הקרן, שהיתה הראשונה שהטמיעה עקרונות ESG כחלק מליבת הפעילות שלה ושל חברות הפורטפוליו, לקחה צעד משמעותי נוסף להטמעת הנושא בקרב חברות הייטק ישראליות בדמות הכנסת סעיף ייעודי לנושא בהסכמי ההשקעה שלה (Term Sheet)
קרן הון הסיכון פיטנגו הודיעה על שילוב סעיף ESG ייעודי לכל הסכמי ההשקעה שלה (Term Sheet). לפי הסעיף החדש, הן הקרן והן החברה מתחייבות לפעול במשותף בשני מישורים עיקריים: חברה – גיוון והכלה (שילוב נשים, מיעוטים ואוכלוסיות מודרות), וסביבה (טביעת רגל פחמנית, פתרונות למשבר האקלים); זאת תוך ליווי של אנשי הקרן ובעזרתם, ולדווח באופן שוטף על התקדמות בכל אחד מהתחומים הללו.
עיגון ההתחייבות ל-ESG בהסכמי ההשקעה שלה, ממצב את פיטנגו כחלוצת השקעות אחראיות בענף קרנות ההון סיכון בישראל, ומצטרף לצעדים בהם נקטה הקרן עם התחייבותה לאמץ את עקרונות האימפקט והקיימות בשני המישורים שהוזכרו. כך למשל באפריל 2020, מיד עם הכרזתה על אימוץ העקרונות, מינתה הקרן את ססיל בליליוס, מחלוצות השקעות האימפקט בישראל, לראש תחום אימפקט וקיימות עם אחריות לבניית אסטרטגיה והטמעת תהליכי ESG בהשקעותיה של פיטנגו.
הפעילות להטמעת עקרונות אימפקט וקיימות בפיטנגו מתקיימת במספר מישורים במקביל – החל מבניית אסטרטגיה פנימית של הקרן למיון ובחירת חברות להשקעה, דרך העבודה עם חברות פורטפוליו קיימות להגדרת עקרונות ESG והטמעתם, וכלה בתמיכה באקוסיסטם על מנת להרחיב את פעילות ה-ESG בתעשיית ההון סיכון.
מסמך הסכם ההשקעה מכיל את הנושאים החשובים העומדים בליבת מערכת היחסים שבין חברות למשקיעים. לפיכך, הוא משקף הן את רוח הקרן וערכיה ואת אלו של היזמות והיזמים, ומגולמים בו העקרונות שבבסיס ההחלטה של הצדדים לצאת לדרך משותפת. ההתחייבות החוזית מבטאת יותר מכל את כוונת הצדדים לקדם את נושאי האימפקט והקיימות כבר בתחילת מערכת היחסים.
ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בפיטנגו: “העולם העסקי צועד בכיוון הטמעת ערכים של אימפקט וקיימות, במיוחד בשני תחומים חשובים: גיוון והכלה והתייחסות למשבר האקלים. אולם, עולם ההייטק וההון סיכון עדיין נמצאים מאחור בהטמעת ESG הן בקרנות והן בחברות הסטארטאפ, אנחנו שמחים להתוות את הדרך לחברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון במחויבות לערכים אלה ומקווים שבקרוב סעיף ESG יהיה סטנדרט בכל הסכמי ההשקעה. הדבר יגביר משמעותית את מחוייבותה ופעילותה של תעשיית ההייטק הישראלית לקידום טכנולוגיה לטובת הסביבה והחברה.״
מציאות זו משתקפת בסקר גלובלי שערכה פירמת PwC בספטמבר 2021 בשם The Economic Realities of ESG שהראה כי כ-80% מתוך 325 מנהלי השקעות בכירים שהשתתפו בסקר דיווחו ש-ESG הנו גורם חשוב בקבלת החלטות ההשקעה שלהם. 82% מתוכם אמרו שתאגידים וחברות צריכים להכניס שיקולי ESG לתוך האסטרטגייה שלהם והדגישו את חשיבות מעורבותם של צוותי ההנהלה הבכירה של החברות ובראשם המנכ״ל.
בנוסף, מסקנותיו של מחקר מיוחד שערך בנק UBS תחת הכותרת Sustainable Investment Perspectives , היו: “קיימות הוכחות נחרצות לכך שגיוון והכלה מובילים לגידול בחדשנות וביצועים משופרים. הדבר תומך בדעתנו כי השקעה לתוך פורטפוליו מגוון של חברות התומכות בהטמעת מדיניות גיוון והכלה עשויות להוביל ליתרונות ארוכי-טווח עבור המשקיעים״.
לפני שבועיים, מסקנותיו של דו”ח מיוחד של UBS שהופק שהופק לקראת ועידת האו”ם לאקלים בגלזגו מצאו ש: ״מנהיגי ESG המיישמים מדיניות קשיחה בתחום האקלים צפויים להיות עמידים יותר לסיכונים במסגרת סיכוני משבר האקלים וכן כנגד הידוק הרגולציה סביב תמיכה במעבר לאנרגיות ירוקות״.
רמי קליש, מייסד ושותף מנהל בפיטנגו: “יצאנו לדרך לפני כשנה בבניית אסטרטגיית אימפקט וקיימות כחלק מליבת הפעילות של פיטנגו, ובתוך כך לקחנו על עצמנו את המשימה להכניס סטנדרט חדש בהסכמי השקעה – מחויבות הדדית לקידום ערכי סביבה וחברה. לטכנולוגיה יש תפקיד מהותי ביצירת פתרונות לאתגרים החברתיים והסביבתיים הגלובלים ובכוונתנו להוביל את תעשיית ההייטק הישראלית לשילוב טכנולוגיות ישראליות בתחומים אלה״.
