מגזר השבבים בישראל מהווה בשנים האחרונות חלק מרכזי בהצלחות של תעשיית ההייטק הישראלית. הוא אף זה שגרם לשורה של חברות ההייטק המובילות כולל גוגל, אמזון, אפל, אנבידיה, סמסונג, ואחרות להקים בארץ מרכזי פיתוח לתחום השבבים.
אך בניגוד גמור להישגים המרשימים של חברות השבבים הישראליות (8 מתוך עשרת האקזיטים הגדולים בישראל מקורם בחברות הפאבלס המקומיות) כמות החברות החדשות הנולדות מדי שנה בתחום השבבים צנח בשנים האחרונות בצורה מדאיגה ותמוהה.
את מגמת הקיטון במספר החברות החדשות ניתן לראות בכל מגזרי התעשיה עתירת הידע בישראל. עפ"י נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר IVC – Online , בשנת 2017 הסתכם מספרן של חברות ההזנק ש"נולדו" באותה שנה ב-1,164 . שנה לאחר מכן ירד מספרן ל-1,025. מגמה זו אף המשיכה בשנים הבאות בקצבים הולכים וגדלים עד שהגיעה ל-558 חברות חדשות בלבד שנולדו בשנת 2021. מספר זה מייצג קיטון של 33% לעומת שנת 2020 אך קטן ביותר מחצי ( 52% ליתר דיוק) ממספר החברות שהוקמו רק 5 שנים קודם לכן בשנת 2017. (ראו גרף מצורף).
בבואנו לבחון את מספר חברות השבבים שהוקמו בישראל באותה תקופה המספרים נמוכים בהרבה ואפשר לומר אפילו עגומים. מאז ומתמיד לא קמו בישראל חברות שבבים בסדרי גודל של מאות בשנה אך כאשר מספר החברות החדשות המוקמות בשנה יורד למספרים חד ספרתים יש מקום לדאגה. אם בשנת 2017 הוקמו 12 חברות חדשות הרי שב-2018 המספר ירד כבר ל-8 חברות בלבד וב-2020 צנח לשיא שלילי של 3 חברות בלבד! מספר זה מפתיע במיוחד לנוכח העובדה כי מגזר השבבים העולמי חווה בשנתיים האחרונות פריחה משמעותית עם ביקוש עולמי הולך וגובר שיצר מחסור גדול.
בשנת 2021 חלה עליה מזערית מ-3 ל-4 חברות חדשות אך אם נקח בחשבון שבאותה שנה (2021) הוקמו בישראל 558 חברות חדשות הרי שלא מדובר אפילו באחוז אחד מסך החברות שהוקמו באותה שנה. (ראו גרף מצורף) . תעשיית השבבים הישראלית היא תעשיה מפוארת עם הצלחות כבירות. אין ספק שיש סיבות רבות לראות כאן כמות יוזמות חדשות גדולה בהרבה ונקווה שכך יקרה בשנים הבאות.
צניחה לא יכולה מתמטית להיות גבוהה מ-100%. אם מספר החברות החדשות צנח מ-12 ל-3 הרי שמדובר בצניחה של 75%.
תמוה ומאכזב לראות כשל הבנתי כזה במיוחד במגזין שמיועד לציבור בעל חינוך מדעי והנדסי.
ניתוח חשוב אך זוהי מגמה עולמית:
– צריך כיסים עמוקים יותר לטכנולוגיות קצה, לכן בעיקר שחקנים גדולים יהיו / יישארו שם
– חומרה מספיק חזקה (במכשיר הקצה ובמחשוב ענן), מאפשרת לבצע הרבה בתוכנה מאשר בעבר
– כמות אנשי החומרה שמוכשרים קטנה בהרבה מאנשי התוכנה בשל זמן הכשרה ארוך יותר ולעיתים תגמול מופחת
כמו-כן הצגת המידע בעייתית:
– צניחה של 300% , זה אומר שאנו ב 200%- פחות מ-2017 כלומר מספר שלילי של חברות (?!)
– ציר הזמן בגרפים הפוך למה שמקובל: מימין לשמאל
תגובת המערכת: תודה על ההערות. בנושאים הטכנים כוונת המחבר היתה להציג ירידה דרמטית של מספר החברות החדשות מ-12 ל-4 ולכן הוא בחר להשתמש (במכוון) במספר 300% .לאור העובדה הנכונה מתימטית שינינו את הירידה ל-75% . כמו כן תוקן הגרף והוא מציע את הירידה משמאל לימין.
בענין התוכן של הכתבה: עובדה ידועה היא כי בשנים האחרונות נוצר מחסור חמור בכמות השבבים המיוצרים. מחסור זה גרם לעיכוב גדול באספקת מחשבים, שרתים ומכוניות. אילו ניתן היה לפתור את יכולות העיבוד המתקדמות בעזרת תוכנה לא היינו נתקלים במחסור שכזה או לחילופין הבעיה היה נפתרת במהרה ע"י תיקון התוכנה הדרוש. לפי מומחים רבים בארץ ובעולם נראה שמשאבי החומרה הנדרשים רק הולכים וגדלים. זו גם הסיבה שתעשיית השבבים צפויה לגדול משמעותית בשנים הבאות ולהגיע למחזור של טריליון דולר תוך פחות מעשור כמוזכר בכתבה.