כך אומר שי כהן, מנכ”ל פרוטאנטקס במהלך מפגש הסיליקון קלאב שעסק בתחום ה Deep Tech
כך אמר שי כהן, מנכ”ל פרוטאנטקס במהלך מפגש הסיליקון קלאב שעסק בתחום ה- Deep Tech.
פרוטאנטקס פיתחה פתרון המשלב שתי פונקציות מרכזיות: רכיבים ייעודיים – או “סוכנים” המוטמעים בשבבים שתפקידם לנטר כשלים או בעיות; לצד פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית הנמצאת בענן ומנתחת את כל הנתונים שנשלחים אליה. לאחר ניתוח הנתונים, הפלטפורמה שולחת התראות על בעיות או תקלות – לפני שהן מתרחשות – וגם מספקת לחברה שהשבבים מותקנים במוצרים שלה מידע רב על ביצועי המוצרים שלה.
“הרעיון להקמת פרוטאנטקס נבע מכך שכמות האלקטרוניקה הסובבת אותנו כיום היא עצומה והחיים שלנו הופכים להיות תלויים בה. קחו לדוגמה את תחום הרכב. במכוניות יש המון חיישנים ויש צורך לאסוף את המידע מכל החיישנים ולשלב אותו בהקשר ולכן יש צורך בבינה מלאכותית. כדי לעשות את כל הפעולות הללו בטכנולוגיה מתקדמת הדבר נהיה יקר – לשם המחשה פיתוח שבב AI בטכנולוגית 5 ננומטר עולה 150 מיליון דולר.”
“וכל זאת צריך להתרחש תוך ביצועים אדירים, צריכת אנרגיה נמוכה, עלות סבירה ואפס תקלות. הפתרון של המשוואה הזו הוא מאוד קשה. כל מי שנמצא בעולם האלקטרוניקה יודע שזה קשה. המורכבות הזו הופכת מסובכת בגלל מהפכה שניה שאנחנו עוברים – ממוצרים לשירותים. אם לפני 15 שנה במלאנוקס בנינו מרכז מיחשוב עצום מלא חוטי נחושת והיום מתחברים לאמזון או אז’ור. הדטה סנטר הפך למעשה להיות שירות. גם הרכב נמצא בדרכו להיות שירות 24 על 7 וכידוע זמן שווה כסף אבל כשמדובר במכונית אוטונומית יש גם חשש מאובדן חיים. זמינות הכל כשירות משמעותו אפס תקלות. בכל רכב כידוע יש המון שבבים שמגיעים ממקורות שונים למשל גדעון בן צבי מנכ”ל ואלנס (שדיבר כאן לפני) מייצר שבבים ומוכר לחברת Tier 1 שמשלבת אותם בלוח, והם מוכרים לאינטגרטור ובסופו של דבר מגיעים ל-OEM – קרי יצרן הרכב.
איך אפשר לעשות אופטימיזציה לדבר כל כך מורכב כשהתעשיה מורכבת מיחידות נפרדות . בכל מקום רואים וריטקליזציה של התעשייה משבבים ועד דטה סנטרים, גם בתחום הרכב יש את טסלה שמפתחת הכל מהשבבים ועד למכונית השלמה. בחברות הרכב הגדולות מודעים לבעיה.
הביזור הזה גורם לכשלים בחומרה. אמנם אפשר לשלב יתירות אך זה לא פתרון ארוך טווח. הרכיבים עצמם כל הזמן מתחלפים וקשה לעמוד בקריטריונים של הבטיחות. מקינזי צפו לפני שנתיים שבקרוב נוכל להיכנס למכונית והיא תגיד לי מה שלומה. אם אדם שיכור או חולה הוא נמנע מנהיגה, אז למה שמכונית לא תעשה כך?
בפרוטאנטקס אנחנו מאפשרים לחבר את כל שרשרת הערך, לא רק מהארכיטקט ועד לשבב אלא גם לשלב השימוש. אנחנו נותנים סוג חדש של נראות מתוך האלקטרוניקה שהתפקיד שלה הוא לחיות תמיד. בתכנון, בטסט של השבב, ושל המערכת אבל גם באפליקציה בכל רגע נתון ולהגיד שלומי טוב.
אחד היתרונות החשובים של הנראות הזו היא שאפשר לשפר את הביצועים תוך כדי שהרכב כבר עובד. אנחנו רואים כיצד אפשר לעשות אופטימיזציה למצב הסופי ולא בהתחלה וכדי שניתן יהיה לשפר את התחזוקה של הרכב.
יש הרבה חברות שעושות אנליטיקה. הסוד שלנו הוא בכריית הנתונים המייצרים מראש נתונים עבור כל שרשרת הערך. המערכת מעלה למעלה המון מידע ואפשר לעבד אותו למידע חדש שיכול שרת את כל התעשייה מהיום הראשון ועד לשירות – ולכן אנו משתמשים במערכות של לימוד מכונה וביג דטה. בסופו של דבר צריך רכיב שיישב במכונית ויחזה מתי היא הולכת להתרסק, ומתריע איזה שבב צריך להחליף כדי שזה לא יקרה.
אנו מוציאים מתוך השבב את ה-DNA שלו ומאפשרים לדעת כיצד האלגוריתם יתפקד במציאות. בנוסף אנחנו נותנים נתונים על הדרך שבה האפליקציה משפיעה על החומרה, וכך גם בכל הקשור לקישוריות. אנו מסוגלים להגיע לשורש של כל בעיה.
ואם כבר מפתחים שבבים בעלות של 150 מיליון דולר, למה שלא נוסיף לו גם תכונה שתוכל לתת לי מידע מה שלומו ומה שלום הלוח סביבו? כך אפשר להפחית את מספר השבבים התקולים ולבצע תחזוקה מונעת. “הפלטפורמה שפיתחנו היא פלטפורמה פתוחה והדבר מאפשר להתחבר לחיישנים ופלטפורמות אנליטיות של חברות אחרות. למעשה יצרנו שפת נתונים חדשה בתעשיה מהתכנון ועד לשימוש ברכב או במובייל.”
עד כה גייסנו 150 -מיליון דולר. בין המשקיעים נמצאים זרוע ההשקעות של אינטל, ויולה ונצ’רס, אביגדור וילנץ ו-ITI ונצ’ר קפיטל פרטנרס. ו ליפ-בו טאן, מייסד שותף של WRVI Capital, חברת הון סיכון בינלאומית המתמקדת בשבבים. אנחנו מפתחים היום שבבים בטכנולוגית 5 ננומטר, ונמצאים בשלבי פיתוח של 3 ננומטר.”
