ממשל טראמפ פתח בחקירות Section 301 נגד 16 שותפות סחר בטענה ל״עודף כושר ייצור״ בתעשייה, ובמקביל כבר הטיל בינואר מכס של 25% על חלק משבבי ה־AI המתקדמים. המשמעות היא חזית מכסים רחבה יותר, שעלולה להשפיע לא רק על דרום־מזרח אסיה אלא על כל שרשרת הערך העולמית של השבבים
וושינגטון פתחה ב־11 במרץ 2026 חקירות לפי סעיף 301 נגד 16 כלכלות: סין, האיחוד האירופי, סינגפור, שווייץ, נורווגיה, אינדונזיה, מלזיה, קמבודיה, תאילנד, קוריאה הדרומית, וייטנאם, טאיוואן, בנגלדש, מקסיקו, יפן והודו. לפי USTR, החקירות בודקות אם מדיניות ממשלתית של אותן כלכלות יוצרת “עודף מבני” בייצור תעשייתי, שפוגע בתעשייה האמריקנית. מדובר עדיין בחקירות ולא במכסים סופיים, אבל USTR כבר פתחה הליך תגובות ציבוריות עד 15 באפריל, והשימועים יחלו ב־5 במאי. רויטרס דיווחה כי בממשל כבר מדברים על אפשרות למכסים חדשים כבר בקיץ. (United States Trade Representative)
מבחינת השבבים, המוקד המרכזי הוא לא רק סין אלא גם כמה צמתים קריטיים בשרשרת האספקה האסייתית. במסמך הרשמי של USTR נכתב במפורש כי טאיוואן נהנית מעודף סחר עולמי שמובל בידי שבבים, מוצרים אלקטרוניים ומוצרי IT; סינגפור מוזכרת כמי שעודף הסחר שלה בשרשרת אספקת השבבים צפוי לגדול; מלזיה מתוארת ככלכלה שהעודף שלה מרוכז באלקטרוניקה ובמכונות; קוריאה הדרומית בולטת בציוד אלקטרוני; וייטנאם בציוד אלקטרוני ובמכונות; וסין עצמה בעודף רחב בתחומי האלקטרוניקה, המכונות והרכב. כלומר, גם אם הכותרת היא “עודף ייצור תעשייתי”, בפועל חלק חשוב מן החזית האמריקנית החדשה מכוון אל ליבת שרשרת האספקה של שבבים ואלקטרוניקה.
המהלך הזה מצטרף לצעד שכבר נכנס לתוקף בינואר: מכס של 25% על שבבי AI מתקדמים מסוימים, בהם למשל Nvidia H200 ו־AMD MI325X, שהוטל במסגרת חקירת ביטחון לאומי לפי סעיף 232. לפי רויטרס, המהלך הוגדר על ידי הבית הלבן כ״שלב ראשון״, והוא חל על שבבים ומוצרים המכילים אותם, אך כולל פטורים חשובים לשבבים המיועדים למרכזי נתונים בארה״ב, לסטארט־אפים, ליישומי צריכה שאינם מבוססי דאטה־סנטר, ליישומים אזרחיים תעשייתיים שאינם מבוססי דאטה־סנטר, ולמגזר הציבורי האמריקני. בנוסף, הובהר כי מכס השבבים הזה לא יצטבר מעל מכסים אחרים שכבר הוטלו על פלדה, אלומיניום, נחושת וחלקי רכב.
במקביל, הממשל מנסה להשתמש במקל וגם בגזר. בינואר חתמה ארה״ב על הסכם סחר עם טאיוואן שמפחית מכסים על חלק מיצוא השבבים והציוד הנלווה שלה, בתמורה להתחייבויות השקעה עצומות בארה״ב. לפי רויטרס, יצרניות טייוואניות שירחיבו ייצור בארה״ב יוכלו ליהנות ממכסים נמוכים יותר ואף מיבוא פטור ממכס בחלק מהמקרים. ההסכם הזה נועד לעודד מעבר של חלק גדול יותר משרשרת האספקה לטובת ייצור אמריקני, והוא גם מסביר מדוע וושינגטון אינה תוקפת את כל ספקיות השבבים באותה דרך: מי שמתחייב להשקיע בארה״ב עשוי לקבל הקלות, ומי שלא — עלול להיתקל בחומת מכסים גבוהה יותר.
במאמר הדעה שצירפת הזרקור הופנה בעיקר לדרום־מזרח אסיה, אבל מעגל הנפגעים הפוטנציאלי רחב הרבה יותר. ראשית, עלולות להיפגע ישירות יצרניות שבבים, בתי אריזה ובדיקות, ויצרני רכיבים אלקטרוניים בטאיוואן, קוריאה הדרומית, מלזיה, סינגפור, וייטנאם וסין — כלומר לא רק מדינות ASEAN אלא גם מרכזי הייצור החשובים ביותר של התעשייה. שנית, אם הלחץ האמריקני יגרום להעתקת קיבולת ייצור לארה״ב, גם ספקיות ציוד וחומרים כמו ASML, Lam Research ו־Applied Materials צפויות להרוויח מצד אחד מבניית מפעלים חדשים, אך גם לסבול מחוסר ודאות מסחרית בטווח הקצר. שלישית, אם הפטורים הקיימים יצומצמו בעתיד, גם רוכשות השבבים הגדולות בארה״ב — ענקיות ענן, מפעילי מרכזי נתונים, יצרני שרתים, רכב, ציוד תקשורת ואלקטרוניקה — עלולות לשלם יותר. ובהסקה מן העובדה ששבבים הם רכיב יסוד בכל דבר, ממוצרי צריכה ו־AI ועד מערכות נשק וציוד רפואי, כל הרחבה נוספת של המכסים עלולה להתגלגל בסופו של דבר אל מחירי שרתים, סמארטפונים, ציוד תעשייתי, מערכות תקשורת ומערכות ביטחוניות.
בשורה התחתונה, “המכסים החדשים על שבבים” אינם צעד אחד אלא מדיניות דו־מסלולית: מצד אחד מכס נקודתי שכבר הוטל על שבבי AI מתקדמים, ומצד שני חקירות חדשות שעלולות להתרחב לשורה רחבה בהרבה של מוצרים ושחקנים בשרשרת האספקה. לכן, הסיפור כבר אינו רק מאבק אמריקני מול סין, ואפילו לא רק מול ASEAN, אלא מאבק על המבנה העתידי של תעשיית השבבים העולמית.
