בטקס הנחת אבן הפינה למפעל הדגישו המנהיגים את החשיבות של קיום תעשיית שבבים עצמאית באירופה
ענקית השבבים TSMC הניחה בשבוע שעבר את אבן הפינה למפעל חדש ומאסיבי בדרזדן, שהוא הראשון שלה באירופה ומהווה סמן לאמביציות החדשות של היבשת בתחום השבבים.
המפעל, שמכונה רשמית European Semiconductor Manufacturing Company, הוא שיתוף פעולה בין TSMC ושלושה שותפים אירופיים מבוססים: אינפיניון, בוש ו-NXP.
פוליטיקאים בכירים ומנכ"לי חברות שהשתתפו בטקס הנחת אבן הפינה ב-20 באוגוסט הדגישו את הפרויקט כעמוד תווך במאמצים של גרמניה ואירופה להדביק את הפער בתחום הקריטי של שבבים.
"זהו יותר מטקס הנחת אבן פינה," אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. "זהו אישור לכך שאירופה היא מעצמת חדשנות גלובלית."
הקמת המפעל, שתעלה 10 מיליארד אירו, ממומנת בחלקה בסך 5 מיליארד אירו מכספי ממשלת גרמניה שהושגו באמצעות חוק השבבים האירופי, והיא מייצגת את אחת ההשקעות הגדולות ביותר בהיסטוריה של סקסוניה, ותתמקד בייצור שבבים לרכבים. מנכ"ל TSMC, C.C. Wei, אמר שהחברה בחרה להתרחב לגרמניה כדי להיות "קרובים ללקוחות שלנו".
הפרעות בשרשרת האספקה במהלך מגפת הקורונה, שפגעו במגזר הרכב הקריטי של גרמניה, עוררו את מנהיגי האיחוד האירופי להכיר בכך שהיבשת צריכה להיות שחקן מרכזי בתעשיית השבבים.
סקסוניה כבר ממלאת תפקיד מרכזי בייצור השבבים באירופה, כאשר שליש מהשבבים ביבשת מיוצרים באזור דרזדן. המפעל, שמתוכנן להתחיל לפעול ב-2027, צפוי ליצור כ-2,000 משרות בטכנולוגיה גבוהה, ובכירים מקומיים מעריכים כי שרשרת האספקה סביב המפעל תיצור משרות נוספות.
עם זאת, איומים על עתיד המגזר בגרמניה, שהתייחסו אליהם רק ברמז במהלך הנאומים האופטימיים בטקס, מרחפים מעל הפרויקט. אף שהוא לא הזכיר את סין בשמה, קישר הקנצלר הגרמני, אולף שולץ, את המפעל החדש לאסטרטגיה של גרמניה לצמצום הסיכונים הכלכליים מהמעצמה הגיאופוליטית הבלתי יציבה.
"אנחנו תלויים בשבבים עבור טכנולוגיות העתיד הקיימות שלנו, אך איננו צריכים להיות תלויים באזורים אחרים בעולם עבור אספקת השבבים," אמר הקנצלר.
פון דר ליין ציינה ש"בתקופה של מתחים גיאופוליטיים גוברים, TSMC תפיק תועלת גם מגיוון גיאוגרפי לאירופה." החברה מצאה עצמה במערבולת של מתחים בין ארה"ב לסין, כשמחיר המניה שלה ירד בחודש שעבר לאחר שהמועמד לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר שטייוואן צריכה לשלם עבור ההגנה האמריקנית.
הרבה מהמגזר העסקי גם מודאג מכך שעליית הימין הקיצוני בגרמניה עלולה להפוך את המדינה לפחות אטרקטיבית לעובדים זרים מיומנים, שנחוצים מאוד במגזר המיקרואלקטרוניקה.
מומחים מודאגים מכך שיהיה פער בין מספר התפקידים הטכנולוגיים הגבוהים באזור — קבוצות עסקיות בדרזדן מעריכות שהמשרות עשויות להגיע ל-100,000 עד 2030 — ובין מספר האנשים המיומנים שיכולים לאייש אותם.
שולץ אמר שגרמניה צריכה ליצור את "התנאים החברתיים והפוליטיים" שמזמינים השקעה ו"מנעו בידוד, ללא חרדה לגבי העתיד." הוא אמר שגרמניה "פרו-אירופית ועתידנית" נדרשת, כנראה ביקורת על המפלגות הפופוליסטיות הספקניות כלפי אירופה.
