זו היתה המסקנה של פאנל שנערך במסגרת מפגש הסיליקון קלאב. עם זאת, המשתתפים הסבירו כי המעבר לטכנולוגיה חכמה הוא תהליך הדרגתי, תלוי בהיערכות אסטרטגית ובמדיניות שתכוון את האימוץ הטכנולוגי בצורה שתבטיח את המשכיות הפעילות האנושית
במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 באפריל במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביבהתקיים פאנל בנושא "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?
בפאנל זה נדונו שאלות מהותיות על עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית, והאם ובאיזה מידה מערכות חכמות יוכלו להחליף את העובד האנושי. המשתתפים בפאנל כוללים את פרופ' גיל אפשטיין, לשעבר דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, כלכלן, סטטיסטיקאי וחוקר בכיר במרכז טאוב; את ענבל נצר לנציאנו, יועצת ניהול ומנהיגות; את דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית; ואת פרופ' ענת לכנר, פרופסורית למנהל עסקים ב-NYU וב-Stern School of Business, המתמחה בהטמעת שינוי בארגונים. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן מנכ"ל ASG .
"כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?"
במהלך הדיון, עמדת השאלה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" עוררה תגובות שונות ומעמיקות מצד כל המשתתפים. שרייבר הסביר כי התהליך אינו מתרחש בין לילה, אלא הוא מתפתח בהדרגה. הוא התייחס למחקרים ולנתונים שנאספו, בהם נמצא כי בתוך שנה אחת נראית עליה בכ-12% עד 17% בחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, אך כמובן שההערכה תלויה בגורמים רבים – כמו מידת האימוץ בשוק, ההשקעה בהכשרת עובדים והתאמת המדיניות הציבורית. הוא הדגיש כי הטמעת המערכת לא נועדה להחליף את העובד האנושי באופן מוחלט, אלא להעצים ולייעל את תהליכי העבודה בשילוב טכנולוגי.
פרופסור אפשטיין הרחיב והסביר שהנתונים והתחזיות בנושא משתנים ממחקר למחקר, כאשר יש המצביעים על כך שייתכן עד 30% מהעובדים יושפעו מהתקדמות טכנולוגית זו. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בתהליך תלוי הגורמים הקשורים להסתגלות הממשל והארגונים לשינויים הטכנולוגיים. לפי דבריו, לא מדובר בהחלפה מוחלטת ביום אחד, אלא בשינוי מתמיד שדורש גם התייחסות לחוסן החברתי והכלכלי של העובדים, ולמציאת פתרונות שיבטיחו מעבר חלק לעידן שבו הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי העבודה.
נצר-לנציאנו הביאה נקודת מבט ניהולית רחבה והסבירה כי מעבר לספור העובדים שעלולים להימחלף, יש להתמקד בשאלה מהי המשמעות של שילוב טכנולוגיות חכמות בתוך מערכת העבודה. לפי דבריה, לא מדובר רק בהחלפת כוח אדם בטכנולוגיה, אלא בשינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים, לומדים ומתפתחים כעובדים וכחברה. היא הדגישה את הצורך בבניית מערכות הכשרה מחודשות, שמטרתן להכשיר את העובדים לשימוש מושכל בטכנולוגיה, ובכך לאפשר להם לא רק להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אלא גם להתפתח ולהעצים את יכולותיהם האישיות והמקצועיות.
פרופ' לכנר, שהתמקדה בהיבטים הארגוניים והחינוכיים, ציינה כי מעבר להחלפה הטכנית, אנחנו עדים לשינוי באופן שבו נבנה המשמעות של עבודה בחברה. היא הסבירה שהשאלה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" אינה מתייחסת רק להיבט הכלכלי או הטכנולוגי, אלא גם לשינוי בתפקידים ובמיומנויות הנדרשות מהעובד. על פי דבריה, עלינו להשקיע במערכת חינוכית המקדמת חשיבה ביקורתית, יצירתיות והתמודדות עם הטכנולוגיה, כדי לאפשר לעובדים להשתלב באופן חיובי ומקצועי בעידן החדש.
ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית
מעבר לשאלה המרכזית, הדגישו המשתתפים כי ההתמודדות עם הבינה המלאכותית אינה רק סוגיה טכנולוגית, אלא נוגעת בכל הרבדים של החברה – הכלכלה, החינוך, התרבות והמדיניות הציבורית. שרייבר סבר שיש לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה ביקורתית ואחראית, תוך שילובה עם אמצעים נוספים כמו חיפוש מידע מתקדם וניהול תהליכים. לדבריו, זהו כלי שיכול להעצים את היעילות וליצור הזדמנויות חדשות אם רק נשתמש בו בצורה מושכלת.
נצר-לנציאנו הדגישה את חשיבות גיבוש מדיניות לאומית שתכוון את האימוץ הטכנולוגי. היא הסבירה שמדיניות כזו תצטרך לכלול צעדים שיבטיחו כי למרות שהטכנולוגיה עשויה להחליף חלק מהתפקידים, היא תאפשר גם יצירת תפקידים חדשים ותתרום לאיכות חיים גבוהה יותר. בנוסף, היא ציינה את האתגר של שמירה על ערכי החברה והמשכיות תרבותית, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית לא תעלה על חשיבות ההיבט האנושי והערכי.
פרופ' לכנר חיזקה את דברי עמיתיה והוסיפה שההיערכות לשינויים דורשת שינוי יסודי גם במבנה הארגוני ובאופן בו אנו מגדירים את התפקידים בתוך המוסדות. על פי דבריה, יש לבנות מחדש את המערכת הארגונית כך שתאפשר אינטגרציה חלקה של טכנולוגיות חכמות, תוך שמירה על המעבר הדרגתי שיבטיח את המשכיות הפעילות העסקית והחברתית. היא הדגישה את הצורך בהכשרת עובדים מחדש ובפיתוח מיומנויות חדשות שיאפשרו לעובדים לתפקד בסביבה שמשתנה במהירות.
השלכות פילוסופיות
במהלך הדיון ניכרה חשיבה מעמיקה על המשמעויות של המעבר לעידן הבינה המלאכותית, כאשר כל אחד מהמשתתפים הביא את זווית הראייה הייחודית שלו והביע את מחשבותיו בצורה מפורטת. שרייבר הסביר: "המעבר לדינאום מלאכותי קורה במהירות, אך ההטמעה תלויה בגורמים רבים כמו האימוץ בשוק וההשקעה בהכשרת העובדים." ציטוט זה מעיד על ההבנה שהשינוי אינו קורה בבת אחת, אלא הוא תהליך הדרגתי המצריך השקעה ושינוי מערכתית בכל הרבדים – מהתשתיות הטכנולוגיות ועד להון האנושי.
פרופסור אפשטיין התייחס באופן מעמיק לנתונים ולתחזיות בתחום, ואמר: "יש הטוענים שאולי 30% מהעובדים יושפעו מהשינויים, אך מדובר בתהליך מתמשך ומורכב שמשתנה בהתאם להקשר החברתי והמדיני." דבריו מדגישים את הצורך להסתכל מעבר למספרים ולראות את ההשפעה ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, כאשר ההסתגלות תלויה גם בגורמים חברתיים ומדיניים, שאינם ניתנים לחיזוי מדויק מראש.
נצר-לנציאנו הרחיבה על ההיבט הניהולי והחברתי של השינוי והסבירה: "השאלה איננה רק כמה זמן יחליף בוט את העובד, אלא כיצד נשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את יכולותינו האישיות והמקצועיות." היא הדגישה את הצורך להתמקד ביצירת ערך מוסף, בכך שנעבור מהתמקדות בהחלפה טכנית בלבד לשילוב של יכולות אנושיות עם הטכנולוגיה, מה שיאפשר לעובדים להתפתח ולתרום בצורה משמעותית יותר במסגרת הארגונית והחברתית.
פרופ' לכנר סיכמה את האתגרים וההזדמנויות שבראשותם וניסחה זאת כך: "עלינו להשקיע בחינוך ובהכשרת עובדים כדי להבטיח התמודדות חיובית עם השינויים הטכנולוגיים ולהפיק מהם סינרגיה אמיתית עם המערכות החדשות." הצהרה זו מצביעה על החשיבות של בניית מערכת חינוכית ומקצועית המתאימה לעידן החדש, שבה העובד לא רק מקבל כלים טכנולוגיים אלא גם מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת הסתגלות המתאימה לשינויים המהירים בשוק העבודה.
