומו של גוף ממשלתי בעל ראיה רחבה ויכולת תכלול שיהיו לו הסמכויות הנדרשות לאיגום משאבים. גוף כזה יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היתרון הטכנולוגי של ישראל.

משרד מבקר המדינה בדק את פעילות הממשלה לשמירת היתרון הטכנולוגי של ישראל. "בין 1995 ל-2007 הייתה עליה מצטברת של כ-2% בהוצאה הלאומית על מו"פ ביחס לתמ"ג, ואולם, בין 2007 ל-2009 חלה ירידה ביחס זה. ב-2017, שיעור ההשקעה של ישראל במו"פ עמד על 4.5% מהתמ"ג, שהוא זהה לשיעור ההשקעה במו"פ ב-2007", קובע המבקר.

לדבריו, "צמצום מעורבות ממשלתית בהשקעות בהיי-טק מעלה חשש כי היתרון של ישראל בתחום ההשקעה במו"פ קטן, וייחודיותה כמובילה עולמית במו"פ תיפגע. שיעור העלייה בהוצאה הלאומית על מו"פ עד 2001 נבלם בשני העשורים האחרונים. המדען הראשי ורשות החדשנות התריעו על כך לממשלה עוד ב-2017, אולם הטיפול בנושא זה טרם החל ויטופל בין 2024-2019".

זינוק במרכזי המו"פ הבין לאומיים

נושא נוסף שנכלל בדו"ח הוא מרכזי המו"פ הבין לאומיים, שבישראל יש יותר מ-300 מהם ושלמעלה ממחצית מההשקעות בתחום המו"פ מופנות אליהם. הוא קבע כי "העובדים במרכזי המו"פ הבין לאומיים בארץ משתכרים יותר מהמקבילים להם בחברות מקומיות" והצביע על גידול במשקלם של מרכזים אלה בסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי מ-29% ב-2005 ל-47% ב-2017. "הגידול בפעילות מרכזים אלה", לדבריו, "היה מקור הצמיחה העיקרי של המו"פ העסקי בישראל בעשור האחרון". אלא שההכנסות שלהם לא נשארות בישראל. עם זאת, צוין, המרכזים הללו "מהווים מוקד משיכה למהנדסים איכותיים, שבלעדיהם היו עוזבים את ישראל לטובת עבודה בחו"ל. ואולם הם מגבירים את המחסור בעובדים ברמה גבוהה בחברות מו"פ ישראליות, ופוגעים פגיעה עקיפה בתחרותיות של ההיי-טק". עוד הוא מצביע על כך שהייצור של חלק ניכר מהחברות הישראליות שמגיעות לשלב זה לא מבוצע בארץ.

עוד מציין אנגלמן את מיעוט ההשקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי ולעומת זאת, העלייה של ההשקעות הזרות בו. הוא קבע כי "הפעולות שנקטו משרד האוצר ורשות ניירות ערך מ-2011 ליצירת כלים שיאפשרו מסלולי השקעה בהיי-טק על ידי הגופים המוסדיים עדיין לא השיגו את מטרותיהן, ובפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה שלהם בענף. התוכנית להקמת קרנות ייעודיות לא הצליחה להביא לשינוי ניכר בשלב זה".

ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב

אנגלמן גם עומד על הפער שבין מספר מסיימי לימודי מדעי המחשב במוסדות האקדמיים, שמספרם ירד מכ-3,000 ב-2003 לכ-2,500 ב-2017, לביקוש הגבוה לעובדים בענף. לדבריו, הירידה במספר בוגרי לימודים אלה ופרישת ותיקים לגמלאות "הביאו לכך שב-2018, ההיי-טק הישראלי לא מיצה את מלוא הפוטנציאל האפשרי. קיימות בשוק כ-15 אלף משרות בתחומי החומרה והתוכנה שאינן מאוישות. המחסור הביא לעלייה בשכר ושחק את יכולת התחרות של ההיי-טק בישראל מול העולם".

עיקרי המלצות וביקורת

• נוכח ההשפעה הרבה של השינויים העולמיים בכלכלה על ענף ההיי-טק הישראלי, חשוב שגוף ממשלתי בעל ראיה רחבה יבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי-טק בישראל, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היכולות וההובלה של ישראל בענף זה.
• כדי שפעילות מרכזי המו"פ הבין-לאומיים לא תפגע בחברות מו"פ מקומיות, והיתרון הטכנולוגי של חברות ההיי-טק הישראליות בזירה העולמית יישמר, יש לראות כיעד לאומי את הגדלת היצע כוח האדם עם תארים מתקדמים במקצועות הרלוונטיים. השגת יעד זה מחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לאקדמיה ואיגום משאבים.
• יש צורך בפעולות אקטיביות של רשות החדשנות, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם משרד הכלכלה ומשרד האוצר, כדי לקדם חדשנות ואת היקף המו"פ בתעשייה המסורתית ולאפשר לתעשייה זו לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי.
• כיד להגביר את השפעת ההיי-טק באיזורים שונים במדינה, על המועמצה הלאומית לכלכלה ומשרד הכלכלה בשיתוף רשות החדשנות, לבחון דרכים נוספות לפיתוח חדשנות בפריפריה ולפיתוח אקו-סיסטם הנחוץ לחברות ההיי-טק במטרופולינים.
• על רשות החדשנות, כאחד הגורמים הפועלים להחרבת השתתפותן של אוכלוסיות שונות במקצועות ההיי-טק, להסתייע במשרדי הממשלה הרלוונטיים לרבות משרד הכלכלה, כדי למפות את התחומים הטכנולוגיים שבהם יהיה אפשר לשלב את אוכלוסיות החרדים והערבים בתעסוקה איכותית, וכך יוכלו להשתתף בתהליכי החדשנות.