בשנה האחרונה למדנו כולנו מה משמעות המושג מגיפה שפרושה התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. אין בכוותיננו לומר כי מה שקורה כיום בתחום חברות הצ'ק הפתוח (הידועות בשם חברות ה- SPAC) הוא מגיפה, חס וחלילה, אך לתופעה החדשה יש סממנים מדאיגים הכוללים התפשטות מהירה והדבקה.
מאז תחילת 2021 התמלאו עמודי החדשות בידיעות על חברות ישראליות המתכוונות להתאחד עם חברת צ'ק פתוח במטרה כפולה. לקבל את הכסף המצוי בקופתה של חברת ה- SPAC ולהפוך לחברה ציבורית בתהליך מהיר יותר, פשוט יותר ו…פחות יקר. בהשוואה לתהליך הנפקה ראשונית לציבור (IPO) מדובר ללא ספק בתהליך יעיל אך האם הוא גם נכון יותר לחברה המונפקת?
כאן, התשובה אינה חד משמעתית ולצד המצדדים בשיטה יש רבים הטוענים כי היא טובה בעיקר לאנשי הצ'ק הפתוח המעוניינים להרוויח כסף רב ומהר. לטענתם, השיטה טובה פחות למשקיעים ולעובדי החברות המונפקות שכן חברות רבות מונפקות בשווי מנופח או בעיתוי מוקדם מדי דבר העלול להביא לקריסת החברות במוקדם או במאוחר.
לפי נתוני ההנפקות של חברות ישראליות בבורסות ארה"ב (נסדא"ק ו- NYSE) שקיבלנו מ- IVC ONLINE בכל העשור החולף הונפקו בסה"כ 47 חברות ישראליות (מתוכן 23 חברות בתחום ה- Life Science שהשיקולים והעיתוי להנפקתם שונים מהנפקת חברות טכנולוגיה רגילות) כלומר 24 חברות ב-10 שנים . לעומת זאת רק מתחילת שנת 2021 הודיעו כבר כמה עשרות חברות ישראליות על כוונתן להפוך לציבוריות בארה"ב. אם נתייחס לחברות השבבים מתוכן, הרי שכאן הגידול הוא מרשים עוד יותר.
בעשור החולף, הונפקו בסה"כ שלוש חברות שבבים ורק אחת מהן, מובילאיי הונפקה בארה"ב (בבורסת NYSE). לעומת זאת, מראשית שנת 2021 או יותר נכון, בחודש האחרון, פורסמו שמותיהן של לא פחות מחמש חברות הקשורות לתעשיית השבבים שבדרכן לבורסה באמצעות הנפקת ספאק כולל אינוביז, ארבה רובוטיקס, אוטוטוקס, סטורדוט, וולנס. כמו כן, חברת השבבים סאטיקספיי הודיעה על כוונתה להנפיק מניותיה לציבור בבורסה בת"א (TASE).
אז האם מדובר בטרנד חדש ומבטיח? לא בטוח! ההנפקה המהירה מאלצת חברות צעירות שפעלו עד כה כחברות פרטיות עם הון מוגבל להתנהל כחברות ציבורית הכפופות לכללים הנוקשים של רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) כולל כללי ממשל תאגידי המחמירים וחובות דיווח ושקיפות מוגברות הכרוכות גם בתוספת עלויות ניכרות להוצאות החברה. חובות הדיווח והשקיפות גם עלולים להסית את תשומת לבם של המנהלים מהתמקדות בפיתוח מוצריהם החדשנים להתעסקות בעמידה ביעדי מכירות, או במתן תחזיות עסקיות תוך דאגה להשפעת פעילותם על גובה המניה של החברה.
ככל הנראה יקח עוד זמן רב עד שנדע את השפעתה האמיתית של קדחת ה- SPAC על תעשיית ההייטק ולנו נותר רק לקוות כי בסופו של יום החברות המנפיקות כמו גם המשקיעים הרבים לא יצטערו על המהלכים שהם עושים בעצם הימים הללו.
