רק לפני כחודש הודיע אורי פרנק, אז מנהל בכיר מאד באינטל ישראל על עזיבתו הפתאומית את החברה בה צמח, גדל ולמד את תחום פיתוח השבבים. אורי שהיה אחראי על פיתוח המעבדים המתקדמים ביותר של אינטל פרש רק זמן קצר לאחר שקודם לתפקיד סגן נשיא תאגידי ואחראי על קבוצת ה- Client Engineering Group העולמית .
לפני כשבועיים התברר כי סיבת עזיבתו קשורה בהחלטתה של חברת גוגל לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים וכי אורי נבחר להקים את המרכז המקומי ולהוביל את פיתוח השבבים המתקדמים ביותר של גוגל כאן בישראל. 8 שנים קודם לכן החליטה חברת אפל לפתוח מרכז קטן לפיתוח שבבים בחיפה. גם אז נבחר מנהל ותיק ומנוסה בתעשיה בשם אהרון אהרון. אהרון שעבד קודם לכן בחברות כיבמ, וצורן הקים והוביל את פעילות אפל, הגדיל את צוות הפיתוח הישראלי ע"י מספר רכישות לצד גידול אורגני עד שהפך את מרכז הפיתוח הישראלי למרכז הגדול ביותר של אפל מחוץ לארה"ב. כיום מונה צוות הפיתוח של אפל בישראל כ-1,500 מהנדסים כולם עוסקים בפיתוח שבבים עבור מוצרי הטלפוניה והרכב האוטונומי של אפל.
בשנים האחרונות גדלה ההכרה בתעשיית הההייטק העולמית כי תוכנות, מתקדמות ככל שתהינה ומערכות מחשוב ענן מתחוכמות, אינן מהוות תחליף לצורך במחשבים רבי עוצמה וכי לא ניתן להגיע לעיבודים בקנה מידה גדול ובמהירות הדרושה ללא שבבים מהירים ובעלי יכולת עיבוד מתאימה. מגמה זו הגדילה את הצורך במהנדסי שבבים מנוסים ואף גרמה לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם להכיר בחשיבות שבבי הסיליקון לשמירת יתרונם היחסי בתעשיה הנעה במהירות האור. חלק מחברות הטכנולוגיה הללו מיהרו לרכוש חברות שבבים ישראליות במילארדים רבים כולל אינטל שרכשה את מובילאיי והבאנה, אמזון שרכשה את אנפורנה לאבס ואנבידיה שרכשה את מלאנוקס.
שנת הקורונה רק העצימה את תלותו של העולם המערבי בטכנולוגיה והאיצה את הצורך במעבדים עוצמתים ורבי ביצועים. וכך אנחנו עדים למגמה ברורה של עליית כוחן של חברות השבבים ועימה גם בעליית חשיבותה של ישראל במפת מרכזי התכנון העולמית. הנסיון הרב שנצבר בישראל מאז פתחה אינטל את מרכז הפיתוח הראשון לתחום השבבים בישראל בשנת 1974, הביא לכאן במהלך 47 השנים האחרונות כמעט כל חברה העוסקת בתכנון שבבים כולל קוואלקום, ברודקום, מרוול, AMD, סיסקו, ווסטרן דיגיטל, סוני, סמסונג, חוואויי, ועוד רבות וטובות אחרות. אך ממש בימים אלו אנו חווים מגמה נוספת של פתיחת מרכזים לפיתוח שבבים בישראל עבור חברות שאינן מפתחות שבבים לצורך מכירתם לחברות אחרות אלא לצורך שימושן הפנימי.
חברות הטכנולוגיה הגדולות והמובילות בעולם הכירו בעובדה כי הדרך שלהן לשמר את יתרונן היחסי בתחום הטכנולוגיה היא באמצעות תכנון עצמי של השבבים שלהן. גוגל מתכוונת לפתח בישראל את המעבדים המתקדמים הדרושים למרכזי עיבוד הנתונים שלה, מיקרוסופט שכבר מעסיקה בישראל כ-150 מהנדסי תכנון שבבים (העוסקים בפיתוח שבבים למוצרי ה- Surface שלה) עוסקת בימים אלו בהקמת מרכז חדש באיזור חיפה בו יעסקו מהנדסים ישראלים בפיתוח מעבדים עבור חוות השרתים של שרותי מחשוב הענן שלה (הידועים בשם (Azure) ואילו המצטרפת הטריה ביותר היא פייסבוק שצפויה להקים בישראל, מרכז פיתוח שבבים שיתמקד בתחומי העיבוד והאחסון עבור חוות שרתים (דאטה־סנטרס) של החברה. גם בפייסבוק מכירים כבר זמן רב ביכולות הפיתוח של המהנדסים הישראלים . לכן הם מינו לפני כשלוש שנים את הישראלי לשעבר ,עופר שחם כמנהל תחום הסיליקון ופיתוח שבבים במרכז הפיתוח של החברה בעמק הסיליקון, קליפורניה.
לצד הגידול בפעילות חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות אנו חווים גם פריחה בכמה חברות שבבים ישראליות. DSP Group ו- CEVA נהנות מהגידול בביקוש העולמי לשבבים ואילו כמה חברות שבבים צעירות הודיעו לאחרונה על הפיכתן לציבוריות בינהן אינוביז וארבה רובוטיקס. פריחת ענף השבבים יוצרת גם ביקושים אדירים למהנדסי תכנון ונראה כי בקרוב יאלצו מרכזי התכנון הרבים בישראל להילחם בחירוף נפש על כל מהנדס מוכשר שיוכלו למצא.
