יתכן והבהלה לנייר הטואלט ולטישו הייתה מוצדקת.
פרופ' עודד שוסיוב, מומחה בינלאומי לביוטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית וראש צוות צמצום הדבקה במפא"ת של משרד הביטחון, אשר חתום על מעל 60 פטנטים ויזם הקמת 14 חברות מרתקות, ביניהן 'קולפלנט' המייצרת קולגן אנושי בצמחים, 'מלודאה' שמייצרת סיבים ננומטרים מצלולוז לתעשיית האריזות, ו-'סייבוראיט' שמדפיסה תחליפי בשר בתלת-ממד, עבד בימים האחרונים על מחקר חדש – יחד עם פיזיקאים, כימאים, ביולוגים מהאוניברסיטה העברית (ביניהם פרופ' יוסי פלטיאל, פרופ' אורי בנין, פרופ' שלמה מגדסי, פרופ' ניסים גרתי ופרופ' נטלי בלבן), ממכון ויצמן (פרופ' צביקה ליבנה), מכללת שנקר (אורי טופז ואיילת כרמון) ומפא"ת (חוקרים ומנהלי מחקר) – שבוחן את נייר הטישו הפשוט (וחומרים דומים ואחרים אותם ניתן להשיג בבית או בחנות הסמוכה לבית) ויכולתו לקטול את נגיף הקורונה תוך כחצי שעה בלבד. בעקבות המחקר, בימים האחרונים פיתחו במכללת שנקר מסכת בד בתוכה הוכנס נייר טישו לכיס ייחודי, ונמצא כי היא מסוגלת להיות אפקטיבית לציבור כמעט כמו מסכות דוגמת N95.
עבודת צוות המחקר החלה לאור ממצאים שפורסמו בכתב העת היוקרתי "The Lancet Microbe" לגבי שרידותו של הווירוס SARS-COV-19 בטמפרטורות שונות בחלל חדר, שנעות מדקה אחת ל-14 ימים, ועל משטחים דוגמת נייר, ממחטת נייר (טישו), עץ, בד, פלסטיק שטר כסף, משקף ומסיכות הגנה מפני הנגיף. כמו כן, נבדקה יעילותם של חומרי חיטוי וחומציות בהתמודדות עם הנגיף. למרבה הפלא, התברר כי על גבי חומרים המרכיבים את המסכה הכירורגית הנגיף יכול לשרוד במשך כשבעה ימים – הזמן הרב ביותר שנמדד לעומת יתר החומרים שנבדקו. על מסכה העשויה מבד כותנה, מאידך, הוא מצליח לחיות מקסימום כ-24 שעות בלבד. על נייר טישו מצליח לנגיף לשרוד במקסימום כשלושים דקות, הזמן הקצר ביותר מבין החומרים שנמדדו במחקר.
"המחקר שלנו מנסה להבין את הממצאים הללו ולפענח מה יש בנייר הזה שקוטל את הווירוס הזה במהירות רבה כל כך לעומת חומרים אחרים, שנמצאים למשל במסכה הכירורגית או אפילו בבד הרגיל. כרגע אנחנו משערים שאולי יכולת הספיגה המרבית של הטישו מייבשת את הטיפות וגורמת לנגיף להיעלם או החומרים אחרים בתוך הטישו שתורמים לקטילתו", מסביר פרופ' שוסיוב. "הממצאים האלו מהותיים מכיוון שרובנו מסתובבים בחוץ לפעמים שעתיים מחוץ לבית, בין אם זה לקניות בסופר או ביציאה לעבודה ועדיף שתהיה לנו מסיכה שתוך חצי שעה לא יהיו עליה וירוסי קורונה. שפשוף של היד על פני המסכה וניגובה על הפנים – ונושא המסכה נדבק בקורונה".
עוד לטענת פרופ' שוסיוב: "אנחנו מנסים לשפר את המסכה על ידי הוספת חומרים ביתיים שיש להם יכולת קטילה. נוציא בהמשך המלצה לשימוש בחומרים אנטי-ויראלים הזמינים בכל בית, בהם ניתן להשתמש להספגה של השכבה האמצעית של המסכה (נייר המגבת), על מנת לשפר ולייעל את הגנת המסכה עבור הלובש מפני וירוס הקורונה. בנוסף, נמליץ על טיפול בפני השטח החיצוניים של המסכה על מנת להפכה לדוחת מים ובכך לשפר את תפקודה. בסופו של דבר, אנחנו מנסים למצוא פתרונות יצירתיים למצב שלא יגרמו לציבור לבזבז כספים על מסיכות בתקופה שבה מיליון אנשים נמצאים בחל"ת, ושיהיו מתאימים מבחינה בריאותית לשימוש. המצאה טובה לא צריכה להיות מסובכת או מורכבת אלא להיפך, פשוטה, זה מה שיפה בעיניי בעבודת הצוות שלנו".
בתחילת השבוע האוניברסיטה העברית בירושלים ומכללת שנקר פרסמו ברשתות החברתיות סרטון קצר שבו תיארו איך ניתן להכין בקלות את המסכה הביתית ללא תפירה, המשלבת את נייר הטישו עם בד כותנה צפוף שאינו נמתח, תוך שימוש במדפסת ביתית. מסכה כזאת נחשבת לדעת פרופ' שוסיוב וצוותו לבטיחותית זאת לאור התייעצות עם גורמים במפא"ת במשרד הביטחון, לאחר פרסומים בתקשורת לפיהם מסכות מבד אינן שוות ערך למסכות N95 ו-KN95, עם מסנן או בלעדיו, שצריכות לסנן יותר מ-95 אחוז מכלל החלקיקים אבל בפועל לא בהכרח מצליחות לעשות זאת.
פרופ' שוסיוב: "מבדיקות שנערכו התברר, למשל, שההבדל בסינון בין בד מסוג סאטן ל-N95 הוא לא כזה גדול בסך הכל כמה עשרות אחוזים. אני בכל אופן לא הייתי שולל כל כך מהר את השימוש בבד צפוף ובנייר טישו. כדי לגרום למסכה להיות אפקטיבית, חשוב להכין את המסכה על פי ההוראות, וחשוב מאוד שיהיה בה תא קטן להכנסת נייר הטישו. מדובר במסכה רב-פעמית היחידה שקיימת כיום, כיוון שניתן להכניסה לתנור לחום של 70 מעלות למשך כחצי שעה או למכונת הכביסה שתפעל בחום של 60 מעלות, בנפרד מיתר הבגדים, כדי לחטא אותה. את נייר הטישו יש לזרוק כמובן לפח ולהחליפו בחדש. ההדפסה נועדה לתחום את גבולות המסכה ובאמצעות קשירה פשוטה עם גומיות ניתן להניחה על הפנים. גם למי שאין מדפסת ניתן להעתיק את התרשים על גבי נייר ולגזור על פיו את המסכה. לא חייבים להיות מדויקים כי הפנים של כל אחד שונים.
