ההתמהמהות הסינית באישור עסקת אינטל טאואר ואשר הביאה לביטולה העלתה לאור הזרקורים את המצוקה של סין בתחום השבבים
ההתמהמהות הסינית באישור עסקת אינטל טאואר ואשר הביאה לביטולה העלתה לאור הזרקורים את המצוקה של סין בתחום השבבים. לפי מחקרים שנעשו לאחרונה התעשייה הסינית של רכיבי המוליכים למחצה ממשיכה לפגר מאחורי מובילי התעשייה העולמית לפי הערכת מומחים סינים. ב-2020, אלופת השבבים הסינית SMIC פיגרה בשתיים עד שלוש דורות אחרי המובילות העולמיות. כיום, לאחר סבבים רבים של סנקציות משתקות מצד ארה"ב על תעשיית השבבים הסינית, תעשיית השבבים בסין פיגרה לפחות חמישה דורות, והפער עשוי לגדול, לפי ג'רלד יין, מנכ"ל חברת ייצור ציוד למפעלי פרוסות בסין. שני הממשלים האמריקניים האחרונים הטילו 15 סנקציות הממוקדות בתחום המוליכים למחצה כדי לשמור את טכנולוגיות הייצור של סין דורות אחדים מאחורי המובילות העולמיות.
ב-2020, SMIC עמדה להתחיל לייצר שבבים בתהליך 7 ננומטר שהיה שקול בצפיפות הטרנזיסטורים הלוגיים ל-N7 של TSMC ו-10 ננומטר של אינטל. אז SMIC פיגרה בכמה דורות אחרי TSMC שהתכוננה להתחיל ייצור שבבים ב-N5 שלה. אבל הסנקציות הנרחבות שהטילה ארה"ב ב-7 באוקטובר 2022, ואומצו על ידי יפן והולנד ב-2023, החזירו את התעשייה הסינית לפחות עשור אחורה.
יצרני ציוד למפעלי וייפרים זקוקים לרישיון מיוחד כדי לספק ציוד שיכול לשמש לייצור שבבי לוגיקה עם טרנזיסטורים לא מישוריים בצמתים 14 ננו ומטה, 3D NAND עם 128 שכבות ומעלה, וזיכרון DRAM של 18 ננו חצי פיץ' ומטה לישות סינית. זה מגביל למעשה את התעשייה הסינית לצמתים של 28 ננו ומעלה, אלא אם כן היא יכולה לפתח ציוד משל עצמה, או שיינתנו רישיונות ייצוא לחברות המבקשות למכור לה.
ההשלכות של מגבלות אלה מורגשות בנוף הסיני. SMIC, חלוצה בתחום המוליכים למחצה בסין, פעם דיברה על התקדמותה עם צמתים של 14 ו-12 ננו, אבל באמצע 2023 כל אזכור של טכנולוגיות אלה נעלם מאתר האינטרנט שלה ומתקשורת רשמית אחרת.
למרות הנסיגות, יש אופטימיים הרואים במכשולים האמריקאים הזדמנות לסין לחזק את תעשיית ציוד הייצור המקומית שלה. אם זה לא יקרה, הפער בין תעשיית המוליכים למחצה של סין למובילות העולמיות יתרחב עוד יותר.
הפערים לא רק שיצומצמו, אלא שסין תפתח פער על המערב, מי שחושב אחרת לא מבין מהו הכח של סין.