מדוע התאוששותה של אינטל חשובה לישראל

ב- 16 במאי, 2013 בחר דירקטוריון חברת אינטל בבריאן קרזניץ' כמנכ"ל אינטל לאחר שהתחרה על התפקיד עם מספר מועמדים (ביניהם דדי פרלמוטר, הישראלי).

בדברי ברכתו לרגל כניסתו לתפקיד אמר קרזניץ': "יש לנו נכסים מדהימים, כישרון אדיר ומורשת שאין כמותה של חדשנות וביצוע. אני מצפה לעבוד עם צוות המנהיגים והעובדים שלנו…כדי להוביל את אינטל לעידן הבא".

זה קרה לפני קצת יותר מעשור ובאותה עת אינטל אכן היתה בעלת שורה של נכסים ונחשבה למנהיגה הבלתי מעורערת של עולם הסמיקונדקטור. אך מאז דברים החלו להידרדר. בשבבי החברה התגלו פרצות אבטחה, יצור שבבים בטכנולוגית 10 ננומטר התעכב ואיפשר למתחרותיה TSMC וסמסונג להקדים אותה וגם ההחלטה לצאת משוק השבבים לטלפונים ניידים, היוותה למעשה החמצת הזדמנות לאור הצמיחה המהירה של הטכנולוגיה הניידת. ביוני 2018 אולץ קרזניץ' להתפטר בעקבות מערכת יחסים בלתי הולמת עם עובדת אך למעשה היתה זו הזדמנות לדירקטוריון החברה להחליף את האיש שקצת שכח את אמרתו האייקונית של המייסד אנדי גרוב שתמיד ידע ש"רק פרנואידים שורדים", במיוחד בשוק המשתנה במהירות כמו שוק השבבים.

שלוש השנים הבאות היו מין תקופת מעבר בה חיפש דירקטוריון החברה מנכ"ל ראוי ולא מצא. מועמדים רבים סרבו להכניס "ראש בריא למיטה חולה" ומי שהסכים לא אושר בדירקטריון. בלית ברירה ביקש הדירקטוריון מסמנכ"ל הכספים בוב סוואן למלא את תפקיד המנכ"ל עד שב-15 בפברואר, 2021 הודיעה אינטל כי מועצת המנהלים שלה מינתה את פט גלסינגר, לתפקיד המנכ"ל. המינוי הצטייר כהברקה. פט עבד בעברו באינטל, הכיר את החברה היטב ונחשב כמנהל מצוין. בתפקידו כמנכ"ל VMware  הוביל את החברה להישגים מרשימים והסכמתו לקבל על עצמו את ניהול אינטל בה גדל נתנה תחושה כי הנה הגיע המושיע. המתכון הזה עבד ביבמ כשנכנסה למשבר בשנות ה-90 ונחלצה בעזרת לו גרסטנר שהגיע כמנכ"ל מבחוץ וגם כשסטיב ג'ובס חזר לנהל את אפל בשנת 1997 לאחר מספר "שנות גלות".

פט אמנם הגיע חדור מטרה וניסה להוביל כמה יוזמות אסטרטגיות, אבל היה עליו להתגבר על מספר אתגרים משמעותיים בתוך החברה.

אינטל המשיכה להתמודד עם עיכובים עקביים בהשקת מוצרים חדשים, במיוחד בטכנולוגיות תהליך ה-7 ו-10 ננומטר שלה שאיפשרו למתחרים כמו AMD לצבור נתח שוק ומומנטום.

רכישת חברות כמו Habana Labs ו-SigOpt נועדו לחזק את יכולות ה-AI של אינטל אך בפועל היו יקרות מדי ולא הניבו לאינטל את התשואות לה קיוותה בטווח הקצר.

ההחלטה של ​​פט להציע שירותי ייצור לחברות אחרות, גרמה להוצאות אדירות בהקמת מפעלים חדשים מחד אך לא הוכיחה עצמה כמקור מספק ליצירת מקורות הכנסה חדשים מאידך. לעומת זאת היא הסיטה משאבים מייצור שבבי הליבה של אינטל עצמה.

כל אלו בנוסף לתחלופה במנהיגות הפנימית ומבנה תאגידי מורכב, הפריעו לפט לחלץ את חברתו ביעילות תוך שהוא מגיב כראוי לשינויים בשוק.

בימים אלו ממשיך פט לפעול בכמה חזיתות כדי לשחזר את מעמדה של אינטל בשוק המוליכים למחצה ולהדוף השתלטויות פוטנציאליות. מאמצי ההתאוששות כוללים צמצום דרסטי בהוצאות ובכח אדם וכן שורת פעולות הכוללת:

• פיצול החברה: אינטל מתכננת להתפצל לשתי ישויות, וליצור את Intel Foundry  כחברה בת נפרדת. מהלך זה נועד למשוך השקעות חיצוניות ולייעל את מבנה ההון שלה. פיצול זה בא בהמשך לשני פיצולים נוספים שכבר בוצעו וכוללים את הפרדת מובילאיי לחברה ציבורית נפרדת וכן הפרדת חטיבת ה- FPGA שהפכה להיות חברת Altera.
• שותפויות והשקעות: אינטל השיגה שותפות רב שנתית של מיליארדי דולרים עם Amazon Web Services וקיבלה 3 מיליארד דולר ממשלת ארה"ב במסגרת חוק השבבים והמדע הידוע בשם ChipACT .
• התקדמות טכנולוגיות: אינטל מתמקדת במיקרו-ארכיטקטורת CPU חדשה לשיפור הביצועים והיעילות, במטרה להחזיר את ההובלה שלה בייצור מעבדים מתקדמים בטכנולוגיות יצור חדשניות.

במקביל למאמצים הללו, העולם העסקי מנסה לנצל את חולשתה של אינטל ל"רכישה בהזדמנות". חברת קוואלקום המתמחה בשבבים לטלפונים ניידים הכריזה בריש גלי על כוונותיה לרכוש את אינטל או חלקים ממנה ואילו קרן  Apollo Global Management  הציעה לאחרונה להשקיע השקעה משמעותית של עד 5 מיליארד דולר באינטל. השקעה זו נועדה לתמוך באסטרטגיית המפנה של אינטל ונראית כהבעת אמון במאמצי החברה להחזיר את מעמדה בשוק.

הנקודה הישראלית

בשנת 1974 הוקם לראשונה בחיפה מרכז פיתוח קטן של אינטל. באותה עת גם אינטל עצמה היתה חברה צעירה אך לאחר שד"ר דב פרומן, אחד העובדים הראשונים והמוכשרים של החברה (ממציא ה- EPROM) הודיע למייסדי אינטל גורדון מור, אנדי גרוב ורוברט נויס כי הוא מתכונן לחזור לישראל, הוא הצליח לשכנע אותם להקים בישראל מרכז פיתוח של אינטל (הראשון מחוץ לארה"ב).

מאז גדלה אינטל ישראל ובנוסף לכמה מרכזי פיתוח שהקימה ורכישה של מספר חברות שבבים ישראליות, החליטה להקים בישראל מפעלים ליצור שבביה.

כיום אינטל ישראל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם למעלה מ-10,000 עובדים. אינטל היא גם היצואנית הגדולה ביותר של מוצרי הייטק מישראל וגם החברה שהשקיעה הכי הרבה בישראל גם בהקמת מפעלים וגם ברכישת חברות ישראליות (רק שלושת הרכישות של מובילאיי, הבאנה ו-  DSPC מתקרבות לסכום של 20 מילארד דולר!).

מצבה הרעוע של אינטל הוא חדשות רעות לישראל ולכן עלינו לקוות שהחברה תצליח להתעשת ולהתאושש. נכון לשעה זו נראה כי הנהלת אינטל בכלל ופט גלסינגר בפרט, מאמינים מאד ביכולות הפיתוח והיצור של צוותי החברה בישראל. ישראל משחקת תפקיד מכריע באסטרטגיית ההתאוששות שלה, ובתחומים החשובים לעתידה כמו פיתוחים בתחום הבינה מלאכותית ושבבים חדשנים לתחום הרכב שמפתחת חברת מובילאיי.

גם בתחום היצור ולמרות קיצוצים כואבים של החברה במפעלי יצור בעולם , נכון לשעה זו, החברה ממשיכה בתוכניותיה להקים בישראל מפעל יצור חדשני בהשקעה אדירה של 25 מילארד דולר. זוהי הבעת אמון גדולה של אינטל בישראל ובהובלתו של דניאל בן עטר, המשמש כיום כמנכ"ל משותף של כלל מפעלי היצור של אינטל בעולם וכמנכ"ל משותף של אינטל ישראל (לצידה של קארין אייבשיץ).

תוכנית ההבראה של אינטל היא שאפתנית ורבת פנים. היא מתמקדת בחדשנות טכנולוגית לצד שותפויות אסטרטגיות. קשה להאמין כי הרגולטורים ברחבי העולם יאשרו את עסקת הרכישה ע"י קוואלקום או ע"י כל שחקנית אחרת בתחום השבבים אך בכל מקרה חשוב להדגיש כי אינטל חשובה מאד לישראל. לכן יש לנו סיבות טובות לקוות ולצפות להתאוששותה של ענקית השבבים ולחזרתה לקדמת הבמה של תעשיית השבבים העולמית.