בראיון ל-Chiportal אומר מנכ"ל איגוד האינטנרט עו"ד יורם הכהן כי נדרשת הקמת כוח משימה לקידום פרישת הפרוטוקול בישראל
לפני מספר שנים הוחלט על חובה רגולטורית למעבר ל – IPv6 . מסתבר שהחלטה לחוד ומציאות לחוד. עד היום ישראל מפגרת אחר העולם. כך אומר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי בראיון ל-Chiportal. כתוצאה מכך עלולה להיות בעיה למשתמשים שירצו להתקין מערכות IOT.
המחסור בכתובות כבר נותן את אותותיו היום, מסביר הכהן. "כבר היום נדרשים נדרשים ספקי הגישה לאינטרנט לספק למשתמשי קצה יכולת עבודה ב – IPv6 , אפילו לגולשים בבית. אבל זה לא יעזור אם האתרים עדיין לא ערוכים."
"אם אתר תוכן כלשהו, למשל Chiportal מקבל כתובת ב-IPv4, אותם ארבעה מספרים בני ספרה אחת עד שלוש ספרות, זה לא יעזור לגולש כי תידרש מערכת המסוגלת לתרגם בין הפרוטוקולים, ולכן חשוב שכל השרשרת תעבוד על IPv6 , גם המחשב בבית (או חיישן ה-IOT או כל ציוד קצה אחר), גם ה-ISP גם התשתית (כבלים, נחושת, סיבים אופטיים) ומערכות איחסון האתרים."
במחקר שנערך לצורך כתיבת מסמך מדיניות נמצא כי המומחים תמימי דעים כי בשנים הבאות רשת האינטרנט תעבור ברובה ל–IPv6 עד לדעיכתו המוחלטת של פרוטוקול ה – IPv4. מעבר זה צפוי לבטל את המחסור בכתובות IP מגרסה IPv4. במקביל, אימוץ IPv6 עתיד לסייע בקידום התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות ובראשן לאפשר פרישת סנסורי (IoT, Internet of Things), המחייבים כמות גדולה ביותר של כתובות IP ייחודיות. מנגד, מדגיש מסמך המדיניות כי המעבר לשימוש בפרוטוקול IPv6 אינו פשוט ומהיר, ועשוי להתארך לכדי יותר מעשור. לצד זאת, הקושי העיקרי עימו יש להתמודד כדי להטמיע את הפרוטוקול החדש הוא התנגדותם של בעלי עניין רבים, משיקולים כלכליים, וגם משיקולים נוספים דוגמת סיבוכיות ניהול רשתות התקשורת, וסוגיות אבטחת מידע וסייבר. מסיבות אלה, המשותף למרבית המדינות שהתקדמו באימוץ הפרוטוקול הוא מעורבות כלשהי של המדינה/רגולטור בתחום.
כאמור, על פי ממצאי המחקר שנעשה, מדינת ישראל טרם החלה בביצוע צעדים לאימוץ פרוטוקול IPv6 הגם שמשרד התקשורת החל לבחון הנושא, ומשתרכת מאחור ביחס למדינות אחרות בעולם, אשר זיהו במעבר מנוע צמיחה פוטנציאלי של המשק. וכן, אף על פי שקיימים גופים רבים שיכולים לסייע לקידום הנושא בישראל ובהם גופי הממשלה, ספקי התקשורת, גופי האקדמיה, חברות מסחריות והציבור – לא התקיימה עד לאחרונה כל יוזמה מרכזית בנושא, וניכר בבירור העדר עניין משמעותי בנושא של רוב השחקנים המרכזיים במגזרים הציבוריים והעסקיים. זאת, באופן שעלול לפגוע ביכולת של ישראל להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות העולמית, ומעמיד אותה כבר עתה בנחיתות למול מדינות שאליהן היא משווה עצמה.
לדברי הכהן, עיקרי ההמלצות של איגוד האינטרנט הישראלי הן שקובעי המדיניות בישראל יכירו במעבר ל-IPv6 כיעד לאומ, ובהתאם יקבעו תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להשלמת המעבר. "האיגוד ממליץ שהתוכנית תקבע יעד ביניים של העלאת השימוש ב-IPv6 בישראל ל-%40 מכלל תעבורת האינטרנט בישראל עד שנת 2022 ,והשלמת ההטמעה – %100 בתוך כעשור. להחלטה זו תהיה השפעה דרמטית על מוכנותו של המשק הישראלי לפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים באינטרנט."
"איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ להקים כוח משימה מאוחד לקידום פרישת IPv6 בישראל. האיגוד ממליץ שבראשות כוח המשימה יעמוד נושא משרה בכיר בשירות המדינה, כגון מנכ"ל משרד התקשורת או ראש מערך הסייבר הלאומי, ותפקידו יהיה: להוציא לפועל את התוכנית הלאומית למעבר ל-IPv6; לנטר ולמדוד את התקדמות התהליך על ידי כלל השחקנים במשק; להוות מוקד ידע עבור המשק הישראלי בנושא.
איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שהמשרדים ושהגופים המדינתיים שהם בעלי עניין בסוגיה, ומפורטים במסמך המדיניות יגבשו מסמך מדיניות בתחומם וכמו כן שמסמכי מדיניות אלה, עם התוכנית האסטרטגית שתגובש, ירוכזו למסמך אחוד שישמש כמסמך אב לאומי לתהליך.
לבסוף, איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שהגישה הבסיסית לתהליך תהיה הסדרה עצמית של השוק הפרטי, ולשם כך האיגוד ממליץ למשרד התקשורת וכוח המשימה הלאומי לתכנן מנגנון שישלב בין רגולציה (רזה) לתמריצים לשוק הפרטי. זאת, תוך העברת כלל השירותים הממשלתיים לפרוטוקול IPv6.
