שנת 2021 תיזכר ללא ספק כשנה יוצאת דופן בהייטק הישראלי ולא בזכות היותה שנת קורונה והשיבושים שגרמה בניהול חיינו הפרטים והעיסקיים אלא בזכות שתי מגמות הפוכות שאיפיינו את השנה העומדת להסתיים בעוד כשבוע. מצד אחד חזינו בעליה מטאורית בכמות הכספים שגויסו ע"י חברות ההייטק הישראליות וכן בכמות מרשימה של אקזיטים ומצד שני חווינו ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות שקמו השנה.
נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!
נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.
ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות
המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.
ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.
למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.
סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.
סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.
ירידה בולטת במגזר השבבים
כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?
המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל
הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.
