לאור העובדה המרשימה לפיה שמונה מתוך עשרת חברות ההייטק הישראליות שנמכרו במחיר הגבוהה ביותר עד היום הן חברות שבבים, מן הראוי שהיזמים, המשקיעים וגם נציגי הממשלה העסוקים בתמיכה בתעשיה עתירת הידע, יפנו יותר משאבים לתחום המצליח הזה.
חודשי יולי אוגוסט נחשבים בדרך כלל לתקופה רגועה בה נוהגים עובדים רבים לצאת לחופשה, לבלות עם המשפחה ולנוח מעט מעיסוקיהם היום יומיים. במובן הזה, קיץ 2021 לא היה שונה בהרבה מקודמיו אך נראה כי מנהלי חברות רבות ניצלו את התקופה המנומנמת (לכאורה) הזו כדי לבצע רכישות רבות וגדולות. לפי אתר intellizence בוצעו בחודשים יולי -אוגוסט 2021 מיזוגים ורכישות בהיקף של למעלה מ- 120 מילארד דולר!!!
ממש בסופו של חודש אוגוסט החולף התבשרנו על רכישתה של חברת DSP Group ע"י חברת סינאפטיקס (Synaptics) האמריקאית בתמורה ל- 538 מליון דולר. לעומת עסקאות ענק להם הורגלנו בשנים האחרונות מדובר בעסקה משמעותית אך לא עסקת ענק. לעסקה יש הגיון עסקי לשני הצדדים אך המשמעות הגדולה שלה אינה בגודל העסקה אלא בציון הדרך שלה בתעשיית השבבים הישראלית.
אני סמוך ובטוח שרכישת DSP Group תוסיף ערך לבעלי המניות של חברת סינאפטיקס במיוחד בתחום ה- Internet of Audio Things) IoAT) ומצד שני תזרים ממון רב לבעלי המניות של DSPG אך האם המכירה הזו מועילה לתעשיית השבבים הישראלית? כאן אני בטוח קצת פחות.
DSPG והתעשייה הישראלית
DSPG הוקמה בשנת 1987 ע"י דוידי גילה. (למען האמת החברה הוקמה כבר שנה קודם לכן בשם קולטוק ע"י בועז משעולי אך כשעמדה לפני סגירה רכש אותה היזם גילה ושינה את שמה ל- DSP Group) מטרתה המרכזית של החברה היתה לפתח מעבדים לתחום האותות הספרתים. החברה הגיעה לשוק בעיתוי מצוין ועד מהרה הפכה למובילת שוק בתחומי פעילותה. בשנת 1992 הוחלט על פיצול החברה. DSP Group המשיכה להתמקד בשוק המשיבונים ומתן רישיונות לטכנולוגיה תמורת תמלוגים, ואילו החברה החדשה DSP Communication) DSPC ) התמקדה בשוק התקשורת הסלולרית.
בפברואר 1994 הונפקו מניות DSPG בבורסת נאסד"ק וכשנה לאחר מכן הונפקה גם חברת DSPC . מאז פעלו שתי החברות כחברות עצמאיות לכל דבר עד שבשנת 1999 נמכרה DSPC לאינטל בתמורה ל- 1.6 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור חברה ישראלית!
בשנת 2002, נוסדה חברת CEVA שהיתה מבוססת על חטיבת הרישוי של DSP Group וחברת -Parthus Technologies plc האירית. החברה הונפקה בבורסות נסדא"ק ולונדון זמן קצר לאחר מכן ומאז ממשיכה לגדול ולצמוח בשוק הרשיונות לפיתוח שבבים מבוססי טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטלים.
בין השנים 1987 ל-2021 צמחו בישראל מאות רבות של חברות פאבלס (חברות העוסקות בפיתוח שבבים אך אין להן מפעל יצור משלהן). רבות מהן שנוסדו הרבה אחרי DSPG הספיקו מאז להפוך לציבוריות או שנמכרו לחברות רב לאומיות במילארדי דולרים (בינהן מובילאיי, מלאנוקס, הבאנה, אנפורנה לאבס ואחרות) אך DSP Group נותרה כמין שמורת טבע בקטיגוריה בפני עצמה. לא רק שיצאו ממנה כמה מחברות השבבים המצליחות של ישראל וכמה חברות נוספות הוקמו ע"י יוצאי DSPG (בינהן חברת אודיוקודס, Qpower ואחרות) היא עצמה הקפידה להישאר עצמאית ואף התגברה על נסיונות השתלטות עוינת . לכן מכירתה ל- Synaptics מציינת המשכיותה של מגמה ואולי נכון יותר לומר סיומה של תקופה.
בשנים האחרונות אנו חווים מצב בו יש פחות ופחות התחלות של חברות שבבים ובמקביל חברות השבבים הוותיקות שהגיעו לבשלות עסקית נמכרות לכל המרבה במחיר. במיוחד לאור העובדה המרשימה לפיה שמונה!!! מתוך עשרת חברות ההייטק הישראליות שנמכרו במחיר הגבוהה ביותר אי פעם הן חברות שבבים, מן הראוי שהיזמים, המשקיעים וגם נציגי הממשלה העסוקים בתמיכה בתעשיה עתירת הידע, יפנו יותר משאבים לתחום המצליח הזה. לצערי רשימת ההצלחות העצומה בתחום השבבים לא מדברת בזכות עצמה ולכן מצאתי לנכון לדבר בשמה. מקווה שיש מי שמקשיב.
לא מדויק. משעולי הקים חברה בשם קולטוק. דיוידי גילה קנה אותה וקרא לה DSP. הפיצול לDSPG ו-DSPC קרה אחר כך.
מדהים שמישהו שם לב לעניין חברות ההיטק בתחום הסיליקון , כאשר המדען הראשי כבר מזמן התנתק מחברות הסטארטאפ הקטנות והמשקיעים רק מחפשים חברות תוכנה עם כסף מהיר ושויים לא הגיוניים טוב שיש מי שעוד איכפת לו כאן מתעשיית השבבים. זה פשוט מדהים שאפילו מנכל רשות החדשנות לא היה יום בחייו בסטארטאפ והוא אפילו ״לא מודאג״ מכך שקמות הרבה פחות חברות סטארטאפ חדשות בארץ. כאשרו רוב תקציבי רשות החדשנות הולכות לחברות הגדולות והבמוססות חברות הסטארטאפ החדשות נותרות מאחור. כדאי מאוד שמישהו יתעורר שם למעלה וחבל שעד שסוף סוף יש ראש ממשלה הייטקיסת לאף אחד לא איכפת.