• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מנכ"ל NXP קורט סיברס בכנס של TSMC באמסטרדם, מאי 2025. צילום יחצ

    הסוכנים באים

    מלחמת הסחר מתעצמת. אילוסטרציה: depositphotos.com

    ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי

    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

    אנבידיה מדווחת על הכנסות שיא של 44 מיליארד דולר ברבעון הראשון

    רקל פינטו, מנהלת האקוסיסטם של TSMC בישראל. צילום: אבי בליזובסקי

    בלעדי! ראיון עם המנהלת החדשה של TSMC בישראל: "האקוסיסטם בישראל דינמי, חדשני ומחובר היטב להון סיכון"

    מיחשוב על באיחוד האירופי. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

    אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים

    מפעל 21 של TSMC באריזונה. צילום יחצ

    TSMC מזהירה: מכסי שבבים עלולים לסכן את ההשקעות באריזונה

    Trending Tags

    • בישראל
      רשתות תקשורת. איור: Image by TheAndrasBarta from Pixabay

      דרייבנטס מאתגרת את אנבידיה: זכתה בהזמנות בכמיליארד דולר

      יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight הציג בכנס TSMC פתרון חדש לעיבוד תשתיות ענן ובינה מלאכותית

      יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight הציג בכנס TSMC פתרון חדש לעיבוד תשתיות ענן ובינה מלאכותית

      פאנל הבכירים בכנס ChipEx2025. מימין לשמאל: שלמה גרדמן, דב מורן, פרקש נאריין ואורי תדמור. צילום: ניב קנטור

      ד"ר פרקש נאריין ב- ChipEx2025: “בלי סיליקון, AI היה נשאר מושג תיאורטי”

      מנכ"ל וויביט ננו קובי חנוך בכנס ChipEx2025. צילום: ניב קנטור.

      ReRAM – העתיד של הזיכרונות הבלתי־נדיפים במערכות על־שבב

      Zero ASIC משיקה פלטפורמת chiplets בענן לפיתוח שבבים ללא tape-out

      Zero ASIC משיקה פלטפורמת chiplets בענן לפיתוח שבבים ללא tape-out

      עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח אנבידיה ישראל. צילום יחצ

      NVIDIA מכפילה את מרכז המו"פ בתל אביב כחלק מהעמקת פעילותה בישראל

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        מנכ"ל NXP קורט סיברס בכנס של TSMC באמסטרדם, מאי 2025. צילום יחצ

        הסוכנים באים

        מלחמת הסחר מתעצמת. אילוסטרציה: depositphotos.com

        ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי

        מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

        אנבידיה מדווחת על הכנסות שיא של 44 מיליארד דולר ברבעון הראשון

        רקל פינטו, מנהלת האקוסיסטם של TSMC בישראל. צילום: אבי בליזובסקי

        בלעדי! ראיון עם המנהלת החדשה של TSMC בישראל: "האקוסיסטם בישראל דינמי, חדשני ומחובר היטב להון סיכון"

        מיחשוב על באיחוד האירופי. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

        אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים

        מפעל 21 של TSMC באריזונה. צילום יחצ

        TSMC מזהירה: מכסי שבבים עלולים לסכן את ההשקעות באריזונה

        Trending Tags

        • בישראל
          רשתות תקשורת. איור: Image by TheAndrasBarta from Pixabay

          דרייבנטס מאתגרת את אנבידיה: זכתה בהזמנות בכמיליארד דולר

          יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight הציג בכנס TSMC פתרון חדש לעיבוד תשתיות ענן ובינה מלאכותית

          יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight הציג בכנס TSMC פתרון חדש לעיבוד תשתיות ענן ובינה מלאכותית

          פאנל הבכירים בכנס ChipEx2025. מימין לשמאל: שלמה גרדמן, דב מורן, פרקש נאריין ואורי תדמור. צילום: ניב קנטור

          ד"ר פרקש נאריין ב- ChipEx2025: “בלי סיליקון, AI היה נשאר מושג תיאורטי”

          מנכ"ל וויביט ננו קובי חנוך בכנס ChipEx2025. צילום: ניב קנטור.

          ReRAM – העתיד של הזיכרונות הבלתי־נדיפים במערכות על־שבב

          Zero ASIC משיקה פלטפורמת chiplets בענן לפיתוח שבבים ללא tape-out

          Zero ASIC משיקה פלטפורמת chiplets בענן לפיתוח שבבים ללא tape-out

          עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח אנבידיה ישראל. צילום יחצ

          NVIDIA מכפילה את מרכז המו"פ בתל אביב כחלק מהעמקת פעילותה בישראל

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ”א?

          מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

          מאת אבי בליזובסקי
          08 ספטמבר 2020
          in מאמרים טכניים
          דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

          דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה

          ההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים הגבירה את הצורך בייצור שבבים ורכיבים אלקטרוניים זעירים כדי ליצור כוח חישובי עוצמתי בפחות נפח אחסון. עד עתה, הושג אותו מזעור בכלים טכנולוגיים מסורתיים בעולם המחשוב, אולם המשך אותה מגמת מזעור דורש חשיבה מחוץ לקופסה. כיוונים חדשים הובילו את החוקרים לפנות בחזרה ל"אמא טבע", שמסתבר שגם בעולם הננומטרי מלמדת אותנו דבר או שניים, כמו למשל השאיפה להשתמש בדנ"א כדי לפתח התקנים חשמליים.

          עד כה הקהילה המדעית ביססה את ההשערה שזרם חשמלי יכול לעבור דרך מולקולות הדנ"א, אך מעולם לא נעשה ניסוי חד-משמעי שבו נמדד זרם יחסית גבוה למרחק גדול במולקולת דנ"א דו-גדילית בודדת, והמסביר במדויק את מנגנון ההולכה. בעשרים השנים האחרונות הפרדיגמה המקובלת הייתה שהזרם החשמלי עובר דרך בסיסי הדנ"א הקושרים את שני הסלילים. עם זאת, התוצאות לגבי מנגנון ההולכה לא היו חד-משמעיות ובחלקן אף סתרו את האפשרות שזרם יכול לעבור דרך מולקולת הדנ"א.

          במאמר שהתפרסם לפני ימים אחדים בכתב העת היוקרתי "Nature Nanotechnology", צוות מדענים בינלאומי בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' דני פורת מהמכון לכימיה ומהמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, הצליח לראשונה למדוד הולכת זרם חשמלי משמעותי במולקולה דו-גדילית בודדת וארוכה יחסית של דנ"א, ולהסביר את המנגנון העומד מאחורי ההולכה. ההצלחה למקם ולזהות מולקולות בודדות בין אלקטרודות ולמדוד זרמי חשמל במולקולות בודדות של דנ"א, אפשרה לחוקרים להראות שבניגוד לפרדיגמה השולטת מזה כ-20 שנים, מירב הזרם עובר דווקא דרך שידרת הדנ"א (החלק החיצוני של הסליל הכפול – מערכת סוכרים וזרחנים). הייחוד בשיטה זו הוא מידת האמינות, הדירות הניסוי והיציבות שאפשרו ביצוע מגוון רחב של ניסויים, מהם ניתן ללמוד על תכונות ההולכה של הדנ"א ולהבין את מנגנון המוליכות.

          לדברי פרופ' פורת, "התמודדנו עם מספר אתגרים טכניים קשים ולאחר שהתגברנו עליהם הצלחנו לבצע את הניסוי המבוקר הזה. הצלחנו למדוד זרמים משמעותיים במולקולות דנ"א ארוכות יחסית ולהראות שמנגנון ההולכה שונה ממה שהניחו בקהילה המדעית עד כה. האתגר העיקרי היה נעוץ ביכולת לוודא שכל ניסוי דוגם מולקולת דנ"א בודדת ולמדוד אותה לאורך זמן. אחרי ניסיונות רבים הצליח סטודנט מוכשר מאוד, רומן ז'ורבל, לפתח טכניקה לחיבור יציב של מולקולה בודדת אל המגעים".

          "בזכות מגוון המדידות החשמליות הבנו שהזרם החשמלי שעובר בדנ"א לא מושפע משינויים בסדרת הבסיסים של המולקולה (בדנ"א תאי סדרת הבסיסים קובעת את הקוד הגנטי). המסקנה המתבקשת הייתה שהזרם החשמלי עובר דווקא דרך השידרה החיצונית של הדנ"א, המבנה המשותף לכל המולקולות שסדרת הבסיסים שלהם הייתה שונה", מסביר עוד פרופ' פורת. "כדי לוודא שאכן עיקר הזרם עובר דרך השידרה, יצרנו קיטועים בשידרה עצמה משני צדי הסליל הכפול ואכן ראינו שבמקרה זה לא היה זרם".

          מעבר לעובדה החשובה שהממצאים מסייעים בהבנה בסיסית של מנגנוני ההולכה החשמלית בדנ"א, התובנות שעלו מהמחקר כבר משמשות לפיתוח גלאים אלקטרוניים שישמשו, למשל, לזיהוי מוקדם של סוגי סרטן בדיוק גבוה וגם לזיהוי רגיש, יעיל ומהיר של וירוס הקורונה. גלאי כזה ינצל את העובדה שהזרם עובר בשידרה החיצונית של הסליל הכפול. "הגלאי יאפשר לדגום ישירות רנ"א ויראלי בלי תרגום לדנ"א שנדרש עבור שיטות ה-PCR הסטנדרטיות, מה שיכול לזרז ולפשט מאוד את תהליך הגילוי", מסביר פרופ' פורת.

          פרופ' פורת מדגיש כי מבחינתו זוהי ההצלחה הגדולה ביותר בקריירה שלו עד כה. "ברמה האקדמית הצלחנו להעמיד במבחן הנחה רווחת בת עשרים שנה ולהראות שמנגנון ההולכה החשמלית בדנ"א עובר בשידרה שנחשבה לערוץ הולכה בלתי-סביר. קיימות עוד שאלות רבות שנצטרך לענות עליהן אבל התקדמנו עוד צעד גם ברמה ההנדסית לכיוון השאיפה הגדולה – לבנות מעגלים אלקטרוניים המבוססים על דנ"א".

          זאת ועוד, המדידות המתפרסמות כעת יכולות להוות בסיס להתקנים אלקטרוניים כמו מתגים וטרנזיסטורים זעירים. במדידות קודמות שפורסמו לפני כשש שנים, הצליחו החוקרים להעביר זרם חשמלי למרחק גדול במולקולות המורכבות מארבעה גדילי דנ"א על משטח קשה (המחקר פורסם אף הוא ב-Nature Nanotechnology). מדידות אלו היו בסיס לחוטים מוליכים מבוססי דנ"א. "השילוב בין שתי העבודות יוכל לאפשר בעתיד מימוש התקנים אלקטרוניים מורכבים, על בסיס התארגנות עצמית ובייצור זול", מסביר פרופ' פורת.

          המחקר הוא תוצאה של שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי פורה, בן מספר שנים. הוא נערך על ידי רומן ז'ורבל בהנחיה והובלה של פרופ' פורת ובשיתוף עם פרופ' אלכסנדר (סשה) קוטליאר מאוניברסיטת תל אביב, ועם חוקרים מקפריסין, מספרד, מארצות הברית ומהודו. בפרט, הוא נערך בשיתוף ובהשראה של פרופ' יוסי שפרלינג ז"ל ממכון ויצמן והמאמר מוקדש לזכרו.

          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          תאי T תוקפים תא סרטני. אילוסטרציה: depositphotos.com
          מאמרים טכניים

          הנשק מול מחלת הסרטן: תאי T המבוססים על טכנולוגיית ייצור שבבים

          פתרונות לענף הקשתות באירוע חדשנות אולימפית בטכניון. צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון
          ‫תוכנות משובצות‬

          הקאתון טכנולוגיות ספורט התקיים לאחרונה

          פרופ' גל צ'צ'יק, ומוביל קבוצת המחקר של אנבידיה בישראל, ישתתף כמרצה בכנס ChipEx2024 צילום: יח
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          חוקרים מאנבידיה ומאוניברסיטאות ישראליות פיתחו שיטה חדשה להוספת פריטים לתמונות באמצעות פרומפט

          התמרה, המתרחשת במערכת ננומטרית, של שני פוטונים למצב שזור בתנועה הסיבובית הכוללת. (קרדיט: שלום בוברמן, shultzo3d)
          מיחשוב קוונטי

          חוקרים בטכניון גילו סוג חדש של שזירות קוונטית

          הפוסט הבא
          MARVEL LOGO לוגו מארוול

          מארוול מצטרפת לליגה של הגדולים ב-TSMC: תייצר ב-5 ננומטר

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • אנבידיה בחרה במעבדי Xeon 6 של אינטל למערכות הבינה…
          • יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight הציג בכנס TSMC פתרון…
          • מהפכה במרכזי הנתונים: שיתוף פעולה אסטרטגי בין מארוול…
          • ד"ר פרקש נאריין ב- ChipEx2025: “בלי סיליקון, AI…
          • ReRAM – העתיד של הזיכרונות הבלתי־נדיפים במערכות על־שבב

          מאמרים פופולאריים

          • Neoclouds: הסטארט-אפים הזריזים המגדירים מחדש את…
          • היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית…
          • הינן שחולם: לייצר ינות ישראלים ברמת סופר פרימיום
          • להוביל עם הלב: הכוח של ניהול ממוקד באדם בעידן הבינה…
          • מהפך במערכות הניווט של המחר: האם שבבים חכמים יחליפו…

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס