כך אומר בראיון ל-Chiportal שגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות החדשנות, בעקבות הפצת טיוטת החוק. "אנחנו נמצאים תקופה מאוד קשה, אבל מבחינת ההייטק העולם השתנה לכיוון יותר טכנולוגי ודיגיטלי כך שלטווח הארוך הערך של הטכנולוגיה והחדשנות עלה. האתגר הוא תוך התקופה הזו למצות את הפוטנציאל לעתיד."
פרק ההייטק בחוק ההסדרים יאפשר לנצל את התקופה הקשה כדי להזניק את ההייטק בטווח הארוך"
כך אומר שגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות החדשנות. בראיון לChiportal .כידוע חוק ההסרים הוא חוק שעובר ביחד עם התקציב ומכיל בתוכו רפורמות בתחומי חיים שונים, שעוקפות את תהליך החקיקה הרגיל של הכנסת.
בדברי ההסבר לפרק ההייטק בהצעת החוק כותבים המנסחים: "מטרת החלטת הממשלה הינה קידום צמיחת ענף ההייטק והמשך פיתוח של המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל. זאת, על-ידי קידום של חמישה תחומים מרכזיים:
- התחום הראשון הוא הסרת חסמים ועידוד חברות צמיחה ישראליות, בעיקר באמצעות שינויים בחוקי המסים.
- התחום השני הגדלת היצע כוח האדם המיומן לענף ההייטק – מטרה זו תושג באמצעות שידרוג המחלקות הרלוונטיות באוניברסיטאות ובמכללות.
- התחום שלישי הינו קידום המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל והבטחת האיתנות הטכנולוגית הביטחונית של מדינת ישראל לאורך זמן. זאת, על ידי הקמת תכנית לאומית למדע וטכנולוגיית קוונטיים, אשר מהווה לדעת מומחי טכנולוגיה רבים את קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה.
- התחום הרביעי הוא קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. בתחום זה קובעים מנסחי החוק יש הצלחות גדולות אך אפשר היה להגיע להישגים גדולים הרבה יותר.
- התחום החמישי הינו השתתפות ישראל בתכנית המו"פ של האיחוד האירופי. תכנית זו הינה תכנית שבע שנתית של האיחוד האירופי לקידום מחקר ופיתוח וישראל משתתפת בתכניות אלה החל משנת 1996.במסגרת תכנית הורייזן 2020 ,אשר עתידה להסתיים בשנת 2020 ,מוצע לעדכן את אופן חלוקת המימון של השתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד האירופי
לדברי דגן, במסגרת הסרת החסמם ועידוד חברות הצמיחה הישראליות מוקדש סעיף לתחום המיזוגים והרכישות שמטרתו לעודד חברות ישראליות להתמזג ביניהן.
"בעולם של המיזוגים ורכישות היה בעבר תמריץ למיזוגים ורכישות של ישראליות וישראליות מאוד פישטו את זה. כעת גם הוסיפו הצעה של עידוד רכישות של חברות זרות על ידי חברות ישראליות."
סוגיה נוספת היא ביטול המיסוי על הלוואות מחו"ל. במצב הנוכחי חברות הייטק ישראליות הלוקחות הלוואות בחו"ל נדרשות לשלם מס כאשר הכסף מגיע לישראל. הסיבה לכך היא שבדרך כלל מס הכנסה לוקח מיסוי מהמלווה, במקרה הזה בגלל שהמלווה הוא מלווה זר הוא לא יכול למסות אותו, ובגלל זה הוא ממסה את החברה. הדבר גרם לכך שהחברות אינן לוקחות הלוואות כלל וקצב צמיחתן מואט, או שלוקחות את ההלוואות תחת לחברת הבת/אם בחו"ל – בדרך כלל אלו חברות אמריקניות שאחראיות לפעילות בארה"ב. הבעיה היא שברגע שהחברות מביאות כסף לחברה האמריקנית הן מפתחות את הפעילות שם וזה מגביל את הצמיחה בישראל."
מי רוצה להיות אנג'ל?
הצעת חוק ההסדרים כוללת גם שינויים בחוק האנג'לים משנת 2010. אליו הכניסו מנגנון חדש, מעניין ויצירתי המכונה "שיחלוף מניות". לפי המנגנון החדש אם יזם שעושה אקזיט משקיע בסטרטאפים במהלך השנה הראשונה שלאחר האקזיט הוא מקבל הטבת מס על ההשקעה החדשה, זה יחשב לו כאילו עשה שיחלוף של המניות מהחברה שעשה אקזיט לחברה שהשקיע, לא צריך לשלם מס רווח הון. "
"לדוגמה, נניח שחברה רשמה אקזיט. כל אחד מהיזמים שלה מקבל כמה עשרות מיליוני דולרים. הזיכוי ממס מתמרץ אותם להשקיע בסטרטאפים ולהפוך לאנג'לים. זה יוכל לגרום ליותר אנשים להפוך לאנג'לים. האנג'לים הם מנוע הצמיחה הגדול ביותר של ההייטק. לקראת הכנת סעיף זה התייעצנו עם אנגל'ים ובחנו מודלים בעולם. עידוד האנג'לים צפוי לבלום את המגמה של ירידה בהשקעות סיד בישראל בשנים האחרונות."
סעיף הגדלת היצע כוח האדם והקמת תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים, נמצאים בעיקר באחריות ות"ת ומשרדי ממשלה אחרים. האחריות לתוכנית המו"פ האירופית היא בידי וועדה משותפת למשרדי המדע, האוצר והכלכלה.
לסיכום אומר דגן: "אנחנו נמצאים תקופה מאוד קשה, אבל מבחינת ההייטק העולם השתנה לכיוון יותר טכנולוגי ודיגיטלי כך שלטווח הארוך הערך של הטכנולוגיה והחדשנות עלה. האתגר הוא תוך התקופה הזו למצות את הפוטנציאל לעתיד."
