כך אומר רם יאולוס, מנכ”ל קבוצת נירם גיתן NGG ומחבר הספר “עידן הדחיפות – הישרדות ארגונית בעולם של הפרעה”. יאולוס התארח במפגש הסיליקון קלאב
“ניהול נכון הוא ניהול סיכונים מצד אחד והזדמנויות מצד שני”. כך אומר רם יאולוס, מנכ”ל קבוצת נירם גיתן NGG ומחבר הספר “עידן הדחיפות – הישרדות ארגונית בעולם של הפרעה”. יאולוס התארח במפגש הסיליקון קלאב, פורום מנכ”לי ההייטק של ישראל שהתקיים בשבוע שעבר בת”א בארגון קבוצת ASG. המפגש הפעם עסק בנושא “ניהול בהפרעה”.
“חוקי המשחק השתנו. הדברים אינם כפי שהיו ולא הולכים להיות כמו שהיו גם בעתיד. זה היה באלף הקודם – 31 בדצמבר 2019. כבר אז כמנהלים התמודדנו עם קצב של אירועים, עומס ולחץ. ”
“כשהיינו ילדים חמישים דקות היה זמן שיעור בבית ספר ובאוניברסיטה כי אחרי חמישים דקות קשה להקשיב. היום אנו מדברים על שמונה דקות. רואים עומס, לחץ, חוויה של כולנו, עיסוק בריבוי נתונים. בכל אחד מהתפקידים שאנחנו מבצעים אנו צריכים לטפל ביותר מדבר אחד בו זמנית. אנשים לא מבינים למה זה קורה להם. הם חיים, בתוך העסק. הפרעות קשב וריכוז זו לא רק תופעה של ילדים, גם מבוגרים סובלים היום מחוסר סובלנות וחוסר סבלנות. גם מבוגרים צריכים ריטלין. ”
“אנחנו לא מצליחים לעשות את כל מה שאנחנו לא צריכים לעשות. רואים תופעות של חשיבה קבוצתית, של עדר, רואים שעושים דברים, ואומרים ככה עושים. וכמובן ישנה תופעת ה”יהיה בסדר”. פעם “מספיק טוב” בארגונים היה בסדר בכיוון אליו אנו נעים, המונח מספיק טוב, מת. כולנו גדלנו על פורטר, ואנחנו נותנים תחזיות על בסיס התוצאות של אתמול. היום זה כבר לא מספיק.”
“כשהקורונה פרצה לחיינו בחודשים האחרונים, נזכרנו במונח הברבור השחור שטבע נסים טאלב. (תופעה שידוע שעלולה לקרות אבל היא נדירה מאוד ואף אחד לא יודע מתי היא תתרחש א.ב.). בישראל אנו כבר מכירים את זה מאז מלחמת יום הכיפורים – המונח קונספציה. אנחנו מתעלמים מדברים שאינם מתאימים לתפיסת העולם שלנו.”
“ישנם שלושה מושגים שאנו מכירים בארגונים שאינם קיימים יותר – הראשון – אסטרטגיה של מיקוד. השני – הנחות יסוד ובניית תרחישים ותכנון רב שנתי. זה לא קיים יותר. והדבר השלישי שימוש בחיזוי כדי להסתכל קדימה. גם זה כבר לא רלוונטי. ”
“יש הבדל בין המונחים שיבוש והפרעה. שיבוש יכול להיות מוצר חדש, שינוי בטעם הקהל, סגירת גבולות וכו’, ואנחנו מגיבים לו וממשיכים בעסקים כרגיל. היום, כשאנחנו סובלים מהפרעה קצב השינויים כל כך גדול שאנחנו ממצים את האנרגיה שלנו על תגובות. אנו מכנים זאת מערבולת ההפרעה. המושג הפרעה מגיע מגורם משבש, מוצר שמתחיל בקצה הנמוך של השוק משתפר, מטפס למרכז ופוגע בליבת העסקים של אותו שוק. לזה קראו במקור Disruption. בעברית אפשר להשתמש במושג הפרעה ואז זה מקבל עוד משמעות – שתופעה אחת גוררת תופעה שניה שגוררת עוד תופעה וכך הלאה. אבל גם זה היה נכון לאלף הקודם – עד ה-31 לדצמבר 2019. היום הנחת היסוד היא שאין הנחות יסוד. כל הנחה כבר לא נכונה ברגע שמניחים אותה. ”
“כל הנחות היסוד שלנו צריכות להשתנות בעקבות הקורונה. המילה משבר בסינית (ווייג’י ) מורכבת משני סימנים שאחד מהם הוא סיכון והשני הוא הזדמנות. אנחנו כמנהלים צריכים לנהל סיכונים ולנהל הזדמנויות. אם נדע לעשות את זה טוב אפשר לפרוש.”
“משבר נמדד בפתאומיות שלו, הוא מפתיע, העוצמה שלו ברגע שאנחנו חושבים שהוא מסכן אותנו העוצמה היא המסכנת. הוא גם נתפס כזה. גם אם הוא לא היה כזה אם הוא נתפס כזה אז הוא כזה. דבר נוסף הוא הדחיפות. אם לא נטפל בזה עכשיו אנחנו כנראה נסיים את הקריירה. פתאומיות, עוצמה, תפיסה ודחיפות מאפיינים משבר.”
לסיכום אמר יאולוס, “לנהל ארגון Legacy זה לא כמו לנהל ארגון בהפרעה ואם לא ניקח את מה שעובד טוב כאן ועכשיו, ולנהל אותו בנפרד ממה שאנחנו רוצים שיהיה מחר, הארגון שלנו לא ישרוד.”
