"הרובוט הוא מכונה חכמה אבל הוא צריך לעבוד ביחד עם האדם"

כך אומרת פרופ' יעל אידן, מנהלת מיזם ABC רובוטיקס באוניברסיטת בן גוריון, בפאנל שהתקיים במהלך מפגש הסיליקון קלאב שהתקיים בספטמבר בת"א בארגון חברת ASG. בפאנל השתתפו גם דורון בן דוד, מייסד משותף ומנכ"ל Indoor Robotics ומייסד שותף של קבוצת Israel Robotics, יוסי להד, חבר מייסד של IARA – ארגון הרובוטיקה הבינלאומי ודביר כהן, מנכ"ל חברת Memic

"הרובוט הוא מכונה חכמה אבל הוא צריך לעבוד ביחד עם האדם". כך אומרת פרופ' יעל אידן, מנהלת מיזם ABC רובוטיקס לחקר רובוטיקה חקלאית, ביולוגית וקוגניטיבית  באוניברסיטת בן גוריון, בפאנל שהתקיים במהלך מפגש הסיליקון קלאב שהתקיים בספטמבר בת"א בארגון חברת ASG.

"האדם ממשיך להיות בלופ. צריך להבין איך לחבר את הרובוט לאדם, כך שהרובוט יבין מה האדם עושה והאדם יבין מה הרובוט עושה.  אנחנו בתחילתה של מהפכה בעולם הרובוטיקה.  הם יכולים לעשות היום הרבה דברים אבל צריך להבין שהמפתח הוא שרובוטים לא יעשו את הכל במאה אחוז וצריך לתכנן אותם כך שיעבדו ביחד זה עם זה ועם בני אדם..

פרופ' אידן הוסיפה עוד כי החשש שהרובוטים יחליפו מקומות עבודה הוא מוגזם, משום שיש עדיין הרבה מקצועות שחסרים בהם ידיים עובדות. "אני סבורה שצריך למצוא את הנישות שיש  בהם צורך אדיר בפתרונות רובוטיים משום שאין מספיק כוח אדם כדי לבצע אותם לדוגמה בחקלאות. באירופה, בארה"ב בישראל ,ואפילו בסין,  צוואר הבקבוק הוא כוח האדם. כולנו נצטרך את החקלאות כי הביקוש למזון יעלה."

"וחוץ מזה, העולם משתנה. אנשים יעדיפו ללכת בשדה ליד הרובוט ושהרובוט יעשה את העבודה ויגביר את התפוקה, כך שאני לא חוששת מבעיה זו. יחד עם זאת צריך לעבוד ביחד. צריך לעבוד יחד עם הרובוטים החקלאיים ולראות איך מטמיעים את הטכנולוגיה הזו."

"גם בתחום הסיעוד קיים מחסור כרוני בעובדים, הן בגלל השינויים הדמוגרפיים, והן בגלל שאף אחד לא רוצה לעבוד בתחומים הללו. גם כאשר מציעים משכורות גבוהות למטפלים במבוגרים, אין מענה."

קשר מנטלי ואינטואיטיבי בין אדם לרובוט

יוסי להד תיאר את המצב בתחום: "הכל התחיל מקובוטים – רובוטים שעובדים ביחד עם בני אדם בתעשייה.  מזה 15 שנה בערך, בני אדם ורובוטים נמצאים באותו תא שטח. המדינה המובילה בתחום זה היא דווקא מדינה קטנה – דנמרק.  לצורך כך נדרשה התפתחות בכל הקשור לחישה התנהגותית ורגשית. – ממשק בין האדם והרובוט לא במישור הפיזי אלא במישור המנטלי, אינטואיטיבי, רגשי וכדומה. מתפתחת פה תעשייה גדולה מאוד אבל עם מעט מאוד שחקנים. הרוב עדיין חושבים שמדובר במדע בדיוני . זה אתגר חדש שיביא אותנו למקומות אחרים שהרובוט יעשה דברים – לא רק יעזור לאדם אלא גם יבצע דברים שאדם לא מסוגל לעשות. "

עוד הוסיף להד

"הטענה שהרובוטים יחליפו את כולם היא טענה פופוליסטית. הנושא של בטחון תעסוקתי הוא נושא שכולם מדברים עליו אבל צריך להתייחס לעובדות. תוך עשר שנים כשליש מכוח העבודה בעולם יחליף את מקום העבודה כך שזה לא משנה אם יהיו רובוטים או לא יהיו רובוטים. זו עובדה שצריך להתרגל עליה באמצעות הכשרה. עובדה נוספת היא שב-140 השנה האחרונות נוצרו מקומות עבודה חדשים בקצב גבוה יותר מאלה שנעלמו בגלל הכנסת טכנולוגיה. במושגים של האקדמיה זה נקרא Creative Distruction . יוצרים  מכונה, היא גורמת לאנשים מסוימים כמו בעולם הדפוס לאבד את העבודה ולהם יש בעיה, אבל האחרים ימצאו עבודה יותר טובה – משודרגת, נעימה יותר., מתוכמת יותר בשכר גבוה יותר.  ולאורך זמן להוציא המעברים האלה החברה נהנית יותר, האנשים נהנים יותר, איכות החיים יותר טובה וכמובן, התל"ג לנפש עולה. בנוסף, שני שליש מהילדים בכיתה א', יעבדו כשיגדלו בעבודות שעדיין אינן קיימות.

רובוטיקה מחליפה הרבה מאוד אנשים בייצור, בתעשייה בחקלאות בבתי החולים וכדומה. ולכן רובוטיקה היא הדוגמה המורכבת של הבעיה.

"האתגר הגדול – הגדרת הצורך"

ניר כהן – מנכ"ל MEMED  דיבר על ההתפתחויות בתחום ממשק אדם-מכונה: "למרות שהיו פה דוגמאות של חברות המשתמשות ברובוטים, עדיין יש הרבה אנשים שכשרובוט עובר על ידם הם מרגישים תחושה שעדיין לא התגברו עליה.  זה יקח זמן, אבל בסוף זה יקרה.

"אחד האתגרים הגדולים ברובוטיקה הוא להגדיר את הצורך. להיות ממוקד בבעיות שניתן לפתור בעזרת הרובוטיקה . אפשר לתכנן את הרובוט עם אינסוף חיישנים שיעשה דברים פנומנליים אבל לא בטוח שזה גם יהיה מסחרי. האתגר הוא איך למצוא את המענה המסחרי לאותו פתרון כך שהרובוט לא רק יעזור אלא גם ישנה את המשחק.  למצוא משהו שיאפשר לנו לעשות דברים שאי אפשר לעשות בלי הרובוטיקה."

דורון בן דוד

"המשותף לכל החברות שהציגו פה היום ולנו באינדור רובוטיקס היא שבסוף נאלצנו לפתח את הרובוט שלנו בעצמנו. זה הגיע למצב שיוסי (וולף, מנכ"ל רובוטמי) פיתח את הלידר בעצמו.  אם נשאל אותו האם היתה לו כוונה לפתח את הלידר שלו עבור טמי, התשובה תהיה לא.  הסיבה שהוא נאלץ לעשות זאת הוא כי כשהוא ניסה לקחת רכיבים מהמדף ולשלב אותם ביחד הוא נכשל.  זאת הבעיה. כולנו חווינו אותה וכולנו היינו צריכים להמציא את הגלגל.

הגורם המאפשר ברובוטיקה הוא קודם כל להגיע למצב של הפיכת הבעיה לבעיית תוכנה ולאפשר ליותר חברות להכנס לתחום הזה  כדי שתיווצר מסה קריטית. הדבר השני לייצר תשתיות מעין לגו שאפשר לחבר ביחד וייתן ערך. להוריד את  סדר הגודל המפרויקט שצריך לשלם עליו עשרות מיליוני דולרים למשהו סביר."

שלמה גרדמן פונה לדורון בן דוד ושואל האם לחברות סטארט-אפ  בתחום הרובוטיקה יש בעיה לגייס כסף?

בן דוד: "אם לוקחים את קרנות הון הסיכון – לקרוא להם כך זה לשקר לעצמנו כי הם לא לוקחים סיכון.  ההשקעות  מאוד בטוחות. רואים שכאשר יש הייפ בשוק  למשל סייבר וכולם משקיעים בתחום. רואים ש-SAAS – תוכנה כשירות היא תחום מצליח נכנסים לשם משום שהיזמים יכולים להראות ROI ברור. ברובוטיקה יושב יזם שכבר עובד על הפרויקט שלו עשר שנים ואחר 15 או 20 שנה. יש מעט קרנות שיודעות להשקיע כסף בתחום הזה. אני בטוח שהיו להם לילות שהם לא ישנו. הם ראו איך הם שורפים את הדולר האחרון של המשקיעים שלהם ושאלו איך הם מביאים לחברות כסף. זה משהו שכולנו חווינו וכולנו מחכים לפריצת הדרך הזו. "