כך כותב סטילוס דיאמנדיטיס מחברת סינופסיס “כלכלת ההיצע וביקוש מכתיבה שכשמתרחש מחסור בהיצע, הביקוש יביא במהירות להשקעות חדשות כדי למלא את פער ההיצע. המחסור במהנדסים הוא הסיבה מדוע זה לא המצב במשבר ההיצע הנוכחי
“משבר הקיבולת האמיתי בתכנון שבבי AI הוא המחסור במהנדסים ולא רק המחסור הנוכחי בשבבים” כך כותב סטילוס דיאמנדיטיס מחברת סינופסיס בטור דעה. “כלכלת ההיצע וביקוש מכתיבה שכשמתרחש מחסור בהיצע, הביקוש יביא במהירות להשקעות חדשות כדי למלא את פער ההיצע. המחסור במהנדסים הוא הסיבה מדוע זה לא המצב במשבר ההיצע הנוכחי.
“משבר הקיבולת האמיתי בתכנון שבבי AI הוא המחסור במהנדסים ולא רק המחסור הנוכחי בשבבים”. כך כותב סטילוס דיאמנדיטיס מחברת סינופסיס במאמר דעה ב-EETIMES. “כלכלת ההיצע וביקוש מכתיבה שכשמתרחש מחסור בהיצע, הביקוש יביא במהירות להשקעות חדשות כדי למלא את פער ההיצע. המחסור במהנדסים הוא הסיבה מדוע זה לא המצב במשבר ההיצע הנוכחי ותיקי תעשיית השבבים רגילים לאופי המחזורי של ההיצע והביקוש בשבבים, אבל המחסור המתמשך הנוכחי בשבבים קשה במיוחד לרבים. השיבושים בשרשרת האספקה כנראה יימשכו בשנים הקרובות ומגזר השבבים כנראה לא יחזור לנורמות הישנות.
אבל יש משבר יותר דחוף באופק, שיביא את תעשיית השבבים לנקודת המפנה הבאה שלה: היעדר ההספק ההנדסי יישאר אם לא נמטב את תהליך תכנון השבבים.
נראה שהמחסור המתמשך בשבבים הוא בגלל גורמים כלכליים קצרי טווח יחסית. אבל אם נתחיל לחשוב על תכנון שבבים באופן שונה, זה יאפשר הזדמנויות חדשות להתקדם בייצור השבבים. שיבושים בתכנון של שבבים לא התחילו, כמובן, את המחסור העולמי בשבבים, אבל הם תרמו את חלקם להחמרת המשבר.
כלכלת ההיצע וביקוש מכתיבה שכשמתרחש מחסור בהיצע, הביקוש יביא במהירות להשקעות חדשות כדי למלא את פער ההיצע. מדוע זה לא המצב במשבר ההיצע הנוכחי?
בחלקה, הסיבה היא שכל שבב מתוכנן וממוטב ספציפית למפרטים של תהליך ייצור. מסיכות ליתוגרפיה, המשמשות ליצירת תבנית על מצע, מאוד לא גמישות ואי אפשר לתכנן אותן מחדש בקלות כדי לאפשר מפרטים שונים. תחשבו על תקליטי וניל אנלוגיים: אחרי שחורטים מוזיקה על דיסקת הלכה, אי אפשר לשנות את הוויניל כדי להשמיע מוזיקה אחרת.
המאמץ שכרוך במיטוב של תכנון לתהליכי מטרה מרובים הוא לכל הפחות לא מסחרי ובאופן מעשי לא ניתן לביצוע. הסיבה היא שלא מספיק רק להכפיל את מספר העובדים בצוות התכנון, צריך גם גישה למומחיות. וכאן תעשיית השבבים נתקלת בעוד מכשול.
מחסור קריטי באנשים טכניים משפיע על תעשיית השבבים ועל כל מה שהיא מפעילה, וזאת כאשר הצוותים שחסרים להם אנשים מתמודדים עם אתגרים יותר מורכבים. השבבים שמאפשרים כל דבר בחיי היומיום שלנו — ממכשירים ניידים, מכשירי חשמל ביתיים ומכוניות ועד לציוד התעשייתי שבו היצרנים משתמשים כדי ליצור את המכשירים האלה – המורכבות שלהם הולכת וגדלה.
הטכנולוגיות האלה שכל הזמן מתקדמות מפעילות יותר ויותר לחץ על מתכנני השבבים לא לפגר אחרי הדרישות של הצרכנים, מובילי השוק, התחרות בין חברות ובעלי העניין, ובכך מותחות את הגבולות של מה – ובאיזו מהירות – היצרנים יכולים לייצר. הניבויים של חוק מור אורבים וגישה חדשה המבוססת על בינה מלאכותית יכולה להיות מה שצריך כדי למנוע משבר.
הבינה המלאכותית מאפשרת תחומי טכנולוגי חדשים כמו רכב אוטונומי ומכשירים חכמים. רבים מיישומים אלה המופעלים על ידי בינה מלאכותית מצריכים שבבים מורכבים וזוללי חשמל. רמת המחקר, הניסויים והניהול שדרושה כדי לתכנן התקנים אלה עולה על היכולות האנושיות.
הלקוחות ממשיכים לגלות כמה צוותי ההנדסה עמוסים מדי וללא משאבים מספיקים, וחיוני שנמצא דרכים לשחרר אותם מהמטלות שבהן יכולה לטפל הבינה המלאכותית.
