זאב הולצמן, יו"ר IVC מציע להקים קרן של 10 מיליארד דולר שהממשלה תקצה את מחצית מהסכום והשאר יגוייס ממשקיעים וקרנות. הקרן תממן את חברות הסטרט-אפ המבטיחות ביותר בזמן משבר הקורונה.
בשבועות האחרונים המשק נמצא בכאוס. כידוע אי-הוודאות היא הגורם המקשה ביותר על הכלכלה. לפי הבנתנו ונסיוננו, נדרשת תוכנית חרום ממשלתית כוללת לכל מגזרי המשק. עד כה ראש-הממשלה נתניהו, שריו ומנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לא הציעו תוכניות ברורות, כל הפרסומים עד כה עסקו בהווה המיידי ולא הביאו בחשבון את העתיד.
ככל שיוכרזו תוכניות ספציפיות מוגדרות בהקדם, הנזק הכולל יהיה קטן יותר בתום המשבר. הממשלה חייבת להיערך לתרחישי קיצון כדי למנוע נזקים גדולים יותר ממשבר הבריאות הספציפי.
לשם כך אנו מציעים תוכנית להאצת סקטור ההיי-טק והון הסיכון בישראל. זו תוכנית שנראית אולי במבט ראשון כקיצונית ומרחיקת לכת, אך היא משקפת את העובדה כי לצד המשבר העמוק קיימות הזדמנויות כלכליות גם בפני הממשלה, אשר בסופו של דבר עשויות לחזק את ההובלה העולמית של ישראל בתחום הטכנולוגיה.
אין לחשוש אפילו מהכפלת הגירעון. הגדלת הגירעון הממשלתי היא ברורה ומתבקשת במצב הנוכחי. לבנק ישראל יתרות מט"ח של מעל 131 מיליארד דולר נכון לסוף פברואר, וזה הזמן להשתמש בהם גם להשקעות מקומיות.
רקע:
בהתאם לנתוני IVC, שנת 2019 היתה השנה הטובה ביותר בסקטור ההון הסיכון בישראל. סך ההשקעות בסטארט-אפים היה 8.3 מיליארד דולר, סך האקזיטים הסתכם ב-21.7 מיליארד דולר. קרנות הון הסיכון הישראליות גייסו *ב-2019 סך של 1.5 מיליארד, ירידה מנתוני 2018, אז גייסו קרנות הון הסיכון הישראליות סך של 3.5 מיליארד דולר. כמו כן ראינו פעילות הולכת וגוברת של אקסלרטורים (מאיצי חברות), חממות והקמת מרכזי מו"פ על ידי חברות גלובליות. כמו-כן נרשמה צמיחה משמעותית בהשקעות ישירות של חברות טכנולוגיה בין-לאומיות וקרנות הון סיכון זרות.
משבר הקורונה:
יש לצאת מתוך הנחת עבודה שמשבר הקורונה עלול להימשך שנה-שנה וחצי, ויגרור אחריו ירידה של למעלה מ-50% בהיקף ההשקעות בחברות הסטרארט-אפ. התוצאה תהיה סגירה של מאות סטראטאפים ופיטורי אלפי עובדים בסקטור. רובם של המפוטרים יהיו צעירים בגילאי 40-20 המהווים את רוב העובדים, המנהלים והיזמים בהיי-טק ובהון הסיכון. הפגיעה עלולה להחזיר את הסקטור עשר שנים אחורנית.
התוכנית – הקמת קרן השקעות ממשלתית:
אנו ממליצים כי תוקם קרן הון ממשלתית בהיקף של 5 מיליארד דולר המיועדת להשקעות בחברות היי-טק ישראליות בשלבי הצמיחה השונים. הקרן תופעל באחריות רשות החדשנות שהינו הגוף המקצועי, המנוסה, והמתאים ביותר להפעלת תוכנית מסוג זה. בהתאם, יועבר לרשות החדשנות הסכום המיועד לביצוע התוכנית.
התוכנית תוסיף למשק תוך שנה וחצי-שנתיים עשרה מיליארד דולר – חמישה מיליארד דולר בהשקעות הממשלה בקרן ועוד חמישה מיליארד השקעות משותפות של הקרנות והמשקיעים האחרים.
הקרן תשקיע בחברות סטרט-אפ ישראליות בלבד, בשלבי התפתחות שונים החל משלב ה-Seed דרך ה-early stage, וכלה בחברות צמיחה (Late Stage). השקעת הקרן מותנית בהשקעה של קרנות הון סיכון או משקיעים אחרים, ישראלים או זרים, באותה חברת סטרטאפ, במקביל להשקעת הקרן הממשלתית. היקף ההשקעה של הקרן הממשלתית בכל אחד מהמקרים לא יעלה על יותר מסך 50% מגודל סבב ההשקעות שבו תשתתף הקרן .
בניגוד למצב המקובל בהשקעות קרנות הון סיכון הגוזרות לעצמן דמי ניהול ודמי הצלחה, השקעות הקרן הממשלתית לא תחויבנה בדמי ניהול ומאה אחוזים מהרווחים על חלקה של הקרן יחזרו לקרן הממשלתית. כך יובהר שמטרת הקרן אינה לתת תמריץ למשקיעים אלא לאפשר לחברות הסטרט-אפ המוצלחות ביותר המשך פעילות וקיום עד יעבור זעם ותחוסל מגפת הקורונה.
עוד אנו מציעים כי הקרן תשקיע רק באותם מקרים שבהם הסבב מבטיח המשך תפעול בתנאי חרום של החברה המושקעת של לפחות שנה.
הקרן לא תבצע בדיקות Due Diligence באורח עצמאי אלא תסתמך על הבדיקות של המשקיעים האחרים – קרי קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה, אנג'לים וכדומה. גופים אלה לא ישקיעו אפילו 50% אם הם חוששים שהחברה תיסגר וההשקעה תימחק.
עם זאת, הקרן תוכל להפעיל ועדות השקעה פנימיות בין היתר בהסתמך על הצוות המנוסה של רשות החדשנות ויזמים ומנהלי השקעות מנוסים חיצוניים המכירים היטב את סקטור הון הסיכון, את סצנת הסטארט-אפים ואת עולם ההיי-טק הגלובלי. בדרך זו העלות התפעולית של הקרן עצמה אמורה להיות מינימלית.
לסיכום:
ביצוע התוכנית והמתווה המוצע בהקדם האפשרי, כחלק מתוכנית חירום כלכלית כוללת, יאפשר לסקטור הון הסיכון לצאת מהמשבר, שבמוקדם או במאוחר יסתיים מחוזק בהרבה. ההחזר על ההשקעה יהיה מדהים – תשואה של פי שלושה על הכסף בתוך שנים ספורות.
התוכנית תשלב את המשך ההובלה של סקטור ההיי-טק, הקטר של המשק, עם תשואה כלכלית ישירה לממשלה. להערכתנו, אם התוכנית תתממש, הסכומים שיימשכו ממנה יהיו נמוכים מרף 5 מיליארד הדולרים, אך הכרזה על תוכנית בהיקף משמעותי של 5 מיליארד דולרים תהיה איתות משמעותי ביותר – הן פנימי והן חיצוני להמשך היותה של ישראל מדינה מובילה בסקטור הצומח המשמעותי ביותר בעולם.
לצערי, כמי שמכיר מניסיון העבר את התנהלות משרדי הממשלה השונים, הסיכוי שהתוכנית המוצעת אכן תתבצע קלושים ביותר, אבל עדיין, יש להם הזדמנות לתקן את הרושם הזה, ולהבין את חשיבות תוכנית החרום בעת התקדימית הזאת.
